פרשת מכירת תנובה היא היסטוריה מבחינת הקונצרן, שכבר עבר לבעליו החדשים, הציבור הרחב ומרבית הקיבוצים והמושבים שקיבלו את כספי המכירה. אולם לאורך הדרך נשכחו עשרות מושבים שתרמו תרומה חשובה להתפתחות האגודה ולערך הגבוה אליו הגיעה, אך מסיבות מנהלתיות נאלצים כעת לנהל מאבק על זכויותיהם בבתי משפט.
סיפורם של קיבוץ קדרים, שהתקבל לחברות בתנובה במחטף של הדקה התשעים ושל מושב אביבים שעל גבול הצפון, שנתקל בקיר אטום מדגימים יותר מכל את האפליה הזועקת לשמיים באישור החברות שמן הראוי ליישב באופן ציבורי פתוח והוגן.
קיבוץ קדרים בגליל התחתון הוא קיבוץ צעיר שנוסד ב-1980, מונה כ-25 משפחות ועיסוקו בחקלאות שולי. יחסי השיווק בין הקיבוץ לתנובה לאורך השנים באו לידי ביטוי בסכומי כסף נמוכים מאוד. הקיבוץ לא היה מעולם חבר בתנובה והגיש בקשה להצטרף לאגודה רק בשנות ה-2000. תנובה התנגדה וכך גם רשם האגודות שהנושא הובא להכרעתו. הקיבוץ הגיש תביעה לבית המשפט המנהלי ובו דרש להיכלל כחבר באגודה.
תנובה, במהלך תקדימי חריג שלא בוצע עד היום, לא מיצתה את כל ההליכים המשפטיים והגיעה לפשרה עם הקיבוץ מחוץ לכותלי בית המשפט. בפשרה העניקה תנובה חברות לקיבוץ בערך של 75% ממניות הבסיס. כל זה בוצע יומיים בלבד טרם ועידת תנובה כמחטף, ללא החלטת הנהלה מסודרת וללא ידיעת חברי הדירקטוריון. בועידה עצמה הוצג הקיבוץ כטוען לחברות ולא כחבר עמו הושגה הפשרה. הסכום שקיבלו החברים בקיבוץ הוא כ-2.2 מיליון שקלים.
מנגד, 80 המשפחות במושב אביבים בגבול הצפון, משווקות במשך עשרות שנים את כל תוצרת הביצים שלהן באמצעות תנובה. מדובר בכמות משמעותית שמהווה כ- 2% מצריכת הביצים במדינת ישראל, שאליהם הצטרף שיווק משמעותי של תוצרת חקלאית אחרת כגון פירות . במשך כל השנים הם ראו עצמם חברים בתנובה וביצעו את ההפרשות שנדרשו לטובת החברה. גם כשמושבים אחרים עברו לשווק לסיטונאים אחרים, הם נשארו נאמנים לתנובה.
בעת תהליך המכירה של תנובה נודע לחברים שהם נגרעו מהרשימות ומזכויותיהם במניות תנובה, ללא נימוק או הסבר הגיוניים והועמדו במצב שבו הם נדרשים לנהל מאבק ציבורי ומשפטי כדי להוכיח זכות שהם זכאים לה באופן טבעי.
מושב אביבים הוא מהישובים שהקריבו יותר מכל עבור ישיבתנו ואחיזתנו בקרקע. המושב סבל כמעט כל 45 שנות קיומו מפעילות עוינת של גורמי הטרור בלבנון והאירוע החמור מכולם - אסון ילדי אביבים -בשנת 1970 בו נספו 12 מבני המושב, תלמידים ומבוגרים. גם במלחמת לבנון השנייה ספג המושב נזקים כבדים והרס קשה ואיש אינו יודע מה צופן העתיד לחברים.
המכות הקשות לא ריפו את ידי החברים ולא מנעו מהם להמשיך להיאחז בקרקע. חבל שדווקא מתנובה - האגודה שסימלה יותר מכל את כוחה ועוצמתה של ההתיישבות הם ספגו סטירת לחי. כספי מכירת תנובה יכולים לשמש מנוף חשוב לשיקום המושב הן עבור החברים שהפסידו רווחים, שכן המלחמה התרחשה בתקופת שיא מבחינת החקלאות והן כמנוף לאגודה לשיקום חזות ותשתיות המושב שנהרסו מהתקפות הפצמ"רים ופעילות צה"ל.
להנהלה החדשה של תנובה אין כל נגיעה למחלוקת בין הבעלים. הרוכשים שילמו את מלוא הסכום שהתחייבו לו ואינם מעוניינים להכניס את עצמם למאבק.
אני קורא למי שאמונים על החלוקה הסופית של כספי המכירה להכיר בזכותם של המושבים ששיווקו באמצעות תנובה במשך שנים והם חלק בלתי נפרד מהצלחתה. יש לאמץ קריטריונים ברורים, אחידים ושקופים, ללא הבדל בין הסקטורים השונים, שיביאו לידי ביטוי תרומה זו וישימו קץ להתבזות שכולנו עתידים לעבור בהתכתשות של שנים בבתי המשפט שתגרום לכך שנתחים משמעותיים מתמורת המכירה תשולם לכיסם של עורכי דין, רואי חשבון ויועצים שונים. מאת: יוגב שריד, מנהל המחלקה לכלכלה ופיתוח עסקי בתנועת המושבים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
