סוגיית יחסי הגומלין בין הועד המקומי ובין ועד האגודה ודרך ניהול המושב המורחב, הינה סוגיה המעוררת שאלות רבות בתוך מרבית המושבים אשר ביצעו הרחבה קהילתית וקיימת בהם אוכלוסיה של תושבים שאינם חברי אגודה.
ראשית, צריך להדגיש כי ההרחבות במושבים הינם דבר מבורך אשר נעשה ביוזמת האגודה ובעידוד חברי האגודה.
בשנות ה-90 התקבלה החלטה 737 (ואחריה 959) שיסודה היה ברצון לאפשר הרחבת היישובים החקלאיים למגורים, וזאת לאו דווקא על ידי מתיישבים חקלאיים. הצורך האמור נבע מטעמים מספר שעיקרם: הרצון לאפשר לדור ההמשך של החקלאי,מעבר למי שהוגדר כ"בן ממשיך" אחד, לגור במושב, הכרה בצורך לקלוט אוכלוסיה צעירה ליישובים שאוכלוסייתם, מטבע הדברים, הזדקנה, כמו גם לרענן ולגוון את ההרכב החברתי של הישובים, וכן בצורך להגדיל את אוכלוסיית המתיישבים, כדי לאפשר המשך תפקודו של הישוב כיחידה קהילתית עצמאית. כמו-כן שיווק ההרחבות ייצר מקור כספי לאגודות שדרכו יכלו לגבות כספים עבור תשלום חובותיהם למינהלת ההסדרים.
מרגע שנוצרו במושב שני סוגי אוכלוסיות - האחת חברי אגודה בעלי נחלות והשנייה- התושבים בעלי הבתים במגרשי ההרחבה , החלו להתגלות ניגודי אינטרסים שלעיתים אף מובילים לעימותים לא רצויים במושבים.
ועד האגודה הינו הגוף המנהל את האגודה החקלאית השיתופית שבה חברים בעלי הנחלות והינו כפוף לרשם האגודות השיתופיות והינו פועל על פי המשפט הפרטי. הועד המקומי הינו אחראי לכלל התושבים החיים במושב והינו כפוף למועצה האזורית הכפופה למשרד הפנים, ופועל על פי המשפט הציבורי.
הנושאים שמעוררים ניגודי אינטרסים ומחלוקות הינם בנוגע לזכויות בקרקע בשטחי הציבור הכלולים בשטח המשבצת של האגודה, בנוגע למחירי המים בנוגע לפעילות לא חקלאית שמבצעים בעלי הנחלות בחלקת המגורים שלהם. גובה מיסי ועד מקומי, אחריות בנוגע לשימוש במבני הציבור וכו'.
מרבית המושבים אשר הקימו את ההרחבות טיפלו בנושא התשתיות, הבניה, הקליטה של התושבים ופחות היו ערים לנושא של ניהול המושב המורחב וכיצד עליהם לנהל יישוב עם ניגודי האינטרסים והמחלוקות בצורה שתביא לידי ביטוי הן את הצרכים של בעלי הנחלות והן את של תושבי ההרחבה.
לפיכך, נדרש מהמושבים לייצר מנגנון שתפקידו להסדיר את ניהול הנושאים הקהילתיים המשקיים, והכלכליים ולאפשר ניהול פנימי ועצמאי של הקהילה ולהקטין בכך את החיכוך בין התושבים לחברי האגודה עד למינימום האפשרי.
על כל מושב המתכנן הרחבה להתאים על פי הפרופיל האישי שלו את חלופת הניהול של המושב כאשר ישנן מס' חלופות שלכל אחת יתרונות וחסרונות ולא כולן מתאימות לכל מושב. החלופות הינן - זהות ועדים, צרוף תושבי ההרחבה אל האגודה החקלאית כחברי אגודה במעמד תושב, הקמת אגודה קהילתית שבה מאוגדים כלל התושבים בעלי הזכויות בקרקע ביישוב, הכנת מערכת חוזית אשר תסדיר את יחסי הגומלין בין הועד המקומי לוועד האגודה.
סוגיית דרך ניהולו של המושב חייבת להיות על סדר יומה של האגודה כאשר מתכננים הרחבה קהילתית במושב . תכנון מוקדם של הסדרת מערכת היחסים טרם ההרחבה תפחית למינימום את החיכוכים בין התושבניקים למושבניקים ותיצור מירקם יחסים בריא וניהול יעיל בתוך המושב שיתרום לאווירה ולאיכות חייהם של כלל החברים במושב המורחב.
__
מידע נוסף בנושאי קרקעות ואגודות שיתופיות באתר תנועת המושבים:
www.tmoshavim.org.il עו"ד עמית יפרח - יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
