בצה"ל התקיימו להקות צבאיות אחדות מאז קום מדינת ישראל. בשנות החמישים והשישים התבלטה מאוד להקת הנח"ל שהכניסה סגנון מרענן למוזיקה הישראלית.
לאחר שחרורם הקימו חלק מבוגריה להקות בסגנון דומה כמו- "בצל ירוק", "צחוק בצד" ו"התרנגולים". תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים,מספרן של הלהקות הורחב עד שלכל חיל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משל עצמה. הלהקות הללו זכו להצלחה תוך זמן קצר בקרב החיילים ובקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הופקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות הרדיו ונהפכו ללהיטים. התנאים שבתוכם פעלו הלהקות של אז הכתיבו ניידות גבוהה ויכולת להופיע בכל מקום ללא הגברה. מה שאומר עיבודים מינימליסטיים של אקורדיון ושירה בלבד והעיקר, והרבה מאוד ציונות. את השירים ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, כמו: נעמי שמר, חיים חפר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב ועמם עבדו במאים ומעבדים כגון: נעמי פולני, יוסי בנאי ודני ליטאי.
כמעט כל השירים היו בהמשך ללהיטי ענק כמו: "12 טון", "יא ירח", "תותחים במקום גרביים", "רוח סתיו,"חופשה באדום "ועוד רבים וטובים.
מרבית הזמרים,האומנים והיוצרים במוזיקה הישראלית כיום, הם חברי להקות צבאיות לשעבר.
יש לציין כי היו כמה מבוגרי הלהקות הצבאיות שעשו חיל בתחומים אחרים לגמרי כמו שלי טימן (להקת פיקוד הצפון)שכיום הינו שופט מחוזי, שוקי פורר (להקת גייסות השריון), ראש עיריית רחובות, ועודד בן-חור (להקת חיל הים) היום שגריר ישראל ליד הוותיקן.
בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח "הלהקה" המספר את סיפורה של להקה צבאית יוקרתית (תואמת להקת הנח"ל) אליה מגיעים חיילים חדשים, המתקבלים בחשדנות על ידי חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שלא היה נטול סערות ומאבקים על ביצועי סולו.
בשנת 1978 בהוראת הרמטכ"ל דאז רפאל איתן(רפול), פורקו הלהקות הצבאיות בטענה, שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי.למרות פירוקן, המשיכו לקיים בצה"ל הרכבים מוזיקליים שלא זכו לחשיפה תקשורתית.
עד חזרתן הרשמית, בשנת 1985 פעל בצה"ל גוף מוזיקלי - "מקהלת צה"ל" שתפקידו היה להופיע בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה. רפול רצה להקה שתזכיר את מקהלת הצבא האדום ולכן הוקמה מקהלה שכזאת. חברי ההרכב הזה היו מידי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו "100 שנות התיישבות", "צוות הווי אלתרמן", "פלפל ממולא" ו-"צה"ל 84". לאחר מכן,התפוגגו הלהקות האלה. הסגנון המוזיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים. במקום הלהקות הצבאיות הגדולות שכללו גם נגנים, הוקמו להקות קטנות בהיקפן הנקראות "צוותי הווי" (כמו להקת חיל החינוך ולהקת המפח"ש). הצלחתם כיום מעטה מזו של הלהקות הצבאיות בעבר, הם מופיעים רק בפני חיילים וכמעט שלא מתבססים על חומר מקורי אלא על שירים של זמרים מוכרים.
כיום, אנחנו עדים ל"שחזורים" של שירים ידועים של אותן להקות צבאיות בפי זמרים עכשוויים ובוגרי "כוכב נולד". אני אישית חושב, שלא בהצלחה יתרה.
עד כאן ובתקווה, שגרמתי לכם להיזכר ולו במעט בלהקות המצוינות הללו. ברור לי כי אפשרי לספר אודות כל להקה ולהקה בנפרד אבל הנייר צר מלהכיל. וכדי להמחיש,להיזכר ולהתרפק, אנחנו מזמינים אתכם לערב הזמר בנושא ושיכלול את מירב ומיטב שירי הלהקות הצבאיות.
נתראה כאמור ביום שישי 25.7.08 במועדון הזמר שלנו .
תודה ובברכה
שלכם
מוטי דביר-"צמד הווי ובידור"
http://www.havayvebidur.com
מוטי דביר,יליד ירושלים, בצבא השתתף בכמה צוותי הווי ובידור ולאחר מכן העדיף להיות קצין.היה צלע משלישיית זמר ירושלמית "שלישיית הר הצופים", שחקן/במאי/זמר,בוגר בי"ס למשחק בהנהלתו של ניסן נתיב. כמו כן, מוטי הוא המעבד המוזיקאלי של הצמד. השתתף בהצגות ילדים רבות ובאופרה הישראלית החדשה.
http://www.webix.name/moti
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
