התרבות עברה מוטאציה 

התרבות עברה מוטאציה

 את השנים האחרונות מאפיין תהליך ובו תחושה של קץ האידיאולוגיה, האמנות או המעמדות החברתיים: משברי - הלניניזם, הסוציאל- דמוקרטיה או מדינת הרווחה... ההנחה בדבר התרחשותו של שבר רדיקאלי שבדרך כלל מקובל לאתרו בסוף שנות החמישים או בתחילת שנות השישים. על פי רוב מייחסים שבר זה לתפישות בדבר שקיעתה או דחייתה מבחינה אידיאולוגית או אסתטית של התנועה המודרנית. כך הדברים לגבי האקספרסיוניזם המופשט בציור, האקזיסטנציאליזם בפילוסופיה...וכו'. הכל נעשה אמפירי, כאוטי והטרוגני.

תחום התרבות עברה מוטאציה, וגישות אלו הלא ברורות הפכו לארכאיות. לא זו בלבד שפיקאסו וג'ויס כבר אינם מכוערים: כעת הם נראים לנו ריאליסטים למדי, וזו תוצאה של הקונבנציה והמיסוד האקדמי של התנועה המודרנית בכלל שהתרחשו עד שנות החמישים. הדור של שנות השישים, ייצא נגד התנועה המודרנית וראה בה קלאסיקה מתה, המעיקה כסיוט על מוחותיהם של החיים. מה שקרה הוא שהייצור האסתטי כיום השתלב בייצור הסחורות הכללי מביגוד ועד מטוסים ובמחזורים וכמויות גדולות. תופעה אסתטית זו יצרה מעמד סטרוקטוראלי אחר. צרכים כלכליים אלה זכו להכרה באמצעות התמיכה המוסדית מכל הצדדים והמינים אשר הביא את הארכיטקטורה והעיצוב לשגשוג אדיר. התרחשות זו של ריבוי האסתטיקה בייצור הסחורות ובכמויות גדולות מביאה אותנו אל הדה-קונסטרוקציה של ההבעה. שינויים רדיקאליים אלה מקבלים ביטוי בלקסיקון המוצא.

אחר THE OTHER האחר היינו כל מה שאיננו "אני", אך גם אינו ניגודו של אותו "אני". האחר אינו נכנס לסכמה פילוסופית, פסיכולוגית, האסתטית המוכרת לי. האחר הוא כל מי שאיננו מכיר בקיומו כסובייקט, בזכותו להיות מיוצג, בזכותו ל"דבר". זהו ביטוי להבדלים שמפוררים את התבנית הרציונאלית של האני: האחר הוא פער בין האומר לבין הנאמר על ידו. האתיקה הפוסט מודרנית מבססת את זיהוייה העצמי על האחראיות לאחר.

אי ודאות INDETERMINACY התוצאה הרגשית והפילוסופית של "המצב הפוסט מודרני". כתוצאה מהתערערות אמצעי הייצוג נחשף העולם המתואר כמקור של אי יציבות ואי ידיעה. אי יציבות זו מתבארת ביחסיות של ערכים, במשחק השוניות של השפה, בנפילת ההיררכיות והגבולות התרבותיים הישנים.

אינטרטקסטואליות INTERTEXTUALITY מושג זה המזוהה בעקרו עם ג'וליה קריסטיבה, מתאר את הטקסט כרשת של סימנים הממוקמים ביחס לפרקטיקות אחרות המייצרות משמעויות. הטקסט אינו מתקיים כמערכת יחידאית, אורגנית ואוטונומית (כמו בפורמליזם ובסטרוקטורליזם), אלא מקיים זיקה גלויה או מובלעת עם מערכות אידיאולוגיות סוציו-היסטוריות חיצוניות הטעונות בקודים ובקולות שונים: את עקבותיהם נוכל לגלות באינטרטקסט החדש. בדומה לרשת האינטרנט, גם המוצר החדש בנוי כהיפר-טקסט-בלתי-מוגבל בזרימתו ובאפשרויות הקומבינטוריות שלו.

אינטרנט INTERNET טכנולוגיה מרכזית בסוף המאה, המדגימה את השקפת העולם הפוסט מודרני. האינטרנט בנוי מזרימה אינסופית ובלתי מצונזרת, בלתי היררכית ובלתי ליניארית, שלטקסטים הניתנים לצריכה על ידי נמענים אלמוניים רבים. אלה יכולים ליצור אינסוף אפשרויות תגובה מתוך המסרים הזורמים ברשת. ניתן לחבר ביניהם בזמן אמיתי, מתוך ידיעה כי לא ניתן להגיע ל"סוף חיפוש", כלומר למיצוי המשמעות.

אינטרסובייקטיביות INTERSUBJECTIVITY מושג מפתח בפנומנולוגיה ההרמונוייטית המתאר את אופן הקומוניקציה בין סובייקטים. ככל שהדובר או הכותב מנסה יותר להסביר, לפרש את הניסיון שלו לזולת, לפרש את הניסיון של הזולת, כך הוא מכיר יותר את עצמו, חורג ממגבלות הסובקטיביות שלו ומגיע למצב של אינטר סובייקטיביות. לפי היידגר, לפני שהסובייקט יודע משהו, הוא כבר שייך לעולם שהווייתו היא השפה. כך הופכת האינטרסובייקטיביות להתנסות דיאלוגים המייצרת משמעויות באמצעות השפה, המשותפת לכול. ציוני דרך בפיתוח המושג נמצא אצל מארלו פונטי, הנס גיאורג גאדמר, וגן בתפיסה הקרנבלית של מיכאיל באחטין.

אינקומנסורביליות INCOMMENSURABILITY ההנחה לפיה לא ניתן לתרגם מערכת חשיבה אחת למערכת חשיבה אחרת (על דרך הניגוד, ההשלמה, או הקישור באמצעות מערכת שלישית). הנחה זו דוחה את המטאפיסיקה ויוצרת אוטומטיזציה של משמעויות. כתוצאה מכך מתפתחות מערכות מושגים אשר אינן מתיישבות זו עם זו.

אסנציאליזם ESSENTIALISM שיטה פילוסופית הטוענת כי לאובייקטים יש תכונות מהותיות ומופשטות המסוגלות להסביר את האופן האמפירי של פעילות האובייקטים. על פי התפישה האסנציאלית, הגילוי של מהויות ממשיות אלה הוא תכליתה של החקירה המדעית. זו תפישה מנוגדת ביסודה לגישה האקזיסטנציאליסטית המבליטה את הקיום המזדמן, המקרי והמשתנה של תופעות במציאות. במובן הרחב, ההתנגדות הפוסט מודרנית לאסנציאליזם ממשיכה קו זה במסגרת הביקורת הכללית שלה על היסודות הבלתי בטוחים, המשתנים של הקודים הלשוניים.

אפוריה APORIA אפורוס = לא לדעת לאן ללכת, בניגוד לפורוס = דרך אפוריה היא אחד ממונחיו של דרידה הבא לאפיין את התפרקותו של הסימן. האופוריה שוחקת את מוסד המשמעות. היא יוצרת מעין שטח הפקר שבו "אי היכולת לעבור" הופכת לאי יכולת ליצור פורמציה, מבנה, פרויקט, הגדרה וסימון הגבולות. למעשה האופוריה היא "הגבול הבלתי נראה".

אקלקטיזם ECLECTICISM סממן מובהק של העולם הפוסט מודרני בגילוייו הלשוניים, החברתיים והאמנותיים. הארכיאולוגיה של הטקסט הפוסט מודרני מגלה את העקבות או את הציטטות המתחבאות בתוכו, אוסף של אפשרויות היוצרות מתח סגנוני וסמנטי ביניהן. האקלקטיות הפוסט מודרנית בולטת במיוחד בארכיטקטורה, למשל בצירופים של צורות וחומרים ניאו-קלאסיים עם צורות וחומרים של היי-טק.

אתנוצנטריות ETHNOCENTRISM נטייה להעריך את המציאות מתוך העדפה ברורה של קבוצת ההשתייכות האתנית או התרבותית של הדובר. המונח בא לתאר עמדה של התנשאות תרבותית-כוחנית, כנגד קבוצות אחרות שנמצאות מחוץ למרכז ונתפסות כזרות ונחותות ביחס אליו. באופן הרגיל משתמשים במושג זה כדי לציין את תחושת ההתנשאות של הזכר המערבי הלבן המיוחסת לעמדתו חקירת התרבות כנגד תרבויות אחרות, כגון תרבויות העולם השלישי, תרבות נשים, התרבות המזרחית בארץ ועוד.

בריקולאז BRICOLAGE טכניקה מרכזית של עיצוב פוסט מודרני. הבריקולר הוא מהנדס חובב, המתקין יצירה שמורכבת מאובייקטים קודמים, שזהותם לא טושטשה. המוצג החדש אינו חותר להומוגניות, כי אם להבלטת הזיכרון של חומריו הראשוניים. הבריקולאז' מייצג את הטכניקה הפוסט מודרנית של "לשים יחד" סגנונות היסטוריים שונים וסותרים כדי להבליט את קיומם המלאכותי, השרירותי והאירוני.

גבוה/נמוך HIGH LOW התרבות הפוסט מודרנית עוסקת בערעור היחס הניגודי ששרר במודרניזם בין תרבות גבוהה ואליטיסטית לתרבות "נמוכה" ופופולרית. הפוסט מודרניות יוצרת זיקה בין חומריו של הקיטש לבין רבדים סימבוליים "רוחניים" בתרבות הגבוהה. נוצר טשטוש גבולות מובהק בין הראוי למצוי: התרבות הגבוהה מצייתת לחוקי ההיצע והביקוש של התרבות הקפיטליסטית.

גניאלוגיה GENEALOGY מושג מרכזי בפילוסופיה של פוקו. הגניאלוגיה מתבוננת בהיסטוריה כמעבדה מרכזית של יצירת שוני והבדלים בין ערכים ומערכות כוח. הגניאלוג בודק מנקודת מבטו בהווה את אופן ההבניה של השיח ההיסטורי שקדם לו. הוא מתכוון לגלות את הממדים הערכיים והאידיאולוגיים המסתתרים מאחורי ההסבר ההיסטורי ה"אובייקטיבי".

דוקסה DOXA מערכת האמונות והדעות המקובלת שהתקדשה על ידי הבורגנות והפכה לחלק בלתי נפרד מתמונת העולם המקובלת עליה. הביקורת הפוסט מודרנית מבקרת את הערכים הנועזים בשעתם של המודרניסטים וטוענת כי הם התאבנו והפכו זה כבר לחלק מן הבון-טון הבורגני - בשדה האמנות, החברה, הפוליטיקה וכו'.

דקונסטרוקציה DECONSTRUCTION פרקטיקה של ביקורת בעולם הפוסט מודרני. הדה קונסטרוקציה שואלת: מה באמת מסתתר מאחורי טקסטים או תופעות תרבותיות ברובד החברתי, הפוליטי והמיני. מבחינה מעשית, הדה קונסטרוקציה היא כמו אמנות ביצועית. יש בה יסוד דאדאיסטי של משחק וגם יסוד של סטנד-אפ קומדי. מבחינת השפה, הדקונסטרוקציה מפרקת אותה מיציבותה ומיומרתה "לדעת את האמת". טכניקה חתרנית זו יוצרת דחייה, ושוני בתוך הנאמר.

הדמיה SIMULACRA הסימולכרה מתארת עולם של ייצוגים מלאכותיים שהמקור שלהם נעלם. מונח זה, המזוהה עם ז'אן בודריאר, אך מופיע כבר ב"סופיסטן" לאפלטון, מציין מציאות לא אותנטית שמבליעה את מקורותיה הבדויים על-ידי הבלטה היסטרית של הריאליזם שלה. התוצאה היא מציאות מסדר שני, מציאות היפר-ריאליסטית של אפקטים (סימולציות), המחליפה את המציאות ה"אמיתית" (המימטית, הקלאסית של העולם הישן).

הומוגניות/הטרוגניות HOMOGENEITY/HETROGENEITY העולם המודרני נוטה ליצור מבנים הומוגניים, זהותיים. הוא חותר אל הסינתזה. העולם הפוסט מודרני חותר למבנים הטרוגניים, המרכיבים את היסוד ה"אחר" הזר של המציאות או של הטקסט. (אחר = HETRO).

הטרולוגיה HETEROLOGY מדע החוקר אלטרנטיבות למדע התקני המסורתי. מדע זה בודק לוגיקה שמאפשרת ייצוג לאלמנטים פרגמנטריים, גרוטסקיים, שאינם משתבצים בשרשרת של המציאות או של התיאוריה המדעית. יסודות הטרו לוגים בולטים בפילוסופיה של ז'ורז' באטיי וז'אק לאקאן.

היסטוריזציה HISTORICITY מונח הבא לציין את השינויים הערכיים במושגים ותיאוריות לאורך ההיסטוריה. המשמעות עצמה עוברת תהליכים של שינוי וגיבוש היסטורי. כתוצאה מכך עלינו לבחון באופן היסטורי-ביקורתי את המונחים שבהם אנו עושים שימוש, כדי לעמוד על אופיים האידיאולוגי המשתנה. ההיסטוריציזם החדש מותח ביקורת על ההיסטוריה הקווית או ההיסטוריה המחזורית. טענותיו העיקריות: א - ההתנסות ההיסטורית קשורה לחוויות אקספרסיביות המעוגנות ברשת של התנסויות חומריות. ב - השיח ההיסטורי אינו נותן ביטוי לאמת בלתי נכחדת, או "לטבע האנושי הנצחי". ג - השיח ההיסטורי מובנה כטקסט (על רבדיו הבדיוניים) ויש לדון בו בתור שכזה. ד - השיח ההיסטורי אינו מנותק מן העובדות שעליהן הוא כותב, והוא חשוף לתהליכים אותם הוא מבקר.

הנאה/עונג PLAISIR/JOUISSANCE שני מונחים המזוהים עם רולאן בארת'. ההנאה היא בגדר חוויה הדוניסטית בורגנית החותרת לייצוג רציונלי של האנרגיות שלה. העונג הוא חוויה אנרכית, ליבידונאלית, מאיימת, פרוורטית (במובן המיני ובמובן הפילוסופי הרחב), המאיימת על הסדר הבורגני, ומציעה קריאה חלופית וחתרנית של המציאות.

השלמה/ הוספה SUPPLEMENT מונח פרדוכסלי (ממונחיו של ז'אק דרידה) המבליט את פירוק המשמעות של הסימן. המונח מתפצל לשתי משמעויות שאינן מנוגדות אך יוצרות משחק של הבדלים: א - השלמה (שיוצרת את השלם) ב - הוספה (מוסיפה על השלם). משחק זה יוצר את הדקונסטרוקציה של הטקסט.

חברת הידע KNOWLEDGE SOCIETY חברת הראווה SOCIETY OF SPECTACLE מכינוייה של החברה הפוסט מודרנית, לצד כינויים אחרים כגון החברה הפוסט-תעשייתית, החברה הפוסט-קפיטליסטית, חברת השפע, ועוד. הכינוי חברת הידע מבליט את הידע כגורם מרכזי של ייצור שבא להחליף גורמי ייצור מסורתיים יותר כגון הון, עבודה ואדמה. חברת הידע יוצרת פער כוחני בין אליטות של עובדי ידע לעובדי השירותים (חסרי הידע). גורם ייצור מרכזי אחר הוא הדימוי שניתן ממקורותיו הטבעיים ופועל בזרם הכללי של הסחורות (גי דבורד, "חברת הראווה").

חתרנות SUBVERSION אסטרטגיה מרכזית בקריאה דקונסטרוקטיבית של המציאות. הטקסט חותר באופן מובלע תחת משמעויותיו הישירות, הגלויות, הלגיטימיות. קריאה חתרנית חושפת את הממד האידיאולוגי של הטקסט ומעמידה אותו באור ביקורתי. לדוגמא אנו יכולים לקרוא את המילה היסטוריה HISTORY כמילים HIS-STORY כדי להדגיש את היסוד השוביניסטי של המונח.

ייצוג REPRESENTATION הצגה PRESENTATION האמנות המודרנית עוסקת בייצוגים (רפרזנטציה) של המציאות באמצעות השפה. הרפרזנטציה מציגה מחדש את הנוכחות של ההווה RE PRESENT ומבליטה את המשמעות היציבה שלו (את המסומן). האמנות הפוסט מודרנית מבליטה את חוויית המסמן. היא עוסקת בהצגת המציאות כתיאטרון של מסמנים, שאינם מגיעים לעולם אל "המציאות המוחלטת" (עולם המסומנים).

יפה BEAUTIFUL נשגב SUBLIME ההבחנה בין "יפה" ל "נשגב" יוצרת הבחנה אסתטית מרכזית בין מודרניזם לפוסט מודרניזם. תהליך היווצרותו של היפה, לפי קאנט, מאופיין בשאיפתו לרציונאליות אנושית ולמיצוי אוטופי של מרכיביו. הנשגב, לעומת זאת, מבליט את הקרע בשפת ההכרה של המציאות ומדווח על האופי השסוע, מעורר האימה, האופייני למציאות זו. הנשגב שמאפיין את סגנונו המלנכולי העמוס של הבארוק, חוזר בעידן הניאו-ברוק הפוסט מודרני.

כוח POWER כוח הוא מונח מרכזי בביקורת העכשווית. הוא בא להבליט את הממד הפוליטי של ההתנסות בטקסט. הטקסט נתפש כביטוי פוליטי כוחני המבליט יחסי שליטה בתוך החברה. ביקורת מעין זו מתחקה אחר אופנים של ייצור וייצוג הכוח במסגרת המוסדות החברתיים (בית ספר, בית סוהר, בית חולים, מוזיאון), וכן בעוצמה שהיא מחוץ לטקסט, שמעצבת ומגבילה את טבעו של הייצוג עצמו. את עקבותיה של ביקורת זו נמצא אצל ניטשה ואצל תלמידו המובהק מישל פוקו. פוקו הבין את הכוח כתבונה המציינת יחסים בין פרטים, בתוך שיטות מוסדיות המייצרות משטרים של משמעות ושליטה. הכוח אינו אפוא מוצר לוואי, כי אם תכונה בסיסית המייצרת את הסובייקטים וקובעת את גבולות הפעולה שלהם. שוב מובלט הקשר האירוני בין סובייקטיביות לבין שליטה.

כתיבה ECRITURE מונח של ז'אק דרידה הבא להבחין בין "דיבור" המבוסס על מיידיות, נוכחות וסמכות, לבין "כתיבה" שהיא בבחינת מנגינה רב קולית, הטרוגנית, החותרת תחת הסמכות ומבליעה הבדלים בתוכה. הכתיבה מגלה-מכסה על התבניות האידיאולוגיות שהוטמעו בה. היא בבחינה פרשנות אינסופית וזורמת של המשמעות.

מציאות מדומה VIRTUAL REALITY בעולם פוסט מודרני מיטשטשים הגבולות בין המציאותי לבין האפקטים המלאכותיים המייצרים מציאות מדומה הנחווית כאמת במובן הפיזי והמנטאלי. "מציאות מדומה" היא שמה של טכנולוגיה חדשה היוצרת אשליה של שהייה בעולם מלאכותי או מקנה תחושה של שליטה ויכולת חילוף בין עולמות אמיתיים ו"ממשיים". קסדה אטומה שחובש המשתמש חוסמת לחלוטין כל מגע בינו לבין העולם הפיסי החיצוני וכופה עליו מציאות גרפית תלת ממדית ממוחשבת היוצרת עבורו "מודל של העולם". המשתמש מוזמן לנוע ולנוות את דרכו בחופשיות בתוך העולם המדומה שבתוכו הוא שרוי.

משחקי לשון LANGUAGE GAMES מונח שטבע הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין. המונח מערער על ההנחה המסורתית כי השפה הנה "תמונה של העולם", מיצוי מושגי של האובייקטים המתוארים. גישתו של ויטגנשטיין גורסת כי השפה היא "תיבת-כלים" שנבחנת בטופי השימושי והביצועי שלה, וזה אינו נוגע בהכרח לידיעה עמוקה של "האמת על המציאות". משחקי לשון מהווים גורם מרכזי במתקפה הפוסט מודרנית נגד הנחות רציונאליות-מטאפיסיות ביחס לשפה. תולדות הפילוסופיה, כמו תולדות המדע, הם אוסף של פסוקים לשוניים המקובלים והמושמעים בקרב קהילה נתונה של דוברים.

ניכוס APPROPRIATION אחד הסממנים המובהקים של הסגנון הפוסט מודרניסטי הוא שימוש מודע בחומרים קודמים כדי לייצר משהו חדש. דוגמאות וטכניקות אלה נמצא אצל מרסל דושאן (המשתנה שהפכה למזרקה), אנדי וורהול (קופסאות מרק קמפבל). האמנות הפוסט מודרנית מנצלת לצרכיה רעיונות, חומרים, אינפורמציה קודמת כדי לייצר טקסט חדש המודע להיסטוריה האירונית של דרכי היווצרותו.

נרטיב NARRATIVE מטא-נרטיב META NARRATIVE המושג נרטיב מבליט את אופיו הסיפורי-הפרשני של כל מבע אישי או זיכרון היסטורי. מטא-נרטיב הוא מונח מפתח בתורתו של ז' פ' ליוטאר. מציין את הביקורת הפוסט מודרנית כנגד הרצון לכתוב את תולדות הפילוסופיה, המדע, האמנות והפוליטיקה האנושית באמצעות סיפורי על, תיאוריות גורפות וטוטאליות בדבר הטבע האנושי והחוקיות המפעילה אותו בתחומים השונים.

סובייקט SUBJECT הפורמציה של הסובייקט מחליפה את המושג המסורתי של אני אינדיווידואלי אינטגרטיבי וזהותי. הסובייקט הנו אוסף המבנים הלשוניים והאידיאולוגיות התרבותיות שמכוננות אותו. ממושג פסיכולוגי הפך הסובייקט למושג סוציו-לשוני הטרוגני, המעיד על המאבקים ההיסטוריים שקובעים את גבולותיו. (כפיפות, שליטה, דומיננטיות).

סטרוקטורליזם - STRUCTURALISM פוסט סטרוקטורליזם - POSTSTRUCTURALISM תמונת העולם הסטרוקטורליסטית גורסת כי העולם ניתן להצרנה רציונאלית. הסטרוקטורליזם מנסה לאחד את הדקדוק האוניברסאלי שעומד ביסוד השיח האנושי בתחומים שונים של מדעי האדם. הפוסט סטרוקטורליזם לעומת זאת מאמץ גישה תרבותית השוללת את האוטופיה הרציונאלית שביסוד הסטרוקטורה ואת רעיון השחרור שטמון בחשיפתה. הפוסט סטרוקטורליסטיים מבליטים את הממד האידיאולוגי של הסטרוקטורה כממד מדכא ומציעים לחקור את "המולקולות" השונות של המשמעות המתרוצצת בתוכה.

חלל קיברנטי - CYBER SPACE מדיום המאפשר לבני אדם תחושה פיסית של הינתקות מן העולם הפיסי המוכר ונסיעה לעולמות אחרים הבנויים באופן בלעדי על הדמיון. מסלול הגלישה בסייבר ספייס אינו ליניארי ואינו נצפה. הגולש מוזמן בכל רגע לבחור ולבנות באופן אינטראקטיבי את האירוע הבא. סרט קולנוע חושף את הצופה למציאות כלשהי. הסייבר ספייס נותן למשתמש אפשרות אקטיבית לגלם את חווייתו, להיכנס באופן וירטואלי, פרפור מטיבי ו"גופני" לתפקיד.

סימבולי - SYMBOLIC דמיוני - IMAGINARY ממשי - REAL אלה הם שלושת מצבי היסוד (על פי ז'אק לאקאן) באמצעותם ניתן לתאר את המציאות. הסימבולי מבטא את היסוד הקוגניטיבי בשפה: בסדר, בלוגוס, בחוקים הפורמליים שלה. הדמיוני נוגע לשלב ההזדהות של הדמות במראה. אני מסיק את קיומי על-ידי הכפלה או השתקפות בדויה של דמותי בתוך המראה. דמות זו היא המפתח לכינונו של האני. הממשי מתייחס לבלתי ניתן להגדרה: אותם שיירים של סימנים אבודים שנושרים מן הרשת. זהו היסוד הליבידונאלי, הטרום-ורבלי, המציין את התשוקה הפוסט מודרנית - תשוקה שאין לה יעד.

סכיזופרניה תרבותית - SCHIZOPHRENIC CULTURE מאפיין סוציו-תרבותי לעידן הפוסט מודרני. הסובייקט החדש מוגדר באמצעות הממד הבלתי קוהרנטי המתפרק של הווייתו. סכיזופרניה זו יוצרת סובייקט המובנה מבחינה תרבותית מקודים שונים שאינם מתלכדים ביניהם. זהו סובייקט שחי את השפה, את הסימן, בממד הבלתי מתחבר שלו, ומבליט כפועל יוצא את האלמנטים הפרקטלים הבלתי המשכיים (מבחינת חלל וזמן) של המציאות.

סמל אלגוריה - SYMBOL ALLEGORY הסמל היינו צורה לשונית שבה המשמעות מוגשמת באופן חד-פעמי וחושני בתמונה. השימוש בסמלים אופייני לאסתטיקה המודרניסטית. האלגוריה היא צורה לשונית שבה ישנו פער בין המוצג לבין משמעותו. המוצג החושני מוחלף במשמעות המפשטת שלו. האלגוריה אופיינית יותר לאסתטיקה הפוסט מודרנית. כל דבר לא היה ולא נברא, אלא משל היה, משל למשהו אחר.

פאלוצנטריות - PHALLOCENTRISM גישה פילוסופית או תרבותית הגוזרת את שיפוטיה מתוך העדפה ברורה של הפאלוס הגברי. העמדה הפאלוצנטרית מעמידה את השיפוט הגברי כקנה מידה גלוי או סמוי להערכה. מנקודת מבט ביקורתית המונח בא לחשוף את ההגמוניה הגברית ולתאר אותה כקונסטרוקט תרבותי ולשוני שאותו ניתן לפרק ולבקר.

פעולה תקשורתית - COMMUNICATIVE ACTION מונח מרכזי בתיאוריה של הפילוסוף יורגן הברמס. הברמס רואה ערך משחרר בתקשורת רציונאלית המבוססת על עצם הרצון לקיים דיאלוג בהסכמה הדדית. בניגוד לכך, הוא מתנגד לתקשורת אינסטרומנטלית, מניפולטיבית ואסטרטגית, החותרת לשדל ולשלוט בבני אדם, ולכן מתייחסת אליהם רק כאובייקטים בדרך להגשמת מטרותיה.

פרגמטיזם - PRAGMATISM פילוסופיה שמבליטה את הזיקה בין תיאוריה לבין פרקטיקה. הסובייקט והאובייקט מכוננים עצמם בתהליך של התנסות. הידיעה מודרכת על ידי אינטרסים או ערכים. האמת תלויה באופן הארגון האינסטרומנטלי, הביצועי היעיל שלה. מושגים הם אפוא הרגלים של חשיבה או כללי התנהגות הולמים. גישה זו מבליטה ערכים של פלורליזם ושינוי, והיא תואמת את התפישה הפרפורמטיבית, הביצועית, ה"הצגתית" של העולם הפוסט מודרני.

פרדיגמה PARADIGM מערכת הנחות ומושגי יסוד המגדירה את עמדתה של קהילה מדעית בתקופה היסטורית נתונה, את תחומי החקירה וכן את אופני הפרשנות הלגיטימית של המציאות שנגזרים מקיומה המוסדי וההיסטורי של קביעה זו.

פרודיה/ פסטיש PARODY/PASTICHE בעוד העולם המודרניסטי נוטה לעיצוב פרודי שמותנה במידה ידועה של געגועים ורצון לתיקון (מצד הפרודיסט), הנה העולם הפוסט מודרני נוטה אל העיצוב של הפסטיש. פסטיש פירושו חיקוי נלעג ובלתי אמין של "שפות מתות" בשיח התרבותי, מתוך מגמה להציג את אוזלת ידן כמכשיר של התבוננות וייצוג.

פרפורמנס PERFORMANCE הפרפורמנס (הופעה, הצגה, ביצוע) מניח כי המשמעות היא תוצאה ישירה של האופן בו היא מבוצעת. הפרפורמנס עוסק בחציית גבולות בין תחומי המדיה ומבליט את "חוויית הסף" כטקסט מעבר ברמה האישית והקולקטיבית. אמנות הפרפורמנס תופסת מקום מרכזי בז'אנרים פוסט מודרניים (למשל באמנות הפרפורמנס של לורי אנדרסון) והיא מופיעה באינטרנט, בתקשורת, בחברה בפוליטיקה ובאמנות.

פרשנות INTERPRETATION מושג מרכזי בשיח הפוסט מודרני. הפרשנות מבליטה היעדרו של המסר המטאפיזי המסדני. התוצאה היא התנגדות לראיית מציאות המעוגנת בעובדות וקשורה לאמת כלשהי: העובדות נתפסות רק כפרשנויות (ערכיות, סובייקטיביות) מוסוות של המציאות. הפרשנות האינסופית של העולם יוצרת הבחנה לשונית רק בין דימויים של המציאות, אך אינה חודרת אל טבעה האמיתי.

קיטש KITSCH בניגוד למודרניזם, המבליט עמדה ביקורתית כלפי הקיטש, מציע הפוסט מודרניזם לראות בקיטש חלק בלתי נפרד מחברת ההמונים של סוף המאה. הקיטש היינו שפה מתה שנתלשה מן הקונטקסטים האותנטיים שלה ונשתלה מחדש בקונטקסטים מלאכותיים סנטימנטליים המבליטים את ממד הפיתוי והמניפולציה של המסר ביחס לנמען. אמנות הקיטש מאשרת בשמחה את הקיים ואינה ביקורתית כלפיו. עם זאת שימוש מוחצן ומודע לעצמו בשפה שחוקה, עשוי לבטא עמדה ביקורתית.

קפיטליזם מאוחר LATE CAPITALISM הקפיטליזם הקלאסי (ראשיתו במהפכה התעשייתית של סוף המאה ה - 18) עסק בייצור ובהפצה של סחורות. הקפיטליזם המאוחר של סוף המאה ה - 20 עוסק בייצור ובהפצה של מידע ושירותים. המערכת הקפיטליסטית רותמת את כל המציאות הפוליטית והאמנותית לטובת "ייצור הסחורות הכללי". הדיסצליפינות הייחודיות (כולל האסתטיות) הולכות ונעלמות תוך שהן נרתמות למערכת-על של ייצור וצריכה. ביקורת על הקפיטליזם המאוחר הופכת לפרקטיקה מרכזית של הטקסט הפוסט מודרני.

קרנבל CARNIVAL הקרנבל הוא אירוע ייחודי שהתפתח בתרבות העממית בסוף ימי הביניים ופרח ברנסנס. (עיקרו שיר הלל לחיים). הקרנבל משמש במה למפגש פמיליארי ואנטי היררכי בין בני אדם המשתפים פעולה ביניהם ברוח של חופש והתחפשות. אלמנטים אלה משמשים להגדרת הסיטואציה הביקורתית של העולם הפוסט מודרני.

שוני/הבדל DIFFERENCE מונח השוני/ההבדל בא להחליף את המונח המודרניסטי של הסימן. המשמעות נוצרת כתוצאה ממשחק של משמעויות המקיימות ביניהן יחס של השלמה/ הוספה/תחליף/הבדל/נרדפות/דחייה.

שיח DISCOURSE השיח הוא אופן שימוש מיוחד בשפה. השפה היא מערכת מופשטת (מטאפיזית) של חוקים מכוננים היוצרים תאור אובייקטיבי אמין של האובייקטים שלה. השיח, לעומת זאת, עושה שימוש בשפה במטרה להבליט משטר מסוים של משמעות (פוליטית, פילוסופית, אסתטית) בתוך מערכת האינטר סובייקטיבית שבין הדוברים.

תשוקה/חסר DESIRE LACK תשוקה בעידן הפוסט מודרני חורגת מן היחס צורך-סיפוק. התשוקה גדולה מן הסיפוק. היא קשורה לממד הפנטסטי והדמיוני. היא חלק בלתי נפרד מ"כלכלת התשוקה" של הקפיטליזם ומוצרי הצריכה שהוא מפרסם. היא גם חלק בלתי נפרד מן הסובייקט הפוסט מודרני, שאינו מוגדר לפי עיקרון הממשות. לפי לאקאן, הסובייקט החדש מצוי בתוך הזרימה המיטונומית של שרשרת המסמנים, אשר אינה מגיעה לעולם ליעד של מיצוי ותשוקה. התשוקה נחווית אפוא כהכחשה, כחסר, כהעדר. תחושת החסר נוצרת בעקבות הניסיון הבלתי אפשרי למצוא תחליף לאני האידיאלי (פרי תשוקה לממד ה"דמיוני" של האם) באמצעות דמותו של האחר, שהוא פועל יוצא של הבנייה חברתית סימבולית. החיפוש אחר המלאות האינסופית של התשוקה נחווה באמצעות סיפוק תחליפי של סובייקטים סופיים וזמניים, ולכן מיוצג רק כמצב של "פריצה", של חסר מתמיד, אותה שעה הופכת ה- MOTHER ל-  OTHER

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי