לדעתנו, הטלת מס עזבון במקביל להקטנת מס על רווחי הון של יחידים מהווה תמריץ חיובי עקיף לצמיחה ולמיתון צבירת העושר המקובל ברובן המכריע של מדינות המערב המפותחות. אנו סבורים כי, אם תאושר הרפורמה כמקשה אחת, והסיכויים לכך קיימים, כי אז מס עזבון ומס מתנות יהוו חלק מהחבילה. לפיכך, אנו ממליצים גם לאלו המפקפקים בסיכויי המלצות ועדת בן בסט בנוגע למס מתנות ומס עזבון, לשקול מספר צעדים אלמנטריים של הכנסה לקראת אימוץ ההמלצות כאמור המפורטים להלן:
א. מתנות בסכום של עד 50,000 ש"ח לשנה לאדם
על פי הצעת ועדת בן בסט המתנות בסכום של עד 50,000 ש"ח לשנה לא תחוייבנה בדיווח ולא תצורפנה לערך העזבון. לכן בכל מקרה מומלץ להעביר את הסכום כאמור ליורשים מדי שנה.
ב. מתנות לפני כניסת הרפורמה לתוקף
כאמור לעיל לאחר כניסת הרפורמה לתוקף מתנות ששויין עולה על 2 מליון ש"ח תחויבנה מידית במס מתנות. לעומת זאת, מתנות כאמור שתינתנה לפני כניסת הרפורמה לתוקף תחויבנה בדיווח ותצורפנה לערך העזבון, אך לא תחויבנה במס כיום. להערכתנו, מתנות כאמור תצורפנה לעזבון כשהן צמודות בלבד וללא ריבית, שכן במקרים מסוימים המתנות תינתנה עשרות שנים לפני הפטירה כך שבמהלך הזמן שעד הפטירה ערכן של המתנות עלול להישחק עקב השקעתן באפיקים מסוכנים (במניות בנסד"ק לדוגמא) או עקב צריכת המתנות לשימוש שוטף למחיה.
התוצאה היא כי עליית ערכן הריאלית של המתנות כאמור לא תחויב במס עזבון וזאת בניגוד למצב של השארת הנכסים בידי מוריש.
ג. מתנות לאחר כניסת הרפורמה לתוקף
דין זהה יחול לאחר כניסת הרפורמה לתוקף על מתנות בסכום המצטבר של מעל 50,000 ש"ח ועד 2 מליון ש"ח . לפיכך, גם כאן מולץ להקדים את מועד מתן המתנות על מנת להינות מפטור על עליית ערכן הריאלית בעתיד.
ג. שימוש בנאמנויות
על פי המלצות הועדה, העברת נכסים לנאמנות לא תחשב כמתנה, ואילו ערך הנכסים של הנאמנות יצורף לבסיס מס העזבון. מכאן, ניתן להסיק שמס העזבון יחול אך ורק על קרן נכסי הנאמנות בצירוף הצמדה ולא על הפירות הריאליים שייצברו עליה במהלך השנים. יצוין כי, אומנם לפי הצעת ועדת בן בסט, יראו בהעברת הכנסים מן הנאמנות כמתנה ויחולו עליה הכללים החלים על המתנה, אך לא ברור אם ההוראה הנ"ל תחול גם על פירות הנאמנות, וזאת להבדיל מקרן נכסי הנאמנות.
ד. מתנות דרך חברות
דרך נוספת למתן מתנה פטורה הינה כדלקמן: בשלב ראשון ניתנת הלוואה לחברה אחזקה משפחתית על ידי בעל מניותיה, לצורך מימון השקעות המניבות רווחים פטורים (קרנות נאמנות), ההלוואה הינה צמודה ללא ריבית, העומדת לפרעון בכל עת עם דרישת הלווה; בשלב שני מוכר בעל המניות את מניותיו בחברה לבנו, מבלי שיווצר רווח הון, שכן הואיל וכל השקעות החברה מומנו באשראי מבעליה שווי החברה הינו אפס; בשלב שלישי מושך הבן רווחים מהחברה כבעל המניות בה. יצוין כי, הפעולות לעיל עלולות לעורר מספר טענות מצד רשויות המס. ראשית עלולה להתעורר טענת מחילת ההלוואה לחברה. עם טענה זו ניתן להתמודד בטענה כי גם לאחר ביצוע כל הפעולות לעיל החברה ממשיכה לחוב לאב בגין ההלוואה שניתנה לה על ידו בהתאם לתנאי ההלוואה המקוריים. טענה נוספת שעלולה להתעורר הינה כי שחיקת ההלוואה מהווה מתנה מאב לבן. עם טענה זו ניתן להתמודד בטענה כי שחיקת ההלוואה הינה ביחסים בין אב לחברה שהינה אישיות משפטית נפרדת ולא ביחסים בין אב לבן. ולבסוף ביצוע הפעולות לעיל עלול לעורר טענת המלאכותיות. עם טענה זו ניתן יהיה להתמודד אם יהיו לפעולות כאמור לעיל טעמים כלכליים נוספים, מלבד החסכון במס, לדוגמה כשהחברה תשקיע בנכסים נושאי תשואה, כגון משרדים.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



