תחילתה של הצגת "בתאבון" המוצגת כעת בתיאטרון הסימטה, כתרגיל בימוי בסמינר הקיבוצים.
בהצגה משתתפות ארבע בנות המאושפזות במוסד סגור המטפל בהפרעות אכילה. האחת אנורקטית רוצה להיות רזה ונמנעת כמעט מלאכול למרות שמשתוקקת לדבר טעים,דבר מתוק.
השנייה חולה במחלת הבולימיה.יש לה התקפי זלילה ולאחר מכן רצון להקיא שהם מסימני המחלה.
בשתי המחלות יש סכנה אם כי האנורקסיה עקב איבוד רב במשקל יכולה להביא למוות.
כל הארבע רוצות להיות דוגמניות אך המחלה גוברת על רצונותיהן.הן אמנם בחורות רגילות ומשחקות במשחקים הרגילים, אך המתח הפנימי רב, הסבל הנפשי לפעמים בלתי נסבל.
החולות עסוקות בעצמן,הן נשקלות כל הזמן,שוקלות כל פריט שהן אוכלות .כל זה הופך לעיקר בחיים שלהן.הכול סובב סביב האוכל.
בגלל פולמוס ההרזיה בזמננו והרצון של כל אחד להיות רזה ולהראות יפה, חשוב היה להעלות הצגה על נושא זה.
אמנם הנושא לא טופל לעומק אך ההצגה נותנת אפשרות של הצצה לעולמן של חולות בהפרעות אכילה.
הבימוי-אפרת שטינלאוף קולח,אין רגעים מתים.
שזורים בהצגה פזמונים נחמדים המושרים היטב ע''י המשתתפות והם הופכים את ההצגה לקלילה יותר ,לקלה יותר לעיקול.
מוסיקה -רובי קסוס הייתה נעימה לאוזן והשתלבה היטב בהצגה.
משחקן של המשתתפות טוב .עדי נוי משחקת את חולת הבולימיה בכישרון רב ומחליפה התנהגות ומצבי רוח לאורך ההצגה הנובעים ממחלתה.
נהניתי מאוד גם ממשחקה של שרון ענבר ששיחקה את האנורקטית עם תמימות מסוימת ,ילדותיות ונעורים הכול במובן הטוב של המילים.
האנשים הרגילים דוחים אותה,מגעילים אותה היא חופשייה מאוכל, חופשייה מאהבה.
גם דנה קיילה וטל שיש ביצעו את תפקידם היטב.
במחזה אין לדמויות שמות.הפרט לא חשוב.אין להן זהות עצמית.חשובה ההפרעה המאחדת אותן.
התפאורה -מיטל לוי כללה שולחן אכילה ארוך,משקל,פתיתי אוכל ומעדן.הכול לבן הכול סטרילי יפה.
אמנם המחזה כאמור חובר ובוים ע"י אפרת שטינלאוף אך ככתוב בתכניה שותפות לכתיבה וליצירה כל המשתתפות.
לראות או לא לראות: נושא חשוב ,הצגה יפה וביצוע טוב אם כי אפשר היה לפתח יותר את הנושא.
הכתבה נכתבה בחסות האפ - אתר אירועים, הצגות, הופעות
נכתב על ידי elybikoret , 17/6/2008 12:39
elybikoret
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
