סמוך לחצר ביתו, החנה סאמר את רכבו.
לפני צאתו מהרכב, החל סאמר לסובב את הידית שבדופן דלת הרכב, כדי לסגור את החלון. תוך כדי הסיבוב, נתקעה הידית. החלון הפסיק להתרומם.
סאמר ניסה להתגבר על התקלה מתוך מושב הנהג. סאמר משך קמעא את דופן הדלת, השחיל את ידו אל מנגנון העלאת החלון ודחף את החלון מעלה. תוך כדי הדחיפה התנפצה זגוגית החלון. סאמר נפצע ביד ימינו.
בין סאמר לבין חברת הביטוח אליהו, התגלעה מחלוקת: האם הניסיון לסגור את חלון הרכב, מהווה "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אם כן, על אליהו כמבטחת הרכב בביטוח חובה, לפצות את סאמר על נזקיו.
השופט אליהו קידר מבית משפט השלום בתל אביב נקרא להכריע במחלוקת.
השופט פונה לחוק הפיצויים. החוק מונה בין הפעולות המהוות שימוש ברכב מנועי, גם "טיפול דרך, או תיקון דרך ברכב שנעשה בידי המשתמש".
השופט קידר ניגש כעת לפסיקת בית המשפט העליון. ממנה הוא לומד, כי רק תיקון דרך אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית, שנועד להקטין את הסיכון התעבורתי נחשב לשימוש ברכב.
השופט קידר לוקח את פסיקת העליון כפשוטה. אגב נסיעה, או לצורך המשכתה המיידית, נאמר בעליון.
במקרה של סאמר, הניסיון לסגור את החלון התרחש לאחר שסאמר הגיע לביתו. סאמר גם לא התכונן להמשיך בנסיעה.
לכן אין מדובר בתיקון דרך, פוסק השופט. תיקון החלון, גם לא נעשה כדי להקטין סיכון תעבורתי.
בשולי הדברים אנו מבקשים להעיר, כי באותו פסק דין של בית המשפט העליון נאמרו הדברים אגב אורחא, כפי שמסביר שופט בית המשפט העליון אליעזר ריבלין בספרו על תאונות דרכים. גם שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק הדין שהובא באתר משרדנו תחת הכותרת תיקון דרך בסוף הדרך, ציינו שאין פסיקה ישירה מחייבת של בית המשפט העליון בשאלת היקף המונח תיקון דרך.
ואכן, באותו פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים שהובא באתר משרדנו, הגיעו השופטים למסקנה שאין הכרח שתיקון הדרך יבוצעו רק עד לסוף הנסיעה. הוא יכול להיעשות גם בסמוך לסיום הנסיעה ואף בכל עת שבעל הרכב יתפנה לבצעו. המבחן אינו מועד הביצוע, אלא מהות התיקון. לגדר תיקון דרך, קבעו השופטים, יכנסו כל אותם תיקונים וטיפולים שנוהגים לעשות מבלי להיזקק למוסכים ובעלי מקצוע.
לפי מבחן זה, שפעולת תיקון החלון שביצע סאמר היא בהחלט משום פעולה שנוהגים לעשותה גם מבלי להיזקק למוסכים ובעלי מקצוע. לפיכך נכנסת היא לגדר תיקון דרך.
אנו גם סבורים שפעולת תיקון החלון נועדה למנוע סיכון תחבורתי. תקנה 74 (א) לתקנות התעבורה מטילה חובה לנקוט אמצעי זהירות כדי להבטיח שרכב חונה לא יזוז בהעדר הנהג. סגירת החלון באה, בין השאר, כדי למנוע הזזת הרכב בהעדר הנהג.
לא זו אף זו: סגירת החלון מהווה גם חלק מתהליך הירידה מהרכב, תהליך המוכר במפורש, באופן עצמאי, בחוק הפיצויים, כשימוש ברכב מנועי.
לכן, לעניות דעתנו, ועל רקע הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון שאימצה פרשנות מרחיבה לחוק הפיצויים, יש לראות באירוע בו נפצע סאמר "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים. ראו סקירותנו סיכון בטיחותי של ממש, תום תקופת אי הוודאות, ו- נהג חדש ללא מלווה.
אולם, כאמור, השופט קידר פסק לחובתו של הנפגע סאמר וחייבו בהוצאות לטובת מבטחת הרכב בביטוח חובה חברת אליהו.
מסמך 474
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
