שמאי הביטוח הימי, סילבין במאיור, חלה במחלה תורשתית שהכתה קשות גם בבני משפחה קרובים אחרים.
במאיור פנה לחברת הביטוח שמשון בדרישה למימוש פוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה מוחלט.
בין הצדדים התעוררו חילוקי דעות בשאלה אם במאיור עמד בחובת הגילוי כלפי שמשון כאשר באחת משתי הצעות הביטוח שהוגשו לשמשון נמנע במאיור מלגלות את העובדה שאביו נפטר כתוצאה מהמחלה ואחותו היחידה אף היא חלתה בה.
חילוקי הדעות הועברו בתחילה להכרעת שופטת השלום מהרצליה, מיכל שריר.
השופטת שריר בחנה ביסודיות את הסבריו של במאיור בנקודה זו. הרופאים מסרו לבמאיור - הדגישה השופטת - כי קיים סיכון של 50% כי יחלה במחלה התורשתית. מאחר ואחותו כבר חלתה במחלה התורשתית, רשאי היה במאיור - כך לגירסת השופטת - להסיר דאגה מלבו שהרי אחותו מיצתה כבר את הסיכון.
במאיור נותר לפיכך רק אם הסיכוי שלא לחלות במחלה התורשתית. לכן, סיכמה השופטת, לא גילה במאיור לחברת הביטוח את החשש למחלה שמבחינתו הוסר במחלה אחותו.
פסק דינה של השופטת שריר נבחן בערעור בבית המשפט המחוזי בל-אביב בפני השופטים אריה אבן ארי, דוד בר-אופיר והדסה אחיטוב.
השופט בר-אופיר קבע כי העלמת המידע הקשור במחלה התורשתית, מעמידה את שמשון בפני חוסר מודעות לסיכונים הממשיים שהיא נוטלת על עצמה. כדי לפטור את חברת הביטוח מתשלום במקרה שכזה, אין הכרח כי להעלמת המידע תתלווה כוונת מרמה מצד המבוטח. די בכך שמבטח סביר לא היה נוטל על עצמו את הסיכון הביטוחי.
התשובה לשאלה כיצד היה נוהג "מבטח סביר" במקרה שכזה ניתנת על ידי בית המשפט.
השופט היושב בדין קובע על פי אמות מידה אובייקטיביות שהוא מעצב, את מידת נכונותו של המבטח לכרות את החוזה. אמות מידה אלה אינן בהכרח אמות המידה של חברות הביטוח, אם כי אפשר שהתנהגותו של מבטח מסויים וכן חוות דעת של חתמים רפואיים ישמשו הדרכה לצורך קביעת הסבירות.
במקרה זה, קובע השופט, מבטח סביר לא היה מתקשר בפוליסת ביטוח לאבדן כושר עבודה גם בתמורה לפרמיה גבוהה אם היה יודע על המחלה התורשתית אשר כבר פגעה בבני משפחה קרובים. במיוחד כאשר קיימים סיכויים גבוהים כי גם במאיור יחלה בה. על אחת כמה וכמה כאשר בעת ההתקשרות היה כבר במאיור במעקבים ובבדיקות לאיתור מוקדם של המחלה.
השופט דחה גם את הטענה כי שמשון נחשבת כמי שידעה על מצבו הרפואי לאות עדותו של במאיור כי דיווח על המצב לסוכן הביטוח. סוכן הביטוח לא הובא על ידי במאיור ליתן עדות במשפט, מדגיש השופט.
"הנסיבות המיוחדות בענייננו קוראות כאן בקול גדול שהסוכן יתייצב להעיד מצדו של במאיור. הסוכן מחזיק בידיו את המפתח לבסוס עמדתו של במאיור. ההימנעות להעיד את הסוכן יכולה להצביע על כך שעדותו היתה עלולה להזיק לעניינו של במאיור".
למסקנותיו אלה של השופט בר אופיר הצטרפו גם השופטים אבן ארי ואחיטוב (ע.א. 317/97).
השופט אליעזר גולדברג בבית המשפט העליון סירב לתת לבמאיור רשות לערער על הלכות עקרוניות אלה בתחום הפרת חובת הגילוי.
לבמאיור ניתנה רשות לערער מסויגת בשאלה אחת בלבד והיא אם הפרת חובת הגילוי מצידו גוררת אחריה ביטול של מלוא הפוליסה, או רק חלקים ממנה (רע"א 7284/97).
במאיור לא ניצל רשות זו והגיעה לפשרה עם חברת הביטוח.
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
