באותו מקרה מימן הבנק ל- 44 מעובדיו שכר לימוד ללימודי תואר אקדמי בתחום עיסוקם (מנע"ס, כלכלה, חשבונאות, מחשבים וכיוצ"ב) ודרש לנכות תשלומים אלו כהוצאה מוכרת. פקיד השומה טען כי רכישת השכלה מהווה נכס הון פרטי חדש, והלימודים מהווים טובת הנאה אשר אמורה להיות מגולמת בהכנסתו של העובד ולכן חייבת במס כשכר עבודה לכל דבר ועניין.
ביהמ"ש הכיר בהוצאות הלימוד כנועדו לשירותו ונוחיותו של המעביד ולכן קיבל את הערעור וקבע כי בנסיבות העניין יש להתיר הוצאות אלה בניכוי ולא לזקפן כהטבת עבודה לעובדי הבנק.
למרות שביהמ"ש ציין כי פסיקתו לא תהווה תקדים ולמרות שציין כי מדובר במקרה "חריג", לדעתנו פסק הדין מאשש את הטענה כי הוצאות לימוד לתואר שני בתחום העיסוק שומרות על נכס ההון הקיים ולא משביחות אותו ולכן על-פי דיני המס מותרות בניכוי.
מסקנה זו יפה לנישומים שכירים ולעצמאים כאחד, הן לאלה שלימודיהם ממומנים על-ידי מעבידם והם לאלה שנושאים במימון הלימודים בעצמם. החזר המס, עד 6 שנים לאחור, יבוצע באמצעות הגשת דו"ח.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
איתי הוכברג, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



