השופטת צ' צפת
עו"ד י' הרצברג לתובעים; עו"ד א' קינן, ד' שלו לנתבעים.
08.04.2003
העובדות:
א. הסכסוך הינו בין שני אחים לגבי זכויות במשק במושב מגשימים, מושב המוגדר ככפר שיתופי.
ב. האב קבע את התובע כבן ממשיך, בקשת האב אושרה בישיבת הנהלת האגודה. התובע בנה יחידת דיור בשטח הנחלה ונקבע כי יחידה זו הינה חלק בלתי נפרד מן הנחלה ונמצאת בהחזקתו הבלעדית של האב.
ג. כמה שנים לאחר מכן, פנה האב וביקש לבטל את קביעת התובע כבן ממשיך, העניין הגיע לבוררות, בהליך זה נקבע כי על התובע לפנות את הבית וכי רישום התובע כבן ממשיך בטל. בסמוך לאחר מכן, ערך האב צוואה ובה ציווה את כל רכושו לנתבע.
ד. בהמשך, נחתם הסכם בין האב והאם לבין שני בניהם ובו נקבע כי לאחר שיפסיקו ההורים להתגורר במשק יועמד זה למכירה ותמורתו תחולק בין הצדדים.
ה. מאוחר יותר, חתם האב על צוואה בה הוריש לתובע את עזבונו לרבות זכויותיו במושב מגשימים. צוואה זו קוימה בביהמ"ש המחוזי. כמה שנים מאוחר יותר נפטרה גם האם, אשר הייתה מאושפזת בעת פטירת האב ועד לפטירתה בבית חולים לחולי נפש.
ו. התובע טוען כי האם לא הייתה חברת אגודה ולא הייתה בעלת זכויות במשק. לפיכך, לאור היותו בן ממשיך ועל פי הסכם המשבצת, ובהיותו הזוכה במשק על פי צוואת האב, הוא זכאי להירשם כבעל הזכויות במשק.
ז. הנתבע טוען כי האם הייתה בעלת זכויות ביחד עם האב ולפיכך, עם פטירת האב, היא קיבלה לידיה את כל הזכויות במשק. לאחר פטירתה, כך הנתבע, יש להכריע מי מהבנים מסוגל לקיים את המשק, והוא יקבל את הזכויות ויפצה את הבן השני. לטענת הנתבע, אין לתובע מעמד של בן ממשיך ואף אם יש, הרי שאין לכך משמעות בהקשר לזכויות במשק.
ח. עוד טוען הנתבע, בתובענה נגדית, כי הוא זה אשר ראוי להירשם כבן ממשיך ולחילופין, כי הזכויות במשק יחולקו בינו לבין אחיו התובע בחלקים שווים. לחילופין, טוען הנתבע, כי יש למכור את המשק וכי תמורתו תחולק בשווה בין הצדדים.
ט. על פי רישומי הסוכנות היהודית, רשומים שני ההורים כבעלי זכויות שווים במשק.
החלטה:
א. מושב מגשימים (האגודה) שוכר ממנהל מקרקעי ישראל את אדמות המושב על פי חוזה המתחדש מדי 3 שנים (הסכם משבצת). חברי המושב מחזיקים במשקים כברי רשות מטעם אגודת המושב ואין להם קשר חוזי עם מנהל מקרקעי ישראל. עפ"י הרישום במסמכי הסוכנות היהודית, בעלי הזכויות במשק היו ההורים המנוחים, שקיבלו ביחד את החזקה במשק.
ב. אף אם היה רישום הזכויות במשק ע"ש האב בלבד, לא היה בכך כדי לגרוע מזכותה של האם למחצית הזכויות במשק כזכות קניינית מכוח זכותה עפ"י הלכת השיתוף בין בני זוג. כפועל יוצא מכך, עם פטירת האב עברו זכויות השימוש במשק אל האם.
ג. התנאים המקדימים לקיום החזקה הינם "אורח חיים תקין" וה"מאמץ המשותף" בתפיסה רחבה של מושגים אלו, ומי שמבקש לסתור את החזקה עליו להראות "כוונה של ממש" לכך שרכוש נתון לא יהיה משותף. גם חיים בשלום במובן הצר יספיקו בהעדר ראיות לסתור, להחלת חזקת השיתוף. היות האם המנוחה חולה ומאושפזת שנים ארוכות, אינו סותר את חזקת המאמץ המשותף.
ד. חבר אגודה אינו חופשי לעשות דיספוזיציה במנייתו באגודה, לא בהעברה בחיים ולא בהעברה לאחר פטירה בדרך של צוואה. לעומת זאת, הבעלות במשק ניתנת להעברה בחיים ולהורשה במגבלות מסוימות על פי הסכם המשבצת.
ה. עבירות זכויות במשק בין בחיים ובין לאחר פטירה, תהא בהתאם להוראות הסכמי המשבצת, באופן שימנע את פיצול הזכויות במשק. כך גם לא יאושרו הוראות צוואה אשר יגרמו לפיצול הזכויות.
ו. על פי הסכם המשבצת, לאחר פטירת האם, זכויות השימוש של האם יועברו אל אחד מן הילדים אשר מסוגל לקיים את המשק. באין הסכמה בין הילדים, יחליט בכך בית המשפט.
ז. בכפר שיתופי לא קיים "בן ממשיך" במובן "הקלאסי" המקובל במושבי עובדים. מונח זה גם לא הופיע בהסכם המשבצת. אישורו של התובע כבן ממשיך, לא היה מעולם בתוקף שכן לא התבקשה ולא ניתנה הסכמת האם.
ח. אין באישור שקיבל האב לבנות בית נוסף לבן התובע כדי להוות התחייבות בכתב של הסוכנות או האגודה כלפי החבר בדבר מסירת זכויות השימוש במשק לאחד מילדיו. הבית הנוסף נשאר עפ"י החוזה בהחזקתו הבלעדית של האב ומהווה חלק בלתי נפרד מנחלתו. במקרה בו האב ירצה להעביר את זכות החכירה, הוא יהא חייב להעביר את שתי היחידות יחדיו.
ט. המשק יימכר ותמורתו תחולק בין האחים. לכל אחד מהצדדים ניתנה זכות ראשונים לרכוש את זכויות הצד השני.
התביעה נדחתה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
