להערכתי, מס הכנסה יגבה על פי הלכה זו כמה עשרות מיליוני ש"ח, שכן לאחר הפסק דין המחוזי יצא חוזר מטעם מס הכנסה הקובע כי יש להוציא שומות למי שקונה חברות בהפסדים. משיחות שערכנו עם בכירים במס הכנסה מצטיירת נכונות של בכירים במערכת להקדים ולערוך הסדרים מקלים עם נישומים שימהרו להסדיר נושא זה בפ"ש, תוך הסתמכות על שיקול הדעת שמותיר הנשיא ברק לפ"ש.
אני מוכרח לציין כי לאחר קריאת פסק הדין יצאתי בסיפוק רב. בית המשפט העליון החכים לנסח בזהירות את פסק דינו ולא ניצל את נסיבות המקרה הקיצוניות לקביעת הלכה לא נכונה - בדרך של bad cases make bad law.
אכן פסק הדין בפרשת רובינשטיין עסק במקרה קיצוני, בו קבלן רכש חברה שעסקה בדגים, ריקה מכל תוכן ופעילות ושכל רכושה היו הפסדים עיסקיים צבורים לצורך מס הכנסה משנים עברו. אותו קבלן שילם לבעל המניות הקודם סכום עבור המניות שנגזר מגובה ההפסדים, שינה את שמה, את כתובתה, ובעיקר את פעילותה, וביקש להנות לצרכי מס מקיזוז הפסדי העבר מרווחי הקבלנות החדשים.
בית המשפט המחוזי קבע כי החברה הייתה רשאית לקזז את רווחיה מקבלנות כנגד ההפסדים הצבורים משנים קודמות שמקורם מעסקי הדגים. בית המשפט העליון, לפי גישתו הכלכלית (ראה פס"ד קלס ומ.ל. השקעות) קבע כי יש למעשה להרים מסך, ולראות בשינוי הבעלות במניות החברה כארוע המצדיק הפעלת נורמות אנטי תיכנוניות ושלילת הזכאות לקיזוז ההפסדים לחברה. וזאת למרות שלמעשה החברה נשארה אותה חברה ואותו נישום ורק בעלי מניותיה השתנו.
ברם, בית המשפט העליון, בפסק דינו של כבוד הנשיא ברק, הדגיש, ובצדק לדעתנו, כי פסק דינו מוגבל לנסיבות המקרה המיוחדות. עוד נקבע שבהחלט יתכן מצב שבו רכישת חברה בהפסדים לא תחשב כמלאכותית. בית המשפט אף הגדיל לעשות ונתן דוגמאות קונקרטיות שלדעתו לא ייחשבו כמלאכותיות: רכישת שלד בורסאי, רכישת לצרכי שיקום החברה, או רכישה לצרכי חיסול מתחרה.
בפשטות יאמר שבית המשפט העליון נתן לגיטימציה במקרים רבים לרכישת חברות בהפסדים, וע"י כך שמר על תכלית חקיקתו של סעיף 28 לפקודה המתיר קיזוז הפסדים עסקיים קדימה לתוקפה בלתי מוגבלת ומיצוע הפסדים עסקיים בין שנות מס שונות של אותו נישום.
למרות האמור, אין ספק כי בעקבות פסק הדין גדל מאד הסיכון שרשויות המס לא יאשרו קיזוז הפסדים במקרים דומים.
מהעבר השני של המתרס יאמר שגם רשויות המס ספגו מפלה קשה בכך שבית המשפט העליון, בפעם הראשונה, נתן לגיטימציה חד משמעית לרכישות חברות בהפסדים במקרים פחות קיצוניים.
משמעות הדבר לשני הצדדים ברורה - הן לנישומים והן לנציבות האינטרס להגיע לפשרות - ועל כך יש רק לברך.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



