הבנקים למשכנתאות בארץ נוהגים לחייב את הלווים לבטח את חייהם בחברת ביטוח. עם מות אחד הלווים משמשים תגמולי הביטוח לסילוק יתרת ההלוואה הבלתי נפרעת.
סידור זה מקל בעקר על הלווה הנותר בחיים, שאלמלא כן המשך תשלומי ההלוואה היה מוטל עליו לבדו ובוודאי מכביד עליו.
עם זאת, מסתבר, כי במקרים מסוימים עלול יישומו של ביטוח זה לגרום עיוות נורא כפי שקרה באנגליה.
האירוע
ג'ולי גילפורד וגרי טיטקומב רכשו במשותף בית מגורים באחד מערי השדה. רוב המחיר כוסה בהלוואה שנטלו השניים בחברת לידס. החזר ההלוואה הובטח במשכנתה וכן בפוליסה שביטחה את חיי השניים.
שלוש שנים לאחר הרכישה, דקר גרי למוות את ג'ולי. גרי הורשע ברצח ונשפט למאסר עולם.
חברת לידס פנתה לחברת הביטוח וקיבלה את תגמולי הביטוח. בכך סולקה ההלוואה, הבית שוחרר מהמשכנתה ונמכר למאן דהוא.
המחלוקת
מנהלי עיזבונה של ג'ולי גילפורד פנו אל השופט סקוט בבית המשפט האזרחי בעיר מנצ'סטר וביקשו פסק דין הצהרתי הקובע כי עיזבונה של המנוחה זכאי למלוא התמורה שהתקבלה במכירת הבית. טענתם היתה כי אין לאפשר לרוצח ליהנות מהעובדה כי ההלוואה סולקה בכספי ביטוח אשר תשלומם נבע מרצח המנוחה על ידו.
פרקליטו של טיטקומב הסכים עם העובדה כי מלכתחילה לא היה מרשו זכאי ליהנות מכספי הביטוח, אך כעת, בדיעבד, משסולקה ההלוואה תביעתו לקבל את כספי המכירה אינה מבוססת על מעשה הרצח אלא נובעת מזכותו הקנינית על הבית שנרכש לפני מעשה העוולה.
תקנת הציבור
זהו טיעון חזק, קובע השופט סקוט, אך חסר הגיון. רצח גילפורד שלל את זכותו של טיטקומב לגבות את כספי הביטוח שכן תקנת הציבור אינה מאפשרת לרוצח ליהנות מכספי ביטוח המשולמים עקב מות האדם אותו רצח.
הזכות לפדות את ההלוואה באמצעות כספי הביטוח היתה מסורה לפיכך אך ורק למנהלי עיזבונה של המנוחה.
בסלקה את ההלוואה, השתמשה המלווה, חברת לידס, בכספים שנתקבלו מכוח מימוש זכות עיזבון המנוחה ולא מכוח מימוש זכותו של טיטקומב.
פרעון הלוואה על ידי אחד החייבים
כעת פנה השופט להלכה לפיה כאשר הלוואה נפרעת על ידי אחד משני חייבים, זכאי הפורע לתבוע השתתפות מהחייב השני.
לפיכך, קובע השופט סקוט, זכאי עיזבון המנוחה לתבוע מטיטקומב להשיב לו את חלקו בחוב שנפרע באמצעות מימוש זכותו של העזבון בפוליסה. השופט נעתר אם כן לבקשתם של מנהלי עיזבונה של ג'ולי גילפורד והצהיר כי מלוא כספי הבית המשותף שנמכר שייכים לעזבון המנוחה.
המצב בארץ
נראה כי לתוצאה זהה היה מגיע גם בית משפט ישראלי שכן אותן הוראות עליהן התבסס השופט האנגלי מצויות גם בחוקים הישראליים העוסקים בסוגיה זו.
חוקים אלו קובעים כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה וכי אין אדם זכאי להיאחז בפירות עשיית עושר ולא במשפט.
מסמך 11
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
