אחת הדרכים שהיו מקובלות בשנים האחרונות לתגמול עובדים היתה כמובן באמצעות הענקת אופציות. עם זאת, נפילות השערים והמשבר המתמשך בבורסות העולם הובילו להרהורים מחודשים הן בקרב חברות והן בקרב עובדים, ולחיפוש אחר דרכי תגמול אחרות - בטוחות יותר. הבורסות אומנם עלו בשנה אחרונה אך הרצון לוודאות הופך לעיתים את הענקת האופציות לדרך שאינה מתאימה. בייחוד מתעורר הצורך בפתרונות יצירתיים ביחס לתגמולם של מנהלים ועובדים בכירים אחרים, לאור הצרכים המיוחדים של אוכלוסיות אלה, ובפרט - רמת השכר הגבוהה.
ברשימה זו נציע מספר מסלולי תגמול מיוחדים לבכירים שיאפשרו להם לקבל כמה שיותר בכמה שפחות מס.
חיסכון בביטוח לאומי
באופן ככלל, מנהל בכיר יכול להחליט אם ברצונו לפעול כעובד שכיר או במסגרת חברה נפרדת בבעלתו שנותנת שירותים לחברה שבה מתבצעת הפעילות. פעילות במסגרת חברה נפרדת יכולה להביא בוודאי לחיסכון משמעותי, שכן החברה אינה חייבת בתשלומי ביטוח לאומי ובביטוח הבריאות עבור התשלומים שהיא מקבלת מן החברה שבה מבצע המנהל את פעילותו. בדרך זו, יוכל המנהל למשוך מהחברה משכורת מינימלית שתעלה בשקל אחד על ההכנסה מהדיבידנד. כך, ההכנסה מהדיבידנד תהא פטורה מביטוח לאומי ובריאות ותחויב במס בשיעור של 25% בלבד במקום עד כ- 60% מס.
תגמול נדחה על פי הילכת דקלה ב"עליון"
אחת השיטות האטרקטיביות ביותר מבחינה מיסוית לתגמול עובדים הינה תגמול נדחה באמצעות הפקדה בקרן או קופה שלא אושרו על ידי נציב מס הכנסה. שיטה זו מאפשרת למעביד להעניק לעובדים בונוסים על תרומתם לפעילות המעביד, תוך דחיית מועד זכאות העובדים לקבלת הבונוסים כאמור למועד עתידי, וזאת על מנת לתמרץ את העובדים להמשיך בעבודתם אצל מעביד. הואיל והמדובר בקופה שאיננה מאושרת, הרי שלא חלות על ההפקדות בה המגבלות החלות על הפקדות בקופות גמל מאושרות. בהעדר תחולת המגבלות כאמור, הפקדות המעביד, המדווח על הכנסותיו על בסיס מצטבר מהוות הוצאה בידיו, בדומה לשכר בסיס ואינן מהוות הכנסה בידי העובדים בעת ההפקדה, שכן העובדים מדווחים על הכנסותיהם על בסיס מזומן, דהינו רק עם קבלת ההכנסות כאמור בידיהם. כמו כן, ההפקדות לקופה אינן חייבות בביטוח לאומי ובביטוח בריאות מכיוון שאינן נחשבות כהכנסה לפי סעיפים 2 או 3 לפקודת מס הכנסה. יתרון נוסף של שיטת תגמול זו, מעבר לדחיית המס, הינו כי העובד יוכל במקרים מסוימים לקבל את הכספים בגיל הפרישה כקצבה ולזכות בפטור ממס בשיעור של 35% מסכום ההכנסה מכוח סעיף 9ב לפקודת מס הכנסה, וזאת ללא תקרה.
זכותו של המעביד להכרה בהוצאה בגין הפקדותיו במסגרת תגמול נדחה, כאמור לעיל, היתה מעוגנת בעבר בין היתר בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין דיקלה. ואולם, פסק דין זה נהפך על ידי פסיקת בית המשפט העליון. אף על פי כן, סבורנו כי אין בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין דיקלה כדי לשלול את זכותו של המעביד להכיר בהוצאה בגין הפקדותיו בקופה לא מאושרת, במסגרת תגמול נדחה של עובדיו, וזאת מכיוון שלהבדיל מהמעביד בעניין דיקלה לעיל, אשר ביצע הפרשה חשבונאית גרידא, במקרה שבו המעביד משלם בפועל את הכספים לקרן או קופה וכאשר ההפקדה היא שוטפת - אין תחולה להלכת דקלה! נראה כי נציבות מס הכנסה, שמנסה לסגור תכנון מס זה, לא צריכה להיות מוטרדת, שכן מדובר בתכנון מס לגיטימי וחיובי, שהתועלת שלו למשק גדולה ביותר וכל מה שהוא משיג הינו דחיית מס. יתרונותיו הם: הגדלת חסכון; העשרת שוק ההון הסוציאלי, חסכון לעת זיקנה, הסרת תלות שכבות גדולות במדינה לעת זיקנה, הגדלת חסכון על חשבון צריכה.
מכירת "מוניטין אישיים" לחברה עם פרישת המנהל
וריאציה נוספת לתגמול מנהל בכיר שמתכוון לפרוש תוך תשלום מס מופחת נועצה במכירת מוניטין מוכח שיש למנהל לחברה. התמורה מהמכירה תחויב במס רווח הון בשיעור מוגבל של 25% בלבד, ולא תחויב ככלל בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. בדרך זו יכול מנהל כאמור לפרוש מתפקידו ולחסוך כיום מעל ל- 30% מס וביטוח לאומי ובריאות. מנגד, החברה תהא זכאית לנכות פחת בשיעור של 10% כל שנה. תימוכין לתכנון מס זה ניתן למצוא בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין שלמה שרון שניתן לאחרונה. שם הכיר בית המשפט בעיקרון לפיו ניתן בנסיבות מסוימות להעביר או למכור "מוניטין אישיים" שאינם גלומים בעסק, כי אם בתכונותיו האישיות של בעל העסק.
הסכם הגבלת תחרות
תכנון מס דומה שמאפשר להפחית את המס של מנהל בכיר שמבקש לפרוש מחברה עניינו בעשיית הסכם הגבלת תחרות בין המנהל לבין החברה. בהתאם להלכות בעניין אברך ושנקר וכן קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה, זכות המנהל להתחרות בחברה מהווה "נכס" במובן סעיף 88 לפקודת מס הכנסה. לפיכך, התמורה שתתקבל בידי המנהל מן ההסכם תיחשב כרווח הון ותחויב ככלל בשיעור מס של 25% בלבד, ללא כפיפות לביטוח לאומי ובריאות. ושוב, מדובר אפוא בחיסכון מס משמעותי למנהל (25% במקום קרוב ל-60%).
בנוסף, על פי פסקי הדין בעניין עוף חיפה ובעניין הן-שלום, אם מניעת התחרות הינה מוגבלת בזמן (שנתיים ימים מיום חתימת ההסכם) ומוגבלת לטריטוריה ספציפית - החברה תהא אף זכאית לנכות את התשלומים עבור מניעת התחרות כהוצאה שוטפת מוכרת.
רצף פיצויים
הוראה חשובה אחרת הרלוונטית לגבי מנהלים שפורשים מחברה אחת ועוברים לחברה אחרת נעוצה בסעיף
9(7א)(א)(4) לפקודת מס הכנסה. סעיף זה מאפשר לעובד לדחות את קבלת הסכומים שהופקדו לזכותו בקופת גמל לפיצויים ולצרפם אל אותם הסכומים שמופקדים בקופה במסגרת מקום עבודתו החדש. היתרון שמקנה הסעיף הוא: א. מיצוע הסכום הפטור (כ- 10,000 ? עבור כל חודש בשנה גם על שנים עתידיות בהן יעבוד בשכר נמוך יותר); ב. דחיית מס עד למועד הפרישה ממקום העבודה האחר; ג. כפי שיצוין גם בהמשך, במקרה שהעובד יהגר בעתיד למדינה שעמה ישראל חתומה על אמנת מס - הקצבה תהא פטורה לחלוטין ממס, וזאת אף ביחס לחלק מהקצבה המתייחס לכספים שהופקדו בקופה במסגרת מקום העבודה הקודם.
פיצויים מחברה משפחתית או רצף לחברה זרה
דרך נוספת שבה יכול מנהל בכיר להפחית משמעותית את נטל המס היא באמצעות הקמת חברה שתירשם אצל פקיד השומה כחברה משפחתית לפי סעיף 64א לפקודת מס הכנסה. באמצעות החברה האמורה ייתן המנהל האמור שירותים. ניתן לערוך רצף פיצויים כאמור לפי 9(7א)(א)(4) לחברה משפחתית כאמור ותשלומי החב' המשפחתית (המעביד החדש) מקופת פיצויים לחברה עצמה או לעובד (בעל השליטה) אינם נחשבים כהכנסה בידי החברה או המנהל (העובד). החברה לא דרשה כאמור את התשלום האמור כהוצאה מוכרת. ההכנסה אינה חייבת כי לא תהא תחולה לסעיף 3(ד)(1) לפקודת מס הכנסה המחייב במס סכומים ששולמו למעביד מקופת פיצויים, בשל האמור.
דרך נוספת לפטור ממס על בסיס הגיון דומה היא הפקדה לקופה של מעביד זר בחו"ל, ותשלום לפי 3(ד) למעביד שפטור ממס גם לפי עקרונות ה-C.F.C..
הפקדה לקופה בחו"ל וניצול נכון של אמנות המס של ישראל
דרך פעולה אפשרית נוספת בכל הנוגע להשגת הטבות מס בהקשר להטבות ולתגמולים עשויה להיות ניצול נכון של אמנות המס עליהן חתומה מדינת ישראל (כיום, 39 אמנות). ברובן המכריע של האמנות שמדינת ישראל חתומה עליהן, קיים סעיף הקובע כי קצבאות וגמול דומה אחר המשתלמים ליחיד לטובת עבודה שבעבר, יחויבו במס רק במדינה המתקשרת שהוא תושבה. בדרך כלל נקבע בסעיפים כאמור כי קצבה המשתלמת לאדם, אשר נכון להיום הוא בגדר תושב לצורכי מס של מדינה א', ממקור במדינה ב', בעבור עבודה שביצע אותו אדם בעבר במדינה ב', תהיה חייבת במס רק במדינה א' ולא במדינה ב'. לדוגמה, א' היה תושב ישראל כל חייו, עבד בישראל, הופקדו עבורו כספים בקרן פנסיה בישראל. א' הגיע, בשעה טובה, לגיל פרישה, והחליט לעבור להתגורר בארה"ב. תשלומי הקצבה שיקבל א' מקרן הפנסיה יהיו פטורים ממס בישראל וזאת מכוח סעיף 20(1) לאמנה עם ארה"ב. משמעות האמור לעיל היא כי ע"י תכנון נכון, כגון הגירה לחו"ל לפני משיכת תשלומי הקיצבה ניתן לפטור תשלומי קצבה או גמול דומה המשתלמים ממעביד לשעבר בישראל או קופת גמל/קרן פנסיה בישראל. כאמור, ניתן אף לבקש לבצע רצף פיצויים לפי סעיף (7א)(א)(4) לפקודת מס הכנסה, כך שאחרי ההגירה למדינת האמנה גם הקצבה מכל המעבידים הקודמים תהא פטורה לחלוטין ממס בישראל.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
אורי כליף, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
