הכרחי ?
שימושי ?
סמל סטאטוס ? - שאלות כאלה צריכות להישאל בעידן שבו מתרבים קוראי ספרים דרך המדיום הדיגיטאלי, ובו אפילו ספרייה ציבורית מתקדמת מאפסנת, לפחות מחוסר מקום, מאגר מיקרופילמים במקום הספרים הפיזיים שאין להם שימוש שוטף אלא לשימור.
--------------------------------------------------------------------------------
מבחינה שימושית העיצוב יוכל להתבסס על עובדות כנות,
כגון הקצאת מקום לכמה ספרי קריאה בחדר השינה.
באם עיסוק הדיירים הוא אינטלקטואלי ודאי שבסטודיו / חדר העבודה יקבל ארון הספרים מקום מרכזי.
אשר לחדר הילדים ודאי שראוי לאפסן במקום בולט ונוח-לגישה ספרים לגיל הרך, ספרי לימוד ועיון, ברמות הגיל התואמות.
והסלון ?
--------------------------------------------------------------------------------
אם קורפוס הספרים מהווה חלק מהתפיסה הבסיסית של עולמי אך לא ברמה המעשית,
ראוי 'להוריד' את ההתייחסות העיצובית לרמת האקססורים הקישוטיים, בקו אחד עם תמונות הקיר או הפיסלונים או בין שכיות חמדה אחרים, שערכם במקומם מונח וקיומם מרחיב את הדעת בנוף הפנימי של החדר.
--------------------------------------------------------------------------------
אכן כוננית שמכסה את כל הקיר ובה המדפים מוקדשים לסירוגין לאביזרים למיניהם כולל ספרים (ללא הבלטה) יכולה לענות על הכמיהה לתפאורה 'בלתי שימושית' המרמזת על ממד עומק תרבותי. 'ספרייה' כזאת יכולה להשתלב ללא צרימה בעיצוב מטאלי או בגומחות אסתטיות, בהתאמה הארמונית עם הקו השליט באופיו של חלל המגורים.
--------------------------------------------------------------------------------
עוד דרך כנה לשלב ספרייה 'מכובדת' בעיצוב מודרני היא הבלטת הממד המתיישן של הספרים באמצעות שילובם המודע בספרייה המעוצבת בטעם 'של פעם'.
ארון עם דלתות זכוכית למשל ישמש כרהיט אסתטי ומושקע עם רמזים חדשניים כגון צורות בלתי סימטריות ו/או צבעוניות מהפכנית של פני השטח של הרהיט הקלאסי. הגורם העכשווי מופק מעצם הפגנת המודעות החזותית לניגוד בין צרכי העבר לבין ההווייה המודרנית, שבה אין לספרים מקום אמיתי בחיינו. מדף הספרים יכול גם להידחק ללא צרימה בין מדפי קלטות, דיסקים, תקליטורים ומערכת אקוסטית, שבפועל תופשים מקום מרכזי בחיי הפרט בימינו.
--------------------------------------------------------------------------------
כאן מן הראוי לגעת מעט בנושא התפקיד השולי של הספרייה הן בזמן והן במקום שהיא תופשת בעולם התקשורת הטכנולוגית.
הייצוג האמנותי של הורדת הפרופיל של תרבות הקריאה יכול להשתקף בצורה מובהקת, ובמקביל,
בקיימות המעשית שלנו בחלל המגורים.
--------------------------------------------------------------------------------
פוסטרים של ציורים פיגורטיביים המשלבים את האות הכתובה
(במצבים מעוותים ומפוררים, בדרך כלל)
יתאימו כרקע לפינת הספרייה הפרטית,
המכירה בעמדה העיטורית שאליה נדחקה.
מבחר הדוגמאות מתפרס על קשת רחבה של יצירות, החל בציור "המקטרת" של מאגריט, המעוטר במלים: זו אינה מקטרת, ועד לקולאז'ים של גזרי עיתון ושלטים (כמו בציורי קורט ויטרס "פרס נובל" או פול קליי "איזה דאגות"), המשתיתים את העבודה על שימוש צורני בכתב.
--------------------------------------------------------------------------------
האמנות המודעת לעצמה הציגה תכופות את ירידת קרנם של הספרים.
אכן,
למרות תפוצת הענק שלהם,
הספרים חדלו לייצג את הלב התרבותי,
והם נותרים, עבור הרוב (הטוטאלי) של צרכני ההייטק,
כאבן שאין לה הופכין.
התרבות המתחדשת בערוצי תקשורת חדישים ביטאה תכופות את הסתייגותה מהסגידה למטען העבר המאופסן בספריות ובמוזיאונים, שממנו על האדם המודרני להתנער.
הרעיונות המהפכנים של הפוטוריזם (במחצית I של המאה העשרים) שהסית להרס הספריות והמוזיאונים,
והנסיונות הלגלגנים של האסכולה הסוריאליסטית (ז'יל דלז "שדים בספרייה")
ביטאו ביושר את סלידתם מ'אבק הספרים' בבחינת מחסום בפני הקידמה.
www.cavim.co.il
http://www.cavim.co.il/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
