השאלות המרכזיות בהן דן ביהמ"ש היו:
1. מהם מוניטין, כמשמעותם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.
2. באילו נסיבות יכול אדם למכור או להעביר לאחר את המוניטין שצבר בעסקו.
3. כיצד יש לחשב את ערך המוניטין לצורך שומתם.
לדעת ביהמ"ש מוניטין מבטאים את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו ? מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק. העסק בעל המוניטין משמר את הרגלם של לקוחותיו לשוב ולפקוד אותו.
לגבי אפשרות העברתם, קובע כב' השופט א' ריבלין כי כנכס קנייני, ניתנים המוניטין למכירה. ממשיך ומשיב בחיוב לשאלת אפשרות העברתם או מכירתם של אותם מוניטין שאינם גלומים בעסק, שהם תוצר הקשר האישי של המוכר עם הלקוחות, שהם למעשה פרי תכונותיו האישיות של בעל העסק.
על מנת שתתקיים העברה של מוניטין, נדרשים סממנים נוספים שיש בהם להצביע על העברה כזו.
ביהמ"ש מונה ארבעה סממנים נוספים עיקריים:
1. העברת מרשם הלקוחות ממוכר העסק לקונה.
2. קיומה של תנית אי-תחרות המגבילה את מוכר העסק מלנסות ולזכות בלקוחותיו בחזרה.
3. עדות הקונה כי רכש את המוניטין של המוכר בשל ההנחה כי קיים ניגוד אינטרסים בינו לבין מוכר המוניטין (מיום 1.7.03 הנחה זו לא קיימת לנוכח תקנות פחת ממוניטין, המקנות יתרון גם לרוכש).
4. מכירת העסק כ"עסק חי", דהיינו כאשר מועברת פעילותו של העסק.
בעניין חישוב ערך המוניטין, השופט ריבלין אימץ שיטת חישוב, המתבססת על השיטה "השיורית" הנהוגה בארה"ב.
עפ"י שיטה זו ממחיר התמורה ששולמה עבור העסק כולו, מופחת ערך השוק של כל אחד מהנכסים האחרים, והיתרה נחשבת כערך המוניטין של התאגיד כעסק חי.
דרך יישום האמור לעיל, ביהמ"ש קיבל החלטה בנושא הנדון בחמישה ערעורים שונים:
בפרשת שרון, אשר עסק בתחום ני"ע שנים רבות, נקבע בפס"ד כי הוכח על ידו שהלקוחות זיהו עצמם עימו ולא עם החברה שבמסגרתה פעל ובשל כך נוצרו לו, במהלך השנים, מוניטין.
בעניין הררי ביהמ"ש דחה את ערעורו וקבע כי מאגר הלקוחות היה שייך לחברת בריקום בלבד, בה היה מנהל שכיר, ולכן לא היה בידיו למכור אותו.
המקרים של בן אסולי ואינווסט, עוסקים במפיצים של חברות יצרניות של מוצרים שונים.
בפרשות אלו ביהמ"ש קבע כי המוניטין של המוצר, אפילו נבנו ע"י המפיץ, שייכים ליצרן ומזוהים עמו. כמו כן נקבע כי הסכומים ששולמו היוו פיצוי חד-פעמי בגין הפסקת הסכם ההפצה עם החברות המדוברות.
הערעור החמישי דן במילר, אדם שעסק בעסקי פינוי אשפה, תחילה כיחיד ולאחר מכן כמנכ"ל בחברה בבעלותו.
ברבות הימים נחתם הסכם משולש בו, החברה הקצתה כ- 25% מהון מניותיה למשקיע חדש תמורת כ- 1,320 אלפי ש"ח, מילר מכר את המוניטין שלו לחברה תמורת כ- 1,200 אלפי ? ומילר ימשיך לכהן כמנכ"ל החברה לתקופה של חמש שנים נוספות.
ביהמ"ש דחה את ערעורו וקבע כי מדובר בעסקה למכירת מניות במסווה של הקצאת מניות מחברה בבעלותו לשותף החדש לאור העובדה שלא הוכח כלל שמילר צבר לעצמו מוניטין וכי המשיך לעבוד בחברה כמנהל שכיר.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
רו"ח קובי צרפתי, משפטן
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
