כמים הפנים לפנים:
מעשה בבת מלך שהיתה נאה ביותר. ויהי היום וימצאו לבת המלך שידוך הגון, נסיך בנו של מלך גדול. בא הנסיך לארמונו של אביה ובקש להנשא לבת המלך. בטרם תצא לקראת חתנה המיועד,התקשטה הנסיכה והלכה להביט על השתקפות מראיה מתוך קערת המים שבחדרה. אך נדהמה לגלות כי דמותה המשתקפת מעוותת, לפי שראתה בעינה כי שערה הפך שחור ופניה נתעוותו. נבהלה בת המלך ממראה דמותה המכוערת, ונתנה את קולה בבכי וצרחות עד שנשמע קולה בבית המלך. מיד נחפז המלך לחדרה ושאל: מה לך בתי? אמרה לו בתו: אינך רואה כי עשו לי כשוף? צבע שערותי נהפך לשחור, פני נעשו מעוותים, ואיך אוכל להראות כך בפני חתני המיועד? אמר לה המלך: בתי, נשבע אני לך שמעולם לא ראיתיך יפה כל כך. מיאנה בת המלך להנחם מדברי אביה, ואמרה: אבי הטוב, ידעתי כי שוא תדבר אלי, בוא נא וראה בעינך. אחזה בת המלך בידו של המלך, והביאתו לקערת המים שבחדרה כדי שיראה את השתקפות צורתה במים. ראה המלך את השתקפות צורתה המכוערת מקערת המים ואמר לה: בתי, צאי לחצר המלך התאווררי וחזרי לחדרך, ואז ישוב מראך להיות כמראך הראשון. יצאה בת המלך לחצר בוכה וזעופה. לאחר שעה קרא לה המלך לבוא לחדרה. פנה המלך אל בתו ואמר: עכשיו את נראית ככלה יפיפיה. שבה הנסיכה והלכה לראות את השתקפות פניה בקערת המים, והנה חזר שערה להיות זהוב, עיניה שבו להיות כתכלת השמים, ופניה נותרו יפות כפני תינוק. חיבקה בת המלך את אביה בשמחה ואמרה לאביה: תודה אבי הטוב שהחזרת את מראה פני לכבתחילה. אך בקשה לי אליך אבי, ספר נא לי כיצד הסרתה את הכישוף הרע מעלי כל כך מהר. אמר לה המלך: בסך הכל שלחתי את העבד לנקות את קערת המים שבחדרך, והחלפתי את המים העכורים שהיו בתוכה למים זכים. כי המים שהיו לפני כן בקערת המים שבחדרך עכורים היו. מכאן ולהבא בתי, דעי לך, כשתרצי לראות את צורת פניך האמיתיות, הביטי נא אל השתקפותם מתוך קערה נקיה המלאה במים זכים. ולא זו בלבד אלא שאף בדרך זו תנהגי בבואך לשפוט את מעשה זולתך, הראי לו פנים שוחקות, והביטי אל מעשיו כפי שהם, ללא דעות קדומות. על ידי כך תראה לעיניך האמת שבו, כפי שאמר שלמה המלך ע"ה: כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם (משלי כז19). דהיינו, כפי שלצורך עצמך את משתמשת בקערה נקיה ובמים זכים ע"מ לראות את דמותך האמיתית, כך אפשרי לזולתך להראות את דמותו לתוך קערה נקיה ומים זכים.
בתחילה ברא הקב"ה את אדם וחוה מחוברים כגוף אחד. שנאמר: זכר ונקבה בראם ויברך אותם (בראשית ה2). דהיינו, תרוייהו כחדא הוו (זוהר, שמות רלא:). ומפורש בגמ' (ברכות ס"א.) "דאמר ר' ירמיה בן אלעזר דו פרצופין ברא הקב"ה באדם הראשון. שנאמר: אחור וקדם צרתני" (תהילים קלט5). דהיינו, מחד גיסא רצה הקב"ה לרמוז לאדם ואשתו שהם כגוף אחד, ומאידך גיסא בראם דו פרצופין כדרך שהאדם נוהג בשעת מריבה ומפנה עורף לחבירו. לפיכך בטרם יפרידם נאמר: אעשה לו עזר כנגדו, ע"מ שיראו האדם וחוה כמים הפנים לפנים, וע"י כך יתחברו אנפין באנפין. ואם תתמה מדוע לא ברא הקב"ה את חוה עזר כנגדו מלכתחילה? משום צפה הקב"ה שעתיד לקרוא עליה תגר ולא בראה עד שתבעה בפיו בפירוש, ומיד ויפל תרדמה (חזקוני על בראשית ב כ). וכשראה אדה"ר את פניה של חוה, מיד נתקררה דעתו ובחר בחוה מכל יתר היצורים. שאמר: לזאת יקרא אשה. דהיינו, הראה לה פנים שוחקות כמים הפנים לפנים. וכן מצאנו שהאדם הראשון נכשל בחטא רק בעת שחוה היתה עזר לצידו, ולא עזר כנגדו ככוונת ה' יתברך. כפי שנאמר: האשה אשר נתתה עמדי (בראשית ג12). לפיכך כינו חז"ל את אדם וחוה "כפויי טובה" (ע"ז ה:), לפי שהקב"ה הפרידם כדי שיראו האחד לשני פנים בפנים. דהיינו, כדי שינהגו האחד עם השני באהבה וחיבה. ואילו הם סובבו את כוונת השי"ת ונעמדו זה לצד זה. דהיינו, כל אחד מהם חיפש את טובת עצמו בלבד. וכן נאמר, פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש (דברים ה4). דהיינו, מתוך חיבה יתרה נראה הקב"ה לישראל פנים בפנים, ע"מ שאף ישראל יראו לפניו בכל עת פנים בפנים. לפיכך אמר דוד המלך ע"ה: שיויתי ה' לנגדי תמיד (תהילים טז8).
העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)
מחברם של הספרים: אשר על המשכן, אשר תקראו, ומצמרת הארז
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
