חשיפה לשמש 

רופאי עור רבים טוענים שקרינת השמש היא דבר מזיק וכדאי להימנע לחלוטין מחשיפה לקרינה זו. אותם רופאים מודעים אמנם לחשיבותו של ויטמין D, אך הם טוענים שהשמש בארץ כה חזקה בקיץ, כך שגם חשיפה קצרה של מספר דקות ביום מספיקה לצורך ייצורו של הויטמין. במציאות מסתבר שישנם הרבה אנשים אשר נכנסים בבוקר למכונית בחניון התת קרקעי, יוצאים ממנה בחניון המקורה של מקום העבודה, נמצאים כל היום במשרד ולמעשה כמעט ואינם נחשפים לשמש, אפילו בקיץ.

מובאות כאן מספר עובדות והתייחסויות מתוך מחקרים שונים שנעשו בנושא. נקודות אלה אינן מתיימרות לתת תשובות או מסקנות חד משמעיות, אך הן חשובות בעיקר כדי להעלות את המודעות לנושא ולא לקבל כמובן מאליו את הדעות המקובלות בציבור:

- ויטמין D נוצר בגוף בתגובה לקרינה האולטרה-סגולית של השמש. ויטמין זה הינו חיוני לגוף לתהליכים רבים. למשל - הגוף לא יכול לספוח אליו סידן שמגיע מהמזון (או מתוספים) ללא ויטמין D, ומחסור בויטמין D הוא אחד הגורמים להתפתחות אוסטיאופורוזיס.
לכן, חשיפה יומיומית כלשהי לשמש היא חיונית.
- הקרמים השונים להגנה מפני השמש חוסמים כ-95% מהקרינה האולטרה-סגולית מסוג UVB (הסוג הדרוש לייצור ויטמין D) ובכך מפחיתים בהרבה את ייצור ויטמין D בגוף.
- המספרים המופיעים על הקרמים השונים מבטאים את "מקדם ההגנה נגד השמש" (sun protection factor או בקיצור - SPF). ה-SPF מתייחס רק לקרינת UVB. ההבדל בין המספרים השונים אינו באיכות ההגנה אלא במשך ההגנה. ככל שה-SPF גבוה יותר - אותו קרם יעיל לזמן ממושך יותר. לדוגמא: SPF 12 יתן הגנה למשך זמן הארוך פי 12 מהזמן שהעור מוגן באופן טבעי ללא כל קרם הגנה.
- קרינת UVA חודרת יותר עמוק לעור והיא זו המעוררת את הפיגמנטים של השיזוף. חשיפת יתר לקרינת UVB (גלים קצרים יותר מ-UVA) היא זו שגורמת לעור להשרף והיא זו שגורמת לרבים מנזקי העור הנראים לעין, כולל קמטים והזדקנות העור.
- מחקר שהתפרסם באנגליה בספטמבר 2003 הראה שהקרמים להגנה מהשמש אמנם מונעים או מפחיתים בהרבה את השרפות העור ע"י השמש, אך רב הקרמים (כולל אלה בעלי מקדם הגנה גבוה של 35) אינם חוסמים את הקרינה האולטרה-סגולית מסוג UVA שהיא האחראית להתפתחות מלנומה (הסוג הנפוץ ביותר של סרטן העור).
מאחר ואנשים המשתמשים בקרמים אלה חושבים שהם מוגנים, הם מרשים לעצמם להיחשף הרבה שעות לשמש וכך, בעקיפין, הקרמים להגנה גורמים לעליה במספר מקרי סרטן העור.
- כיום יש תכשירים חדשים האמורים להגן גם מפני UVA. תכשירים אלה מכילים חומרים כמו micro-fine zinc oxide ו- micronized titanium dioxide. מי שבכל זאת רוצה או צריך להיות הרבה זמן בשמש בשעות של שיא הקרינה, ומשתמש בתכשירי הגנה לעור, כדאי לוודא שהתכשירים מכילים את החומרים הנ"ל ו/או שרשום עליהם שהם בעלי טווח הגנה רחב ומגינים גם כנגד UVB וגם כנגד UVA. צריך לקחת בחשבון ששני החומרים הנ"ל עלולים לגרום לגירוי מסויים בעור אצל חלק מהאנשים.
- ישנם ויכוחים רבים ביחס לשאלה אם הכימיקלים הנמצאים בתכשירי ההגנה השונים רעילים או לא. דבר אחד בטוח - כל הכימיקלים האלה נספגים בעור, וקשה להאמין שאין להם כל השפעה על מערכות הגוף. וככל ששמים שכבה עבה יותר (לפי המלצת היצרנים) - כך יותר כימיקלים נספגים בגוף.
- לחומצות השומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 יש השפעה משמעותית על בריאות העור. האיזון הנכון ביניהן בתזונה צריך להיות בערך 1:1. בתזונה המודרנית אנשים רבים צורכים יותר מדי אומגה 6 (הנמצאת ברב השמנים הצמחיים הנפוצים - שמן סויה, תירס, חמניות, חריע ) ופחות מדי אומגה 3 (נמצאת בעיקר בשמן דגים ובשמן זרעי פשתן).
מסתבר שעודף אומגה 6 עוזר להתפתחות סרטן העור ואילו אומגה 3 מאיטה ומפחיתה את תהליכי התפתחות סרטן העור.
- אנטיאוקסידנטים (נוגדי חימצון) עוזרים להגנה על העור, בעיקר ע"י ניטרול רדיקלים חופשיים העלולים להיווצר בעור כתוצאה מחשיפת יתר לקרינת השמש.
- חשיפה מספקת לשמש מפחיתה את מקרי התמותה של חולי טרשת נפוצה (MS).
- מחסור בשמש עלול לגרום לדיכאון. תופעה זו נפוצה בארצות הצפון בתקופת החורף בה הימים שם קצרים ביותר ואילו הלילות מתארכים על-פני רב שעות היממה.
- זכוכית רגילה חוסמת את רב קרינת ה-UVB אך אינה חוסמת קרינת UVA. במכוניות רבות מותקנת בשמשה הקדמית שכבה של חומר פלסטי (שתפקידו העיקרי הוא לשמור שהשמשה לא תתנפץ לרסיסים בזמן תאונה) אשר גם חוסם במידה רבה את ה-UVA. השמשות הצדדיות במרבית המכוניות אינן חוסמות את קרינת ה-UVA.
- מחקר שהתפרסם ב-2008 ע"י חוקרים מהמכון לחקר הסרטן באוסלו, נורבגיה, מראה שלמעשה השעות המומלצות להיחשף לשמש כדי לאפשר לגוף לייצר ויטמין D הן השעות בהן השמש ברום השמים. יש לכך שתי סיבות:
1. בשעות הצהריים יש יותר קרינת UVB הדרושה לייצור ויטמין D, ולכן יש צורך בזמן חשיפה קצר יותר לשמש כדי לקבל את כמות הקרינה הדרושה.
2. הקרינה האולטרה-סגולית הגורמת לסרטן העור (מלנומה) היא מסוג UVA. כאשר השמש נמוכה מסננת האטמוספירה יותר UVB מאשר UVA וכך קורה שבשעות הבוקר והערב עורנו אמנם לא נשרף מהשמש, אך אנחנו מקבלים יותר קרינת UVA מבלי שנחוש בכך.
- אנשים בעלי עור קווקזי (כולל אנשים ממוצא צפון מערב אירופה והודים בעלי עור שחום) צריכים להיחשף לשמש כ-20 דקות בקיץ כאשר השמש גבוהה, כדי שגופם ייצר את כמות ויטמין D הדרושה. לשם כך לא מספיק לחשוף פנים וכפות ידיים אלא יש צורך לחשוף חלקי גוף נוספים. ככל שצבע העור כהה יותר וככל שהשמש נמוכה יותר, יש צורך להיחשף לשמש יותר זמן כדי להגיע לייצור הכמות הדרושה של ויטמין D

המלצות:
- מילת המפתח היא איזון: לא להיחשף לשמש יותר מדי, אך גם לא פחות מדי.
- חשוב לא להגיע למצב בו העור מתחיל להשרף בגלל השמש. בתחילת הקיץ - לדאוג לחשיפה הדרגתית, כך שלגוף יהיה מספיק זמן להסתגל לקרינת השמש.
- לא להגזים בשימוש בקרמים להגנה מהשמש, ואם משתמשים - לדעת שרבים מהם לא מגינים מפני מלנומה.
- אם צריך להמצא זמן ממושך בחוץ בשעות של שיא הקרינה - רצוי ללבוש בגדים ארוכים ולחבוש כובע רחב שוליים. ככל שהבד עבה יותר, הוא חוסם יותר קרינה אולטרה-סגולית.
- לדאוג שבתזונה יהיה מספיק אומגה 3 ואנטיאוקסידנטים.
- לדאוג כן להיחשף במידה מסויימת לשמש בכל יום, במיוחד בחורף. מומלץ לפחות 20 דקות ביום כאשר השמש גבוהה ויותר מזה כאשר השמש נמוכה.
- לשתות מספיק מים...

עידן מטפל ברפואה משלימה וחבר במ.ר.פ.י. (המרכז לרפואה פונקציונלית בישראל).
האבחון נעשה במספר שיטות:
שאלונים של הרפואה הפונקציונלית מארה"ב
קינסיולוגיה
תרמוגרפיה
הטיפולים משלבים ידע מהרפואה הפונקציונלית בארה"ב, הרפואה החדשה (GNM), מגנטותרפיה לפי BioMagScience ועוד.
הטיפולים כוללים ייעוץ בתזונה ובתוספים, תהליכים לטיהור הגוף, הילינג, ביו-מגנטים, צבעים, טיפול תומך בחולי סרטן ומחלות קשות אחרות.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי