סוגי השברים המוכרים ביותר הינם שבר ללא תזוזה, שבר מרוסק, שבר עם תזוזה ושבר תוך מפרקי. השלושה האחרונים הם מסוכנים יותר ודורשים דאגה יתירה. שבר ללא תזוזה מדאיג הרבה פחות שכן כמעט ואין סיכוי שהעצם תתאחה בצורה לא טובה. כל עוד אין תזוזה בין חלקי העצם ואין הפרדה בינם השבר יתחבר בצורה טובה. סוגי השברים האחרים מעצם טבעם יוצרים סיכון לדפורמציה (עיוות) גדול הרבה יותר שכן שינוי צורה מוביל להגבלה בתנועה או צליעה. קיומה של קביעה בדבר אחוזי נכות תלויה בהחלט בפרמטרים אלה. אבחנה של שברים נעשית בדר"כ על ידי צילום רנטגן אולם לשם אבחון האיחוי כדאי לערוך צילום CT או MRI, ומפאת היוקר שבבדיקה רופאים לא ששים לשלוח אליה...
פריצות דיסק
פריצת דיסק או בלט דיסק הינה בליטה של החומר הפנימי של דיסק בין-חולייתי מה שגורם לרוב ללחץ על שורשי עצבים סמוכים, רצועות ומבנים אחרים. לחץ זה על העצבים הוא שגורם לכאבים בדר"כ ובמקרה חמור עלול לגרום נזק לתפקוד העצב, שמוביל לאובדן תחושה, חולשת שרירים או אובדן החזר גיד. פריצת דיסק בחוליות עמוד שדרה מותני L-4 ? L-5 לדוגמא תגרור לחץ על עצב סמוך שממשיך לרגל ומכאן מדוע הכאבים מורגשים ברגל. מאידך, בהחלט יכול להיות מצב שבו פריצת דיסק תהא "א- סימפטומטית לגמרי". הסיבה השכיחה לפריצת דיסק הינה סיבוב או כיפוף פתאומי של עמוד השדרה מלווה בכאב חד, ולכן פגיעות מסוג זה מוכרות אצל נפגעי תאונות דרכים. במקרים בהם טיפול שמרני נכשל, ובייחוד אחרי תקופה קצרה, ניתן לכרות את החלק הבולט של הדיסק. מחקרים הראו שככל שמוקדם יותר יגיע הניתוח כך תוצאותיו יהיו טובות יותר.
בדיקת CT
לשם גילוי פריצת דיסק נעזרים בבדיקת CT, שהיא בדיקה המשלבת הדמיה של רקמות ואיברים באמצעות סורק המעביר קרני רנטגן דרך הגוף בזוויות שונות וכך מתקבלות "פרוסות" גוף המועברות למחשב אשר מייצר הדמיה בחתך רוחב של המבנים. שיטת פריסה זו עוזרת כך לזהות מצבים פתולוגיים, בהם לא רק בלטי דיסק אלא גם גידולים ודימומים.
בדיקת MRI
בדיקת MRI הינה דומה לבדיקת CT באופן צורת התוצאות שמתקבלות, אם כי היא לעיתים נחשבת יותר מדויקת. שיטת ההדמיה היא מעט שונה. כאן נעשה שימוש בשדות מגנטיים חזקים ובגלי רדיו כדי ליצור את הדמיות, ללא שימוש בקרינה.
צילום רנטגן
צילום רנטגן הוא הצילום הפשוט מבין שלוש צורות הבדיקה. צילום רנטגן לא יגלה פריצות דיסק, גידולים, מורסות או דימומים. זו שיטת אבחון, בה קרני הרנטגן הם שיוצרים הדמיה של מבנה פנימי בגוף על גבי לוח צילום או על מסך פלואורסצנטי. הכמויות השונות של קרינה שנספגות על-ידי רקמות בעלות צפיפות שונה, הן שיוצרות את ההדמייה. משתמשים בשיטה זו לאבחון שברים בעיקר, אבנים בכליות דלקת ריאות ורפואת שיניים.
עו"ד בושרי מתמחה בייצוג נפגעים בתאונות דרכים נזקי גוף ורשלנות רפואית. כתובת אתר משרדו www.orendin.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
