תיקון 55: הקלות מיסוי לזוגות בהליך גרושים 

תיקון 55 טומן בחובו הקלה לזוגות המצויים בגרושים. עד לתיקון נקבע בסעיף 4א כי "העברת בעלות במקרקעין, או בזכות באיגוד מקרקעין הנעשית על פי פסק דין לגרושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לענין חוק זה (מיסוי מקרקעין, א.א.), בין אם הוא העברה בין בני הזוג ובין אם הוא העברה מהם לילדיהם". הסעיף בנוסחו הישן, טרום תיקון 55, יצר מספר בעיות וספקות ביחס לתחולתו, שהעסיקו עו"ד בעיקר בתחום דיני המעמד האישי, ולעיתים גם מומחי מיסוי שונים. ראשית יש לשים לב כי הסעיף קובע כי לא יראו העברה אגב פסק דין לגרושין כמכירה. קביעה זו, כי אין מדובר ב"ארוע מס" פרושה כי אין מקום לכל דיווח פורמלי לרשויות המס על פס"ד לגרושין בו נקבע הסדר ממוני ביחס לרכוש בין בני הזוג. לפיכך היה נהוג כי יועברו מקרקעין משם בעליהם לבן הזוג או לילדיהם ישירות בטאבו. בהערת ביניים נציין כי הסדר דומה קיים גם, על פי סעיף 3 לחוק, לגבי הקניית מקרקעין לנאמן או כונס נכסים מכח חוקים מפקיעים, כדוגמת פקודת פשר"ג, חוק חברות, פקודת אגודות שיתופיות, פקודת מסחר עם האוייב, חוק נכסי נפקדים, שמכונים כולם בסעיף 3 לחוק כחוקי הקנייה. כן ראוי לשים לב כי גם הפקעה ללא תמורה איננה מכירה, לפי סעיף 5 לחוק. לפי כל אלו אין צורך לדווח לרשויות המס על העברת הקרקע לפי חוקי ההקניה. לעומת חוקי ההקניה הנ"ל: הליכי מימוש בהוצל"פ ומימוש משכנתא או הפקעה בתמורה הם מכירות הדורשות דיווח לרשויות המס. יתרונה של העברה זכויות שאיננה מכירה, ולפיכך איננה ארוע מס, הינה בכך כי מאחר ואינה מהווה ארוע מס שבח, איננה דורשת אישורים להעברה לרשם המקרקעין, מצד רשויות המס, וכנילווה לכך איננה מקימה ד"כ, באופן פרקטי, אך ספק חוקי, חבות מע"מ או חבות בהיטל השבחה. זאת משום שרשויות מע"מ והעיריה מחרות מחזיקות אחרי רשויות מיסוי מקרקעין. כך קרה כי פס"ד להסדר ממון שכלל הוראה על העברת נכס מקרקעין לבן זוג פלוני נירשם בלשכת רישום מקרקעין ללא צורך בפניה לרשויות המס לקבלת אישורם, תוך יצירת שטר רישום ורישום סופי בלשכת הרישום מכח פסק הדין עצמו.

נציין כי להפתעתנו אין סעיפים דומים הקיימים בחוקי מס אחרים דוגמת פקודת מס הכנסה או מס ריווחי הון ומע"מ. לפיכך, כאשר בני זוג מחלקים עסק קיים, או מסדירים חלוקת מניות בחברה משותפת, הם צפויים לשלם מס, בהעדר פטור מפורש באותם חוקים. מניסיוננו, פעמים רבות אין הם ערים לחבויות אלו ומתערמים, בצדק, כאשר יוצאת שומה על פעולת חלוקת רכוש עסקי, או חלוקת מניות שאין עימה כל מימוש או תשלום מזומנים לאחד מבני הזוג. ראוי שהמחוקק יאמץ הסדרי דחיית מס במס הכנסה, מע"מ ומס ריווחי הון ביחס להסדרי ממון בין בני זוג, בדומה להסדר הקיים במס שבח מקרקעין. בינתיים המלצתנו לאותם בני זוג נפרדים הינה להעביר נכסיהם בפטור לאיגוד מקרקעין, ואח"כ להשתמש בפטור הקיים למניות איגוד מקרקעין בחלוקת הרכוש הכולל שלהם. דבר זה פשוט יחסית, שכן חברת החזקה תהווה איגוד מקרקעין אם יש לה נכס מקרקעין, בהתעלם משווי מניותיה בחברות בנות עסקיות.

חסרונותיו של נוסח הפטור הישן בחוק מיסוי מקרקעין בהסדרת חלוקת רכוש בהליכי גרושין היו אלו:
· הסעיף חל על "בעלות", בעוד מרבית הדירות בישראל הינן בחכירה מממ"י והתעורו לעיתים בעיות אם הסעיף חל ופוטר ממס העברת חכירה. בעוד שבתי דין רבניים היו פוסקים ללא היסוס ורשם המקרקעין רשם כמעט אוטומטית הסדר ממון לגבי חכירות, היו מקרים נדירים בהם בתי משפט אזרחיים עוררו בעייתיות בנושא.
· הסעיף חל על חלוקת רכוש במסגרת פסק דין לגרושין ולא על פסיקת ביניים לפני צו גרושין, או הסדר ממון לאחר גרושין. במקרים רבים הסדרי ממון ורכוש היו בנפרד מפסק הגרושין עצמו ולפיכך נוצרה בעייתיות פורמלית להכניס הסדר ממון לנוסח הפטור שבסעיף 4א לחוק הישן. גם במקרים אלו בעבר גילו בתי המשפט גמישות ופסקו פסק אגב גרושין, או פסק גרושין-ממון, או פסק גרושין ביניים או פסק גרושין חלקי, והכל תוך איזכור המילה גרושין מתוך מטרה להכשיר הפטור, שעה שפסק הגרושין נפרד מפסק הסדרת הממון. לעיתים רבות גם רשמו רשמי המקרקעין את הבעלות (או חכירה) מכח פסק דין להסדר רכוש שלא היה פסק גרושין.

כיום לאחר תיקון 55 תוקנו פגמים אלו ונקבע כי סעיף 4א (פטור לגרושין) יחול על כל העברת זכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין, על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גרושין. משמע, כל הבעייתיות שתארנו לעיל, שהיתה קיימת בעבר, לא קיימת עוד לפי הנוסח כיום. הפטור חל גם אם בסופו של דבר לא התגרשו בני הזוג, והוא חל גם לגבי חכירה ולא רק בעלות. נותרו עדיין מספר שאלות, האם העברה לילדי אחד מבן הזוג בא בגדר הפטור, או שמא במונח לילדיהם התכוון המחוקק לילדים משותפים בלבד. עוד נקבע בתיקון 55 כי בעליו של הרכוש כתוצאה מהסדר ממון ניכנס בנעלי הבעלים קודם להסדר הממון לשם שמירה על רציפות המס. כלל זהה נקבע לרוב ההעברות הפטורות.

אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי