האירוע
אהרון ענבר ודוד יצחקי השלימו יום עבודה נוסף במנסרת "יהלומי אחים יצחק" בתל אביב. השעה היתה כבר 09:30 בלילה והשניים פנו לעבר חדר המקלחת הסמוך כדי להתרחץ ולהחליף בגדים.
לפתע הופיעו ארבעה אנשים רעולי פנים, חמושים בשני אקדחים ובסכין.
שניים מהשודדים בודדו את ענבר ואף ירו לעברו ופצעו אותו כשניסה להתנגד להם.
שני האחרים דחפו את יצחקי לעבר כספת המנסרה ובאיומי אקדח אילצו אותו לפתוח אותה.
כל ההתרחשות היתה מהירה ובתום חמש דקות נעלמו השודדים עם שלל יהלומים בשווי כ - 50,000 דולר.
בעל המנסרה, היהלומן יששכר יצחק, פנה אל חברת הביטוח שלו, הפניקס, וביקש לממש את פוליסת ביטוח "כל הסיכונים" שבידיו. כעבור זמן, משנכזבה תקוותו לראות את כספו, העביר את תביעתו לבית משפט השלום בתל-אביב.
המחלוקת
שתי טרוניות היו בפי הפניקס. הראשונה נגעה לכך שהכספת לא היתה מחוברת למערכת אזעקה. השניה התייחסה לעובדה שיהלומים בשווי העולה על 25,000 דולר הוחזקו מחוץ לתא הבטחון שבכספת.
בכך, סיכמה הפניקס, הפר המבוטח את התנאים שנקבעו בפוליסה להקלת הסיכון הביטוחי.
השופטת שרה דותן, שבפניה הובא הענין, בחנה בעיון את הוראות הפוליסה תוך ניתוח העובדות שהוכחו בפניה.
העדר קשר בין אי קיום אמצעי המיגון לאירוע השוד
אכן, קבעה השופטת, בעת אירוע השוד לא הופעלה מערכת האזעקה, אך אין קשר בין מחדל זה של הפועלים לבין אירוע השוד. נראה כי השודדים כוונו את ביצוע זממם לשעה בה היו העובדים בדרכם החוצה. הם התנפלו על יצחקי באקדחים שלופים ואילצו אותו לפתוח עבורם את דלתות המנסרה והכספת.
בנסיבות אלו, לא היתה כל תועלת בהפעלת מערכת האזעקה שהרי בכל מקרה היו השודדים כופים על יצחקי לנטרל אותה. ניכר גם כי השודדים היו ערים לאפשרות שהמנסרה מחוברת למערכת התראה כלשהי ופעלו במהירות כשהם מזהירים את יצחקי כי נותרו שלוש דקות עד בוא המשטרה.
העדר פירוט ל"שעות עבודה"
מעבר לכל אלו, מוסיפה השופטת, הפוליסה קובעת כי שני התנאים להקלת הסיכון, שעל אי קיומם מתרעמת הפניקס, יופעלו רק לאחר שעות העבודה. אין בפוליסה פירוט כלשהו המבהיר מהן שעות העבודה עצמן. בלשון בני אדם, כל השעות בהן עובדים במפעל נחשבות לשעות עבודה.
השוד אירע טרם הספיקו הפועלים לעזוב את שטח המנסרה. מאחר והפוליסה אינה מתייחסת לשלב הביניים שבין סיום העבודה לעזיבת הפועלים את השטח, הרי שלב זה כלול בכיסוי הביטוחי גם ללא קיום תנאי ההגנה. כלשון השופטת "מונח בפוליסה יש לפרש באופן המקיים את חוזה הביטוח ולא באופן המפקיע את חלותו".
אי פירוט סייגים בסמוך לנושא
בפעם הראשונה בפסיקה נתקבלה גם טענה נוספת של יצחקי לפיה חברת הפניקס לא פירטה את הסייגים בפוליסה שהוצאה לו בחברה סמוך לנושא שהם נוגעים לו.
לפיכך לפי חוק חוזה הביטוח, אשר באותה תקופה עדיין חל על ביטוחי יהלומים, אין הפניקס זכאית להסתמך כלל על סייגים אלו.
התוצאה היתה שחברת הפניקס חוייבה לשלם ליצחק את מלוא שווי היהלומים.
מסמך 31
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
