פרסום הקריטריונים לאי העמדה לדין במקרה של גילוי מרצון מהווה מעשה ציבורי ראוי להערכה. עם זאת, לדעתנו יש מקום לשקול לרכך את הקריטריונים, שכן הקריטריונים הקיימים עלולים להרתיע נישומים רבים מלנקוט בהליך זה, זאת במיוחד לאור העובדה כי עצם הפנייה להליך גילוי מרצון עלולה להיחשב כהודאה בביצוע עבירה.
יש להבהיר עוד כי לדעתנו הליך של גילוי מרצון מתאים למצב שבו ברור כי קיימת עבירה על החוק. במצב כזה אין מחלוקת על קיום עבירה ואי העמדה לדין נובעת מסיבה אחת בלבד ? נקיטת הליך של גילוי מרצון. לפיכך, הליך זה אינו רלוונטי לדעתנו במקרים בהם קיימת מחלוקת אזרחית על עצם שאלת חבות הנישום במס. מקרים כאלה הינם נשוא להסדרים אזרחיים עם רשויות המס, זאת כמובן תוך מתן גילוי מלא ונאות לכל הנושאים שבמחלוקת.
במסגרת הליך של גילוי מרצון יטופלו עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסיקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. בחוזר מצוין כי הליך הגילוי מרצון לא יחול על עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דוחות וניכויים.
כאמור, בחוזר נקבעו מספר קריטריונים לאי העמדה לדין של מי שנקט בהליך של גילוי מרצון. מטרת הקריטריונים הינה להבטיח כי הגילוי אכן נעשה מרצון ובתום לב ולא כתוצאה מחקירה או ביקורת שכבר מתנהלת או צפויה להתנהל בנושא ע"י רשויות המס.
להלן רשימת תנאים לאי העמדת לדין של מי שנקט בהליך גילוי מרצון:
·הפנייה לגילוי מרצון אינה נעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית המשפט, וכד'. לדעתנו, תנאי זה גורף מדי וניתן היה לצמצמו לחקירה הקשורה לעבירה נשוא גילוי מרצון בלבד. יתירה מכך, במקרים רבים נישום אינו יודע אם מתנהלת חקירה בעניינו ואי ידיעה זו עלולה להרתיע אותו מלנקוט בהליך של גילוי מרצון במתכונתו הנוכחית.
·אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף. תנאי זה מוצדק עקרונית, אך יש לדעתנו לקבוע הגדרות יותר ברורות באשר לאופי המידע המצוי בידי הרשויות. יצוין כי לדעתנו, תנאי זה כשלעצמו יכול להספיק על מנת לוודא שההליך יהיה גילוי מרצון ולא גילוי בעקבות מידע הנמצא כבר בידי רשויות המס.
·במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון. לדעתנו, גם תנאי זה הינו גורף מדי, וניתן היה לצמצמו לביקורת בנושאים הקשורים לגילוי מרצון.
·פורסם מידע באמצעי התקשורת, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים.
·המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.
בהתאם לחוזר, בקשה לגילוי מרצון תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות של הרשות למסים ותכלול את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון לרבות אומדן לגבי אובדן המס. יודגש כי הקושי העיקרי שיוצרים הקריטריונים לעיל הינו שנישום השוקל את פנייה לרשויות המס בבקשה ליישום הליך הגילוי מרצון אינו יודע אם הקריטריונים מתקיימים, שכן הקריטריונים מתייחסים למידע הנמצא בידי רשויות ולא בידיו. הדבר עלול לגרום למצב שנישומים יחששו להשתמש בנוהל גילוי מרצון ומטרתו לא תושג. יתכן ועל מנת להפוך את הליך גילוי מרצון להליך שימושי ונפוץ יותר יש מקום לצמצם את המידע הכלול בפנייה הראשונית לפרטי הנישום בלבד ולא לדרוש במסגרת פנייה זו את תוכן הגילוי עצמו.
על פי הנוהל במידה והופר תנאי מתנאי הגילוי מרצון ע"י נישום, בטלה החסינות והרשות תוכל להשתמש בנתונים שנמסרו כראיה באישום פלילי כנגד הנישום. בחוזר מצוין כי במידה ולא אושרה הבקשה לגילוי מרצון מראש לא תעשה רשות המסים שימוש במידע שבבקשה למעט במקרים המפורטים בקריטריונים לעיל. אפשר לברך על קביעה זו, אך האתגר העומד בפני הרשות הוא לשכנע את ציבור הנישומים כי אכן ניתן יהיה ליישם הוראה זו בפועל, למרות הקושי הרב לאבחן בין המידע המצוי בידי הרשויות ממילא ובין המידע שנמסר להן במסגרת הליך הגילוי מרצון.
יודגש כי כאמור לעיל הליך של גילוי מרצון מיועד למקרים של עבירות מס בלבד. באשר למקרים בהם קיימת מחלוקת אזרחית לגיטימית בנוגע לשאלת חבות במס של הנישום, יש מקום לדעתנו לנקוט בהליך של הסדר אזרחי רגיל מול רשויות המס.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
