אופרה זו הנה ביסודה אופרה לירית ואפשר להבחין בה בביקורת עדינה על החברה הגבוהה ברוסיה במאה ה 19.
העלילה פשוטה ולא מסובכת.
טטיאנה ואולגה אחיות הגרות בכפר נידח.
לנסקי ארוסה של אולגה מביא את חברו הטוב אונייגין וטטיאנה מתאהבת בו.
היא כותבת לו מכתב אהבה אך הוא דוחה אותה בטענה שאינו בנוי להתקשרות ממושכת והמקסימום שיכול להציע לה זה "ידידות אחים".
במסיבה אונייגין רוקד עם טטיאנה אך הוא משועמם מאנשי הכפר הפשוטים שאינם לרוחו ולפי מעמדו.
לצורך"אקשן"הוא מזמין את אולגה לרקוד ופורץ ריב בינו לבין לנסקי כאשר האחרון מאשימו בהתנהגות לא חברית פלירטוט עם אשתו ומזמינו לדו קרב.
למרות ששניהם מתחרטים על כך מתקיים הדו קרב ולנסקי נהרג.
מספר שנים לאחר מכן אונגין פוגש את טטיאנה בנשף של החברה הגבוהה ומתברר לו שהיא נשואה לדודנו האציל והעשיר.
הוא שולח לה מכתב אהבה. נפגשים וטטיאנה מטיחה כלפיו שאהבתו אינה כנה אלא מתוך קינאה ולמרות שהיא עדייןאוהבת אותו עוזבת.
גם כאן הסוף טראגי הגיבורים מתים אך לא כמקובל המות אינו פיזי אלא רוחני-נפשי.אהבה שאכזבה ולא התגשמה.
למרות ששם האופרה אוניגין טטיאנה היא הדמות הראשית בה.
נערה כפרית רגישה תמימה ונאיבית שמכירה את העולם מהרומנים שהיא קוראת בלבד.
היא פוגשת אדם מהעיר מתאהבת בו וכאשר היא נדחית על ידו היא עוזבת אותו מאוכזבת.
היא בוחרת להיות מציאותית נשאת וכאשר פוגשת את אוניגין מחדש למרות שעדיין אהבת הנעורים בקרבה היא מצאיותית,חזקה, יודעת את מעמדה החדש ונוהגת על פי המקובל בו.
האדם חייב לפעמים להקריב את אושרו האישי למען מעממדו בחברה בה היא חי.
זאת אופרה לירית,דרמטית של תשוקה שלא הוגשמה.
היא האופרה המוצגת ביותר בעולם המערבי מבין כל האופרות הרוסיות.
יתכן ואלו הסיבות לכך.
נושא האהבה בה לא יכול היה להתרחש במאה ה20. ציקובסקי שזו יצירת נעורים שלו כינה אותה בהתחלה תמונות ליריות ורק לאחר מכן קרא לה אופרה.
המערכה הראשונה דומה מאוד בסגנונה לסגנון הכתיבה של צ'כוב בו הכל עובר לאט ,הרבה דיבורים, ליריקה,רומנטיקה,מתמשכת ללא פעילות יתרה.
טוב היה במערכה זו לעצום עיניים ולהתרכז במוסיקה הנפלאה.
התפאורה -אלכסנדר ליסיאנסקי- בשלוש המערכות של האופרה בנויה משני אלמנטים מרכזיים.
רוב הזמן אנו רואים יער של עצים הממלאים את כל הבמה ופרחים בקדמתה.העצים מוזזים מפעם לפעם כדי לפנות מקום להתרחשויות השונות.
האלמנט השני -אולם נשפים של הנסיך גרמין-בעלה של טטיאנה. נברשת ענקית וקירות מעוצבים חלקים.
עם פתיחת המסך במערכה זו תפאורה זו זוכה לתשואות רמות של הקהל ובצדק.
על הבמה נמצא לאורך כל האופרה פסנתר המהוה חלק מהתפאורה אם כי ללא כל שימוש.
זה מחווה של הבמאי והתפאורן לציקובסקי שהיה פסנתרן אם כי הקהל שלא קרא בעיון את התכניה אינו מבין מה תפקידו על הבמה כולל בסצינת הדו קרב בו הוא עומד בשלג כמעט מכוסה כדי שנדע שזה פסנתר...
התלבושות -קיארה דונטו היפות מאוד מושקעות ומוקפדות. הן אמנם בסגנון הרוסי של התקופה אך מותאמות לטעמו העכשוי של האמן.
יש להבדיל בין נגינת התזמורת במערכה הראשונה ושתי המערכות האחרות.
המנצח דמיטרי יורובסקי לא הצליח להלהיב במערכה הראשונה את התזמורת והיא נשמעה לי אפטית,מנגנת מתוך שיגרה ואנרציה.יתכן בהשפעת העלילה.
ההפסקה הועילה ולאחר מכן היא חזרה לעצמה ולנגינתה היפה כרגיל.
המקהלה בהדרכת ישי שטקלר היתה טובה מאוד ולא רק בשירה אלא גם במחול...
טטיאנה -לריסה טטוייב יש לה קול יפה וחזק ומשחקת טוב.יש לה שליטה עצמית חזקה הגוברת על אהבתה ואושרה.הנאיביות שלה מרשה לה להביע במכתב את הרגשות העמוקים שחשה כלפי אונגין.
יבגני-ולדימיר פטרוב היה טוב מאוד .קולו ערב מלא וחזק וגם משחק טוב.
לנסקי-פליקס ליבשיץ-יש לו קול יפה אך בתחילת השירה רעד יתר על המידה.
אולגה-סשה קוק -בדואט עם טטיאנה קולה כמעט ולא נשמע.
טריקה-יותם כהן-ששר בצרפתית שירתו היתה נהדרת אך בקטעים רבים היתה חסרה התאמה בינו לבין התזמורת ולא באשמתו.
גרמין-ולדימיר בראון היה מצויין באריה היחידה ששר.
לראות או לא לראות:מוסיקה נהדרת,ליריקה ,סנטימנטליות,תפאורה, תלבושות ושירה יפה . מה עוד צריך כדי שההנאה תיהיה שלמה.
נכתב על ידי elybikoret , 23/6/2008 17:35 elybikoret
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
