חגית בת 34 , מנהלת בחברה ציבורית, בעלת תואר שני, נראית מצויין. "כל חברי, ויש לי הרבה חברים, אומרים שהם לא מאמינים שאני עדיין לא נשואה עם ילדים. הם תמיד חשבו שאני אתחתן לפני גיל 30, והיום הם רובם נשואים ואני לא. אין דבר שהוא יותר חשוב לי מלמצוא בן זוג, ולהקים בית ושתהיה לי משפחה, אני מרגישה שאני מסתובבת לבד עם אות קין על המצח, שכולם מסתכלים עלי ושואלים: "מה דפוק בה, למה היא, שתמיד הייתה כל כך מוצלחת, עדיין לבד?"
חגית המשיכה "פונים אליי הרבה בחורים באתרי ההכרויות ואני יוצאת בערך פעמיים בשבוע לדייטים. בזמן האחרון הפסקתי לצאת, או שביטלתי ברגע האחרון, מה שקורה זה שמהרגע שקבעתי פגישה אני מאבדת את יכולת הריכוז בעבודה, מסתובבת סהרורית ופזורת דעת, ואפילו הפסקתי לישון או שהיו לי חלומות רעים." "מה קורה בדייט עצמו" שאלתי? "המצב שבו הגעתי לדייטים היה ממש לא טוב, לחוצה, קפואה ומשותקת מאימה."
"במה זה בא לידי ביטוי" שאלתי... "אני בדרך כלל יודעת לדבר, מתקשרת עם הסביבה, בדייט יש לי תחושה של מחנק ויובש בפה, אני הופכת לאילמת, שותקת כמו דג, מהנהנת, לא מספרת על עצמי, לא שואלת שאלות, וכשהבחור שואל אותי שאלה אני עונה בקצרה ובטון שנשמע לי אגרסיבי, או מתגונן, ברור לי למה אף בחור לא מעוניין בדייט שני"
"האם התגובה זהה בכל דייט?" חגית חשבה לרגע, " לא, זה קורה רק עם מי שנראה לי, רק כאלה שמוצאים חן בעיני" ומה קורה עם אלה שלא מוצאים חן בעינייך? "איתם אין בעיה, אני צוחקת, פתוחה, אפילו משעשעת" איך את מסבירה את ההבדל? " תראה, זה ברור, מי שעושה לי את זה, מי שמושך אותי, ברור שלא ירצה אותי. זה מישהו שיכול לבחור כל אחת אז למה שירצה אותי?"
לפגישה הבאה חגית הביאה איתה את תוצאות המשימה שקיבלה: טבלת תשובות של שמונה אנשים (חברים, חברות ובני משפחה) שענו על השאלה "למה שבחור, שיש בו את כל מה שחגית מחפשת, ירצה בחגית?"
חגית מסתכלת על הטבלה ומסמיקה. "למה את מסמיקה?" אני שואל, "כי אמרו עלי הרבה מאוד דברים טובים, הרבה מאוד מחמאות" וזה מוזר לך? חדש לך? "לא" אמרה חגית, "אבל כן, בהקשר של עבודה ולימודים זה לא מוזר לי, אבל בהקשר של זוגיות..." מה בהקשר של הזוגיות? מה הם אמרו? " הם אמרו שאני טובת לב, חברת אמת, חכמה, יפה, סקסית..." ואיך את מרגישה עם התאור הזה? "בראש אני יודעת שזה נכון אבל בלב, בבטן אני לא מאמינה שגברים רואים אצלי את התכונות האלה, בטח שלא בהתחלה. אני יודעת שאני מנהלת טובה ומוצלחת בעבודה, אבל בהכרות אישית אני צריכה זמן או הכרות שונה, לאט לאט, להכיר מישהו במסדרון, בעבודה, בדרך אחרת..."
המשימה של חגית למפגש הבא הייתה לצאת לשני דייטים ולאחר כל דייט לרשום מה קרה במהלכו. חגית התבקשה להוסיף לרישום, בצבע אחר, כל פעם שהיה מקום שבו רצתה להגיב, ולא הגיבה, או הגיבה באופן שלא רצתה.
למפגש חגית הגיע נרגשת. "יצאתי עם שני בחורים חמודים, שניהם מצאו חן בעיני. עם הראשון הייתי במצב הרגיל של הספינקס ממצריים, ורשמתי את כל מה שלא אמרתי ואת כל
מה שרציתי לומר אחרת. שמתי לב שאני יודעת כל הזמן מה אני רוצה להגיד ושהשיתוק הוא לא במחשבה, אלא בהעברת המחשבות להתנהגות ודיבור. בדייט השני, כנראה בגלל
שרשמתי את הדברים, דיברתי קצת יותר והרגשתי פחות בלחץ. בהתחלה הייתי לחוצה אבל כשהקשבתי, שמעתי דברים דומים לדייט הקודם, ובכלל לדייטים ראשונים, והרגשתי יותר נוח לדבר, ולהביא דברים משל עצמי. ככל שדיברתי יותר כך היה לי יותר קל. למרות שנראה לי שדיברתי המון, כשרשמתי את הדברים התברר לי שאמרתי שני משפטים שלמים ושלושה חצאי משפטים." ואיך את מרגישה עם הדייט? אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב, אבל אני מבינה שאנחנו צריכים עוד לעבוד. האמת - הדייט השני היה ממש פריצת דרך".
חגית סיפרה שהיא מרגישה כאילו ירד ממנה משא כבד ועכשיו היא מלאת אנרגיה. לשבוע הבא קיבלה חגית שלוש משימות: לספר על עצמה בדייט- משהו רגשי, לשאול חמש שאלות ואם יש משהו שלא מוצא חן בעיניה - למצוא את הדרך לומר אותו. חגית לא עמדה באף אחת מהמשימות. היא אמנם יצאה לשני דייטים בשבוע שחלף, אבל לא הצליחה לשאול אפילו שאלה אחת ולא העיזה לספר על עצמה משהו רגשי "אני בכלל לא בטוחה שאני יודעת למה אתה מתכוון... אולי אתה יכול להדגים לי כזו שיחה?" היא ביקשה. עשינו את התרגול הזה וחגית הלכה הביתה, נחושה למלא הפעם את המשימות שלה בהצלחה.
הפגישה הקרובה הייתה אמורה להתקיים ביום שלישי, אבל חגית התקשרה וביקשה להקדים. "קרה לי משהו מאד מאד טוב" היא אמרה, "ומאז הבטן מסתובבת לי ויש לי גלי חום וקור. אני רוצה לדבר על זה"
נפגשנו למחרת. חגית סיפרה, שמייד לאחר הפגישה הקודמת שלנו, היא נענתה לפניית בחור חמוד באתר והם נפגשו עוד באותו ערב. באופן שהפתיע אותה מאד, היא הרגישה בנוח, שאלה שאלות, סיפרה על עצמה ואפילו אמרה לו בסוף הפגישה, שהיה לה נחמד והיא תשמח לפגוש אותו שוב. עוד באותו ערב הוא סימס לה שגם לו היה מאוד נעים ושאל אם תרצה להיפגש למחרת. חגית השיבה בחיוב.
לאורך כל יום המחרת חגית הרגישה את הלחץ מתגבר, וככל שהערב התקרב התגנבו לליבה מחשבות שאולי היא צריכה לבטל. "..אבל כשדמיינתי את המבט שלך, כשהייתי מספרת לך שביטלתי... זה גרם לי לעשות שריר ולצאת לדייט...". הדייט היה מדהים " נפגשנו ובלי מילים פשןט התחבקנו. זה הרגיש כל כך נכון וטבעי... דיברנו על הכל, על החלומות הרצונות, השאיפות, הילדות. ארבע שעות ישבנו והרגשנו כאילו עברה דקה. נפרדנו בנשיקה שהייתה מאוד נעימה. כבר לא היינו צריכים לשאול אם ניפגש. בדרך הבייתה הוא התקשר אלי ואמר לי שאף פעם לא הרגיש ככה. הרגשתי בדיוק אותו דבר. "
"למחרת נפגשנו אצלו בבית. הבית היה מסודר, נקי והריח טוב כמו שאני אוהבת. ראינו סרט והחזקנו ידיים, התחבקנו אבל לא הלכנו למיטה. נראה לי ששנינו קצת ביישנים, ורצינו לתת לזה עוד זמן. יום אחר כך נפגשנו לארוחת בוקר, ובערב הלכנו לסרט. אחרי הסרט ישבנו בפאב קטן ורומנטי ודיברנו ... ומאז אני אחוזת חרדה ובגלל זה מיהרתי להקדים את פגישתנו... אני יודעת שבקרוב יהיה סקס ו..." ומה יקרה?" שאלתי " ...מה אם אני לא אמצא חן בעיניו? ומה אם אני לא טובה מספיק, זה לא שיש לי כל כך הרבה ניסיון..."
"ואולי הוא לא ימצא חן בעינייך? ואולי גם לו אין ניסיון ואולי ... " שאלתי. "החשש טבעי. את נמצאת עם גבר שנעים לך איתו כבר שבוע, ואתם מתקדמים. סקס הוא השלב הבא והמתבקש וההתרגשות היא טבעית. אם לא היית מתרגשת וחוששת הייתה סיבה לדאגה".
"אבל מה לעשות?" הקשתה חגית. "אני מציע שתתחייבי בפני עצמך" הצעתי "שתעשי ותגידי רק את מה שאת מרגישה ישר מהלב". חגית הסכימה. ואחרי יומיים התקשרה אלי: "היה מדהים. גם הוא אמר לי שהוא היה מאוד בלחץ. אני חושבת שאני מאוהבת... תודה . הכל קרה כל כך מהר".
חשבתי לעצמי שזה באמת קרה מהר עבור חגית. לפעמים חלומות מתגשמים (מהר)....
מכון זוגות
מכון זוגות למכון זוגות ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי וזוגי, לצד אימון אישי ממוקד למציאת זוגיות ואימון למציאת קריירה. המכון משלב סינטזה של אימון ופסיכולוגיה בטיפול קבוצתי ממוקד בנושאי זוגיות, יחסים ותקשורת בין אישית. http://www.zoogot.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
