אל תפגעו בבייבי שלו 

את האתר הקודם שלי, שנמצא בשלבי גסיסה אחרונים, בניתי במו ידיי. נדרשו לי שעות, ימים, חודשים לבנות את העמודים, למלא אותם בתוכן ולעצב אותם. בתום העבודה המתישה הייתי גאה בעצמי. הוא נראה לי האתר הכי יפה בעולם. בכל הזדמנות נהגתי להציץ בו, סתם כך. חשוב היה לי לוודא שהוא נושם באופן סדיר, שהעיצוב נשמר, שהמילים שהכנסתי נשארו כפי שהן. כשהייתי רחוקה ממנו התגעגעתי אליו. כשחזרתי התפלאתי לראות בכל פעם מחדש שהוא נשאר שם, מחכה לי בשקט. והוא רק שלי.

איזו כשרונית אני, איזו יצירת פאר. התמוגגתי.

עד שנתקלתי במומחה לקידום אתרים. הוא קטל את האתר, כיסח אותו, הרג את הבייבי שלי. "מה זה הצבעים האלה? מה זה האותיות הענקיות האלה? התמונות האלה. עם אתר כזה את רוצה להצליח? תשני אותו, תעיפי אותו!"

אז העפתי אותו. את המומחה.

למומחה השני שאמר אותם דברים זממתי לעשות כמה דברים ממש נוראיים. לשלישי כבר נכנעתי.

הם צדקו. האתר היה מכוער. אבל זה היה הבייבי שלי והם פגעו בו.

ואולם על עלבון כזה אפשר להבליג. הרי מעולם לא התיימרתי להיות מעצבת אתרים. בכל הקשור לכתיבה - מדובר באגו. הרבה אגו. רצוי להיזהר. לא לשבור את רוחו של הכותב, לא לפגוע בציפור נפשו, לא להכאיב. יש לזכור: הכותב נותן את כולו, את נשמתו, לבייבי שלו. אל תפגעו בו. כתיבה יצירתית
כתיבה אקדמית

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי