לקראת סיום היום, פנתה לביתן מכוניות הקרטינג.
כשהגיעה תורה, עלתה על אחת המכוניות, חגרה את חגורת הבטיחות והחלה בנסיעה. או אז נתפס שערה הארוך בין גלגלי הקרטינג. המכונית נתקעה, נהדפה ונעצרה במעקה המסלול.
עמראן עפה קדימה וקיבלה מכות עזות בכל חלקי גופה.
פרויד נהג לומר, כי מקום בו עוסקים באשמה, איש לא לוקח אחריות. ואכן, במדינה נידחת כמו ניו זילנד, לא מתעסקים בשאלה מי אשם. כאשר אדם ניזוק בפארק שעשועים, הוא זכאי לקבל פיצויים על נזקיו - נקודה. מפעיל פארק השעשועים לוקח אחריות על הבאים בשעריו.
במדינת ישראל, אדם שניזוק בפארק שעשועים, חייב לילך בדרכם הנפתלת של דיני הנזיקין, ירושת המנדט הבריטי. עליו הצטייד בהוכחות ובחוות דעת מומחים כי מפעילי פארק השעשועים אשמים. לעיתים השופט קובע כי יש לנכות מהפיצויים את שיעור אשמתו התורמת של הנפגע. כך לדוגמא יכולה לעלות השאלה מה תרומת שערה הארוך של עמראן.
כשמדובר בתאונה הנגרמת ברכב מנועי, יש במדינתנו זכות מוחלטת לניזוק לקבל פיצויים על נזקיו מחברת ביטוח החובה. אם אין לרכב ביטוח חובה, הגוף המפצה הוא קרנית, קרן שהוקמה על פי חוק, כדי לפצות נפגעים ברכב שמפעילו לא רכש עבורו ביטוח חובה.
בבית משפט השלום בתל אביב טענה עמראן כי מכונית הקרטינג היא רכב מנועי לכל דבר ועניין. זכותה לפיצויים היא מוחלטת. לא מוטלת עליה כל חובה להוכיח כי מפעילי הפארק אשמים. מאחר ומפעילי פארק נחשונים לא ביטחו את הרכב בביטוח חובה, היא זכאית לפיצויים מקרנית.
מבחינה משפטית, מזכיר השופט ד"ר אחיקם סטולר, רכב מנועי לצרכי ביטוח חובה הוא רכב הממלא אחר שלושה תנאים: עליו להיות מסוגל לנוע בכוח מכני, על פני הקרקע ולשמש לתחבורה יבשתית.
בענייננו, קובע השופט, אין מחלוקת כי מתקיימים שני היסודות הראשונים. הקרטינג הוא רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע. מדובר ברכב מסוג הונדה, עם מנוע בנזין המסוגל להגיע ל - 43 קמ"ש. הרכב מצויד בכל המערכות הקיימות אצל מכונית רגילה: 4 גלגלים וצמיגים, מערכת בלמים, דלק והיגוי, מתלים, שילדה, מערכת תמסורת, חגורות בטיחות, מושבים ומערכת חשמל. רכב הקרטינג כשיר לנוע על פני הקרקע, ללא כל מגבלה לנהיגה בכל כביש ושטח ברכבי הארץ.
השאלה היא האם הקרטינג משמש לתחבורה יבשתית. על כך עונה השופט בשלילה. בדרישה שהרכב המנועי ישמש לתחבורה יבשתית הכוונה היא ל"העברת אנשים ממקום למקום במובן גיאוגרפי, דהיינו הובלה שהיא ביטוי לסיכון התעבורתי".
הקרטינג, מבהיר השופט, ייעודו לשעשועים. הוא מהווה חלק ממתקן שעשועים, אחד מיני כמה המצויים בפארק. המדובר בנסיעה קצרה בת דקה וחצי במסלול מתוחם במגן ברזל. מכוניות הקרטינג אינן יכולות לחרוג מהמסלול שהותווה להן.
לסיכום, קובע השופט, עמראן נפצעה בתאונה באתר בילוי ונופש. אין קיצורי דרך. תרופתה היא בדיני הנזיקין הכלליים. תאונות מסוג זה אינן חוסות תחת ביטוח החובה. לעניין זה אין הבדל בין פגיעה מקרטינג, רכבת הרים או כל מתקן אחר בפארק השעשועים. מבקרי הפארק הנוסעים בקרטינג אינם עושים זאת למטרות תחבורה, אלא למטרות הנאה מעצם הנסיעה. ייעודו של הקרטינג, במובהק, למטרות שעשועים, לשם כך נוצר ולשם כך נועד.
עמראן נשלחה אם כן, לנוע בדרכם הקשה והמפותלת של דיני הנזיקין.
מסמך 645
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
