מאת גרשון אקשטיין
אני שותף כמו רבים אחרים לחוסר הנחת מהסכם הרגיעה הזמנית ולהרגשה הרווחת, שבסיבוב זה ידו של החמאס על העליונה, אך שר הביטחון, אהוד ברק, בסיכומו של דבר הוליך, לטעמי, להחלטה הנכונה על הסכם הרגיעה לאור התנאים במצב הנוכחי.
בבוא היום, פעולה צבאית בקנה-מידה נרחב מחויבת המציאות,כי החמאס לא ויתר על חלומותיו להקים בגבולות 67 את מדינת פלשתין,והוא רואה ברגיעה רק את "מנוחת הלוחם". מי שסבור שניתן להרחיק את הקסאמים והפצמ"רים או למצוא פתרון לכך, ללא שליטה ונוכחות צבאית ברצועת עזה, אינו יודע מה הוא סח. השאלה היא רק מתי?
הבה ונבחן את היתרונות (ובהמשך את החסרונות) להחלטה שהתקבלה
* העולם יסתכל עלינו באהדה יתרה על כך, על שניסינו הכול כדי למנוע שפיכות דמים ולהקל על סבלם של תושבי הרצועה בפתיחת המעברים ובכך לאפשר הזרמת מזון, דלק, תרופות וציוד. יתרה מכך, דעת הקהל העולמית לא תבין ולא תקבל לאורך זמן מצב שבו החמאס מוכן לרגיעה והפסקת אש ואילו ישראל מסרבת לכך.
* קיים חשש לא מבוטל שאם ישראל תפתח את המעברים, הרגיעה תאפשר לחמאס להתארגן מחדש ולחזק את מעמדם מבחינת טרור גם בגדה. אך במציאות של היום, חמאס ממילא אוגר תחמושת, אך תוך קשיים אובייקטיביים בשל הסגר.
* יש לנו חובה מוסרית וגם צורך במתן כבוד למצרים, שעשו הכול ובמאמצים ניכרים כדי להגיע להסכם על רגיעה זו. כניסה לפעולה צבאית נרחבת, תהווה מעין יריקה בפרצוף וזלזול במאמציהם, ואף שריפת גשרים שניבנו עימם בעמל רב. הרי בעתיד לבוא עוד נידרש לקבל עזרה וסיוע מהם.
* יחד עם זאת יש להבין כי הרגיעה אינה מעידה דווקא על חולשה, אלא על אינטרסים הדדיים ומשותפים לשני הצדדים.
* סביר להניח, שהרגיעה תאפשר קידום וסיום של המשא ומתן להחזרת גלעד שליט הביתה כחלק מההבנות שנוצרו ויווצרו בעתיד. בכל מקרה ניתן להתעקש גם עם המצרים, שפתיחת מעבר רפיח תותנה בקידום עסקת לשחרורו.
* הרגיעה בנוסף לשקט, לו זקוקים התושבים בדרום כמו אוויר לנשימה, תאפשר לנו גם להתארגן טוב יותר לעימות הקרוב, שלכל הדעות הוא בלתי נמנע, מבחינת קידום פיתוח "כיפת הברזל", מיגון התושבים ואמצעים נוספים.
אמנם לדעת רבים, הרגיעה היא שברירית, ואם אכן זה יהיה המצב, תמיד אפשר לסגור מיד את המעברים להמשיך במצור ולבצע את הפעולה הצבאית הגדולה במידה והחמאס לא יקיים את ההסכמות שנקבעו בתיווך המצרי.
דחיית הסכם הרגיעה וכניסה לפעולה צבאית כעת, עלולה לדרדר אותנו למצב מלחמה. הזיכרון הקולקטיבי מהמלחמה האחרונה אינו טוב בלשון המעטה. כמו כל מבצע צבאי, הוא צפוי לגרור אבידות רבות לכוחותינו וגם להסתבך. אם אפשר לדחות מצב זה ולקבל גיבוי מדיני ודעת קהל חיובית. מה טוב.
* יש חשש אמיתי וכן לגורלו של גלעד שליט. כאשר יהיו אש ותמרות עשן סביב והרוגים ופצועים בעיקר מצידם, הם עשויים לאיים וגם לבצע מעשה נקם. למרות שהוא נחשב עבורם נכס אסטרטגי, הוא עלול להיפגע.
אם הרגיעה או הפסקת האש, תחזיק מעמד ויראו הפלסטינים ברצועת עזה שמצב רגיעה זה עדיף מבחינתם מכל הסיבות, מהמצב של המצור הכלכלי לו אחראי החמאס, רבים הסיכויים שהם לבסוף יחלו לכפור ולמרוד בשלטון החמאס.
מתנהלים מגעים מדיניים חשובים בשנה האחרונה, עם הרשות הפלסטינית ליצירת הסכם, וכמו-כן החלו מגעים עם הסורים. הרגיעה תאפשר את המשך המגעים, כאשר הידרדרות למלחמה עלולה להקפיאם.
אם מחצית השנה של רגיעה או הפסקת אש תחזיק מעמד, בהחלט אפשרי ששני הצדדים ירצו להאריך אותה בעוד "קדנציה". אז מה רע בכך.
החסרונות להחלטה על הרגיעה
* ללא ספק, הרגיעה דוחה פעולה צבאית נרחבת, שהייתה מתבקשת, נגד ארגוני הטרור ברצועה והחמאס בראשם, חרף המשמעות הכרוכה בכך. לכולנו ברור שמצב זה בו נתונה מדינה להמשך הטרור מרצועת עזה כנגד יישובינו לא יכול להימשך.
* מדינת ישראל לא יכולה לאורך זמן להשלים עם מצב, שהחמאס ניצח בנקודות או ידו על העליונה במאבק ,זה עלול להשליך על חיזבאללה, על סוריה ועל ארגוני הטרור ולתת הרגשה שצה"ל הוא צבא חלש.
* מרבית תושבי שדרות ועוטף עזה הניצבים מול טרור החמאס, לא מאמינים ברגיעה השברירית ורוצים בשקט ע"י חיסול משטר החמאס לחלוטין. פעולה צבאית יתכן תוכל לספק זאת, אף שלדעתי לזמן קצוב.
* ניתן להניח כי במשך תקופת הרגיעה יתחזק החמאס צבאית ויהיה מוכן יותר לקראת הלחימה, וכתוצאה מכך היא עלולה לגבות מחיר קשה יותר בצידנו מבחינת הרוגים ופצועים והרוגים.
* ישנו החשש כי בפעולה שכזו הבלתי צפוי עלול לקרות. די בטעות של מפקד או יתרון מקומי של האויב, שתגרום להרג עשרות חיילים, והמהלך ישתבש. מנגד, לאור הצפיפות בעזה, די שבית ספר ייפגע בשוגג , כדי שהעולם יכפה עלינו הפסקת המהלך בלי שיושלם.
* פעולה צבאית ברצועה עלולה להיהפך לתעתיק של מלחמת לבנון הראשונה, שבה החיילים נהפכו למטרות נייחות למטעני צד ולמארבים במשך זמן רב.
* השאלה הגדולה הנשאלת היא, היה ותושלם ההשתלטות על רצועת עזה על ידי צה"ל ובמחיר יקר, ככל הנראה, כמה זמן צה"ל ישב שם ?ולמי יימסר בדיוק השטח כאשר צה"ל יצא משם? ואם אחרי שצה"ל יצא משם ימשיכו הקסאמים והפצמ"רים ליפול על הישובים מה עושים אז? על כך, אין עדיין תשובות ברורות.
לסכום
במצב המצוקה בו נמצאת כיום ישראל, כאשר תופי הבחירות רועמים, והצורך בהחלפת הממשלה ופיזור הכנסת מתחילים להיות דחופים מיום ליום, ואם נוסיף לכך את הבעיות שיש לראש הממשלה, אהוד אולמרט, עם החשדות לפלילים, במצב בעייתי זה, יקשה על הממשלה ועל מי שעומד בראשה, לדחות את הרגיעה ולצאת למלחמה בדרום שעשויה גם להסתבך, בלי שיחשדו במניעיו.
לכן עלינו לברך את שר הביטחון, אהוד ברק, שהיה שקול דיו לא לדחות על הסף את היוזמה להפסקת אש בת חצי שנה בניגוד לעמיתיו בקבינט הביטחוני. הוא צודק כשהוא אומר "שבכול מקרה חמאס שם והוא לא יעלם ולא יתאדה". הצדק עימו, לצערנו הרב. בסופו של יום , הרגיעה תימדד באופן שבו הצדדים,אנחנו והם יעצבו אותה.
גרשון אקשטיין, סא"ל (בדימוס)
גרשון אקשטיין , ( 66 )סא"ל (בדימוס)שרות בצה"ל בסדיר בצנחנים ,בשרות קבע ,בתפקידי פיקוד,מטה והדרכה.
ביו היתר הקים ויסד את תפקיד ראש זירת העורף במטכ"ל אג"מ מבצעים.
.עם שחרורו מצה"ל, הקים את חברת "הכוון" שעסקה בייזום והקמת עסקים ,ובין היתר כתב מספר ספרים שהם מדריכים עסקיים.וכן את הספרים: סיעוד הורים בישראל" ו"קמתי ונפלתי וקמתי שוב"
בתפקידיו הציבוריים בארגון גמלאי צה"ל-"צוות" ,שימש במשך 17 שנה ,,כחבר הנהלה,יו"ר ועדת הסברה ומערכת,יו"ר ועדת ארגון ותקנון ויו"ר ועדת ביקורת ארצית וזכה לאות "יקיר צוות"
בעקבות אירוע מוחי שממנו השתקם,יצא לגימלאות בשנת 2005 ,כיום הינו סופר ופובליציסט.
אתר הספר : http://www.gershone.ios.st
אי-מייל: grshone@zahav.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
