משום כך אני רואה עצמי מחויב להביע דעה ולו בשל הכלל( ההפוך) "והמשכיל בעת ההיא-לא-יידום."
אני, שמעולם לא הייתי מאנשי חצרו של אהוד אולמרט בדומה לעמיתים אחרים שלי, נמנה עם אלה שמייחלים,ומאחלים, מעומק הלב, שחטאיו של אהוד אולמרט כשלג ילבינו, לאחר התהליך השיפוטי. אולם יש בינתיים. ה" בינתיים" מכתיבים לראש הממשלה צעד שהוא נוגד בעצם את העיקרון ש"כול אדם הוא בחזקת זכאי כול עוד לא הוכחה אשמתו". מים רבים זרמו והם עכורים ומזהמים, ומכיוון שמסיבות מובנות הוא אינו יכול לטהר אותם בנקיפת אצבע, עליו להתרחק מהם עד שאלה יטוהרו.
ועוד הערה. מכיוון שמלכתחילה התוודיתי שאני לא אובייקטיבי, אני מוכן להוסיף, במלוא הצניעות, שאילו חשבתי כי ברשימה זאת אזיק אישית לראש הממשלה, אפשר ולא הייתי כותב אותה.ככלות הכול, במציאות שלנו גם שתיקה היא לפעמים רועמת. אבל אני חושב שהיא בסופו של דבר לטובתו.
שני דברים צריכים להנחותו. טובת המדינה- בראש וראשונה, וטובת מפלגתו בדרגת חשיבות שנייה.
אם אכן הוא חפץ באמת בפריצת דרך בסוגיה הפלשתינאית, הדבר האחרון שהמדינה זקוקה לו, הן בחירות. הכוונה הן למערכת בחירות, והן לתוצאות הצפויות, בנסיבות אלה. לפיכך מבחינה זאת, הדרך הנאותה, ולדעתי הטובה ביותר היא להכריז על נבצרות. במקרה זה ממלאת מקום ראש הממשלה ציפי לבנה תמלא את מקומו. ציפי לבנה, כך אני מאמין, כאשר היא בלתי תלויה בפופוליזם של מרכז, תמשיך בקו המדיני שהתווה אולמרט. אם אכן זאת מדיניות שהיא לא רק מוצהרת על ידו אלא מעשית שאין בלתה. הכול יודעים שיש בלבו של ראש הממשלה טינה כלפי ציפי לבנה, ואין זה משנה אם יש לה מקום או אין לה מקום- היא קיימת. ומשום כך גדלות נפש תיזקף אף היא לזכותו של אהוד אולמרט.
הסיבה השנייה היא,כאמור, מפלגתו של ראש הממשלה- "קדימה". אם יתקיימו בחירות במצב הקיים, זאת תיפול נפילה תלולה מאוד, אף שיש להניח שלא תתרסק לגמרי כמו "הגמלאים".ויש עוד סיבה. אסור לראש הממשלה ולמפלגתו להלחיץ את יו"ר העבודה, אהוד ברק אל הקיר. ברק משמיץ, ומושמציו משיבים בהשמצות. אבל ברק עם כול המבריק שבו נמצא במצב מביך. הוא היה רוצה להתנהג כמדינאי,ולעתים הוא עושה זאת, אז אומרים שהוא פוליטיקאי גרוע. הוא ספג מספיק ושילם בעד האחריות שלו. אחריות הן כלפי הממשלה והן כלפי המדינה בנועזותו שלא להיות פופולארי בעניין עזה ולהנחית עליה זבנג.דיווידנד לטווח קצר. אילו הנסיבות היו אחרות, גם אני הייתי ממליץ, והמלצתי , ללמד את החמאם לקח או שניים. במצב הנזיל מאוד הזה, צריך תעצומות נפש, ולאהוד ברק ישנם כאלה כדי לספוג קיתונות של ביקורת. מכאן שבקלפים המועטים שהוא מחזיק כרגע ביד, הוא לא יכול להרשות לעצמו לזגזג יותר. או שיש המשכיות בממשלה, ואז לא הולכים בינתיים לבחירות. או שממזמזים את עניין הפריימריז, וקדימה זוכה לעוד כמה ימי כלימה, ולברק ולמפלגתו יש הרבה מה להפסיד. במקרה כזה מבחינת העבודה, בהליכה לבחירות יש לה עוד איזה סיכוי להישאר בזירה לאחר הבחירות. אסור לברק ולמפלגתו להתאבד. זה נגד האינטרס של המדינה והחברה.
לעתים אני, וקרוב לוודאי רבים כמוני, תוהה מה מביא אנשים חכמים לדרגת פקחים שמלהטטים כדי לצאת מלוכלכים מן הבוץ אשר מלכתחילה יכלו למנוע את הנפילה אליו. ואלה נמשכים.אומרים שראש הממשלה מחכה לחקירה נגדית של פרקליטיו את מוריס טלנסקי במחצית יולי. נניח שעורכי הדין הממולחים יצליחו להוכיח כי טלנסקי שיקר- אז מה. יגידו שאולמרט מתעסק עם שקרנים. זאת שמיכה קצרה מאוד וצרה מאוד. בראש וראשונה מפני שהיא שמיכה ציבורית ואיפה שלא תמשוך,איזה חלק ערום או ערמומי, יתגלה.
ברשימה קצרה זאת אני בעצם לא " מגלה את אמריקה". אם יש בה חידוש הוא קריאה לראש הממשלה שיתעלה מעל לכול האינטרסים, גם אם הם לגיטימיים למהדרין, מעל לכול שיקול שיש לבשר ודם, ויפנה את הכסא זמנית, כדי לאפשר למדינה הלחוצה מאוד לנשום בקצב רצוי.
שמור לאהוד אולמרט מקום של כבוד ביציע להתבונן אם המדיניות שאותה הגה מתקדמת ובעת ובעונה אחת לעשות הכול במסגרת החוק כדי להפריך את ההאשמות נגדו. אנו, מצדנו, נתבונן בו,ונייחל שהוא ייצא נקי כפיים ובר לבב.. צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
