הרפורמה במיסוי צעד נכון אך לא מספיק 

כל הפחתת מיסים יש בה פוטנציאל צמיחה. תאוריה זו הוכחה בעולם מספיק על מנת שניתן יהיה לסמוך עליה. לפיכך יש לברך על המלצות ועדת "קפוטא-מצא" שהוגשה לבכר ורוב במשרד האוצר, ואומצה על ידי ב. נתניהו, שר האוצר ושרון רה"מ. האמת היא שישראל מתחרה בשוק משוכלל ולכן הורדת שיעורי המס למקובל בעולם איננה רק לוקסוס, היא הכרח. בארה"ב שיעורי מס רווח הון (מעל שנה) הינם כ-15%. רצוי להשוות שיעורי המס בישראל לאלו המקובלים בארה"ב, ולא להעמידם על 20%. מאידך, דיוידנד בארה"ב חייב מס רגיל (38%) בישראל יהיה חייב לפי הרפורמה רק 20% כך שיש בהאחדת שיעורי המס בישראל הגיון יחידי משלו (ובתנאי שחברות אכן תחלקה דיוידנד!!). שיעורי המס על רווח הון מחוץ לבורסה יוותרו 25% (בניגוד לארה"ב 15%), בשל אילוצי תקציב. אולם, הפחתת שיעור מס החברות ל-25% על פני 4 שנים הבאות הוא צעד נכון.במזרח אירופה, שיעורי מס חברות הם סביב ה-20% ואף פחות מכך (פולין 19%, הונגריה 18%, אוקראינה 25%). גם גרמניה וצרפת הסובלות משיעור גידול כלכלי קטן יותר משלנו מפחיתות מיסים, על מנת להיוותר "תחרותיות" בשוק העולמי, אשר יותר מתמיד הפך גלובלי. אפילו בשוודיה ופינלנד, שיעור מס החברות ירד מאוד ומתקרב ל-30% (בניגוד לכתבה של מר עשת ביום ו' ב-ynet).נכון כי כל רפורמת מס תלויה בשילוב גורמים מאיצי צמיחה, שבלעדיהם יקשה לה לבדה לתמרץ את כלכלת המדינה. בשנות ה-90 היתה זו העלייה מרוסיה, אוירת האופטימיות הבטחונית והפרגון הבי"ל של מדינות אירופה והעולם. כמו גם בועת ההיי-טק שהביאו בשעתו לצמיחת הכלכלה בישראל, במידה שלא היתה לה תקדים וספק אם תישנה על עצמה בעתיד.כך גם ב-87', רפורמת המס הצליחה בשל ירידת האינפלציה ואוירת הרגיעה הבטחונית טרום האינתיפדה הראשונה (89').למדינת ישראל יתרון לקוטן(!!) בכך שתמריצים מוכוונים למשקיעים ספציפיים יצרו צמיחה, בניגוד לתורת השוק הרגילה. תמריצים למשקיעים כמו ברונפמן, שלדון אידלסון, תד אריסון ואחרים דוגמתם, או תאגידי ענק דוגמת אינטל, מיקרוסופט ואחרים, יכולים לחולל צמיחה ומקומות תעסוקה במשק אף במנותק מאוירה פוליטית בטחונית. נראה לנו שבנושא זה לא נעשה די וראוי לנצל תיקצובי מדינה גדולים יותר לתמריצים מוכוונים דוגמת מפעלים מאושרים, במסלולים מקבילים במשרד האוצר עצמו. דוגמא ל"קרן פחת 100%" להשקעות מאושרות ע"י פקידי האוצר, שאינן נופלות במסגרת חוק העידוד היא תמריץ מכוון המצויין לצמיחה מואצת. יש לזכור כי מסלול הטבות חילופי יעבור אף הוא כנראה לאישור משרד האוצר בלבד, ויש לברך אף על כך.ספק בעינינו אם תמריצי מס, הפחתת מס וכד' הם לכשעצמם, על אף הבסיס התאורטי והפרקטי המוכח, יכולים להיות כלי בלעדי שיאיץ צמיחה ללא צעדים משלימים בתחומים הפוליטיים בטחוניים וגידול בעלייה מהתפוצות לישראל. טלו לדוגמא את רפורמות ועדת רבינוביץ 1 ו-2 שהפחיתו מס על השקעות במשק מ-50% ל-25% (מס שבח 2001, מס רווח הון 2003), צאו וראו כי אף בעקבות רפורמות אלו לא התעורר שוק הנדל"ן, אלא שקע אפילו עוד יותר! זאת ללא כל קשר לרפורמה עצמה. שילוב אוירת השקעות וצמיחה בי"ל תלויה בשקט פוליטי ורגיעה בטחונית שאינם בשליטת מעצבי רפורמת המס (אולי נתונה במידה קטנה בידי השר נתניהו בהקשר הפוליטי) ולכן למרות החיוב שברפורמה אין בטחון כי תצליח בתקופה זו.נושא נוסף: יש הטוענים כי העלאת שיעור מס הבורסה ל-20% פוגע באמינות הבטחות האוצר מ-2003. עם זאת, יש לזכור כי הפחתת המס על דיוידנד מ-25% ל-20% (לבד מלבעלי שליטה), המהווה צעד נכון, תורמת להאחדת שיעורי המס בשוק ההון, מטרה נכספת שו. רבינוביץ 2003 אוותה לה, אך לא היה בכוחה לאמצה בשל מחלוקות מקצועיות בין חבריה. נציין גם כי בדיוני הועדה הוצעה פשרה של 20% לכל סוגי מס הבורסה, אך נדחתה לבסוף. כך ש-20% מס הינה הצעה שהועלתה כבר בדיוני ו. רבינוביץ, וטוב שנתקבלה.לבסוף ? ספק רב אם הפחתת מס (7,000 ש"ח ? 10,000 ש"ח), או החזר ביטוח לאומי לשכבות חלשות (עד 3,500 ש"ח לחודש) מהווה תמריץ לצמיחה או לעבודה. אולם אין ספק שההמלצות לקחו בחשבון את ההיבט הסוציאלי ביישום המלצותיהן והבינו כי במדינה כמדינת ישראל יש לשלם מחיר ציבורי קבוע של הקלות לשכבות חלשות מעין "מס סוציאלי".לסיכום, יש לברך על הרפורמה, לאחל לכולנו כי הרפורמה אכן תצליח, ולבקש ממעצבי מדיניות האוצר לגבש צעדים נוספים מקוריים וחדשניים בכיוונים אלו.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי