בזמנים קשים אלה, בהם אין מורא משטרה על הגנבים, אמרו בלבם האחים רזבני, טוב לפחות שעשינו ביטוח.
האחים רזבני פנו אם כן לחברת הביטוח שלהם, עילית.
אחרי בדיקות מעמיקות, גילתה עילית כי החיבור בין מערכת האזעקה בבית העסק לבין המוקד, נעשה באמצעות משדר אלחוטי. מדוע זה חשוב? משום שבפוליסת הביטוח נרשם כי החיבור למוקד חייב להתבצע הן באמצעות משדר אלחוטי והן בחיבור קווי.
בפוליסה כינתה עילית את הדרישה לחיבור קווי בשם "תנאי מוקדם". זה אומר, הבהירה עילית, כי בודקים בדיעבד, לאחר הפריצה, אם יש חיבור קווי. אם אין חיבור קווי, הפוליסה כאילו מתאיידת. הייתה כלא הייתה. ואם אין פוליסה, אין פיצוי על הפריצה.
אם הפוליסה לא הייתה, על מה שילמנו לכם פרמיות כל השנים, הקשו האחים.
זו שאלה מרושעת של אנשים שלא יודעים לפרגן לשותף בעסקים, השיבה עילית. פוליסת ביטוח נועדה לתת שקט נפשי לכם המבוטחים. עד לפריצה ישנתם טוב בלילה. סמכתם על הפוליסה שתגן על רכושכם. על שינה טובה לא שווה לשלם פרמיות? התנאי המוקדם נועד לתת שקט נפשי לנו בחברת הביטוח. בזכותו גם אנחנו ישנו טוב בלילה. ידענו שיש על מי לסמוך. אם תהיה פריצה, התנאי המוקדם ירוקן את הפוליסה מתוכן ויגן על כספנו.
האחים רזבני לא השתכנעו ופנו אל בית משפט השלום בראשון לציון.
חוק חוזה הביטוח, תמה השופט שאול מנהיים, קיים כבר יותר מעשרים וחמש שנה. החוק קובע כי דרישות המיגון שחברות הביטוח מעלות, אינן יכולות להיות מנוסחות כתנאים מוקדמים לכיסוי הביטוחי. אף על פי כן "מוסיפות עד היום חברות הביטוח לנסח את הפוליסות שלהן תוך שימוש במילים "תנאי מוקדם" בהקשר לתנאי המיגון וכן מוסיפות לטעון בבתי המשפט כי אכן בתנאי מוקדם מדובר. במרבית המקרים, גם המבוטחים נתפסים לאותו קו טיעון מוטעה ואינם תוקפים כלל את תוקפה של טענת ה"תנאי המוקדם". על בסיס הנחה מוטעית, אך משותפת זו, גם ניתנים פסקי דין רבים".
מעבר לכך, קובע השופט מנהיים, מתוך העדויות שנשמעו במשפט, סוכן הביטוח ידע שלא ניתן להתקין חיבור קווי בין מערכת האזעקה לבין המוקד. ידיעת הסוכן על בעיית הקשר הקווי, כמוה כידיעת חברת הביטוח. חברת ביטוח שיודעת כי לא ניתן למלא אחר דרישות המיגון שלה במלואן, לא תוכל לטעון לאחר הפריצה כי תנאי המיגון לא קוימו.
השופט דוחה גם את טענת עילית כי אין להאמין לעדות האחים רזבני כי האזעקה נדרכה על ידם ערב האירוע. "ככל שהתארכה חקירתם הנגדית של האחים, וככל שנעשתה אגרסיבית יותר, כך התחזקה מהימנותם בעיני וזהו הרושם הסופי שלי בכל הנוגע לנושא הפעלת מערכת האזעקה".
וכאן מוסיף השופט מנהיים דברים חשובים ביותר המעידים על הבנה מעמיקה ויסודית של דיני הביטוח בכלל וחוק חוזה הביטוח בפרט: "אני כאמור מאמין למבוטחים כי נהגו לבצע באופן אוטומטי את הפעולה של דריכת מערכת האזעקה עובר לעזיבת המקום בתום יום עבודה. אפילו אם במקרה ביום הרלבנטי נשכח הדבר, מדובר ברשלנות הכלולה בסיכון המבוטח ואין לפטור את חברת הביטוח מחבות ביטוחית בשל כך".
לפי הוראות חוק חוזה הביטוח, מוסיף השופט, חברת ביטוח פטורה מתשלום, רק אם תוכיח כי המבוטח לא הפעיל את המיגון בכוונת מרמה או אם תוכיח כי מבטח סביר לא היה לוקח על עצמו את הביטוח אילו ידע את המצב לאמיתו, וכן עליה להוכיח קשר סיבתי בין הפגמים במיגון לבין עצם קרות מקרה הביטוח או היקפו. עילית לא עמדה בכל אלה.
בסופו של דיון חייב השופט שאול מנהיים לשלם לאחים רזבני את מלוא תגמולי הביטוח.
מסמך מספר 627
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
