אחד השיקולים החשובים בכל תכנון מס בינלאומי, ואשר לצערנו לא ניתן לו המשקל הראוי ע"י קהילת יועצי המס בישראל, עוסק בהשפעה שיש למלחמה העולמית בהלבנת הון על האפשרויות השונות העומדות לפני תושבי ישראל לנצל מבני מס בינלאומים לצורך הפחתת נטל המס המוטל עליהם בארץ ובעולם.
פעילות זו כנגד הלבנת הון החלה לפני שנים רבות אולם עד לשנים האחרונות השפעתה על תכנוני המס הייתה יחסית זניחה. המצב השתנה בשנים האחרונות, וקיבלה תאוצה בעיקר בעקבות פיגועי הטרור הקשים בארה"ב. רצון העולם המערבי להתחקות ולהשמיד את דרכי המימון של ארגוני הפשע והמצב החדש שנוצר בעקבות הפיגועים מצריך מחשבה נוספת מטעם מתכנני המס בבואם להמליץ ללקוחותיהם על הדרך הנכונה למבנה המס הרצוי.
הלבנת הון היא למעשה פעולה שמטרתה להסוות את מקורם האמיתי של הכספים, וע"י כך להשתמש בכספים בחופשיות מבלי להביא לידיעת הרשויות את העובדה שמקור הכספים מפעילות פלילית.
אין זה סוד שארגוני הפשע והטרור הבינלאומיים משתמשים בתאגידים ובחשבונות בנק במקלטי המס אשר שומרים על חסיון מידע מוחלט, וע"י כך, באמתלה של עיסקאות לכאורה לגיטימיות, ובאמצעות חוזים פיקטיביים, מצליחים להסוות את מקור והכספים ולנתבו לפעילותם ברחבי העולם.
לאור האמור לעיתים נוצר מצב שבו אנשי עסקים נדרשים לעמוד בבדיקות מחמירות אשר לוקחות זמן ומשאבים. במקרים קיצוניים יותר כבר קרה שבנק הקפיא את חשבון הלקוח כתוצאה מהחשש שהחשבון שימש להלבנת הון.
מצבה של ישראל בקרב מדינות העולם אינו טוב:
אם כי כבר זמן רב מתנהל מאבק עולמי בהלבנת הון, דומה כי מאבק זה לראשונה תפס תאוצה בשנת 1989 עת הוקם כוח משימה מיוחד למלחמה בהלבנת הון (Financial Action Task Force - FATF) ע"י ארגון ה ? G7 ומדינות האיחוד האירופי. מטרת הכוח הייתה להמליץ למדינות החברות על הצעדים שיש לנקוט להלחם בתופעת הלבנת הון בעולם.
באפריל 1990 פרסם כוח המשימה דו"ח מיוחד למדינות החברות ובו רשימה של 40 המלצות למלחמה בהלבנת הון. במסגרת ההמלצות, נתבקשו המדינות החברות (29 כיום) להפוך לעבירה פלילית פעילות של הלבנת ההון מפשעים חמורים. עוד נתבקשו המדינות לחוקק חוקים שיאפשרו חילוט רווחים הנובעים ממעשים פליליים ומהלבנת הון, בנוסף נדרשו המדינות לחייב מוסדות כספיים ונותני שירותים לזהות את לקוחותיהם ולשמור למשך שנים רבות תעוד זה. אחת מההמלצות העיקריות של כוח המשימה הייתה להקים רשות מיוחדת למלחמה בהלבנת הון אשר תשתף פעולה עם רשויות דומות ממדינות אחרות, ולהטיל על המוסדות הפיננסים את החובה לדווח על עיסקאות חשודות לרשויות אלו.
בעקבות ההמלצות, ביום 22.6.00 פרסם כוח המשימה רשימה ראשונית של 15 מדינות, שלדעתו אינן נלחמות כיאות בהלבנת הון, וישראל מצאה עצמה נכללת ברשימה זו.
שנה אח"כ ביום 22.6.01 פרסם הארגון רשימה מעודכנת של 18 מדינות, וביום 7.9.01 עודכנה הרשימה לכלול 19 מדינות וביניהם: ישראל, איי קוק, דומיניקה, מצריים, גרנדה, גאוטמלה, הונגריה, אינדונזיה, לבנון, איי מרשל, מימר, נאורו, נגריה, ניווה, פיליפינים, רוסיה, סט קיטס ונביס, סינט וינסנט ואוקראינה.
לאחרונה אף המליץ כוח המשימה להטיל סנקציות כנגד הפיליפינים, לאחר שלא שהו לאזהרות קודמות ולא פעלו להלחם בהלבנת ההון (גם רוסיה הייתה תחת הכוונת אולם איום זה כרגע ירד מהפרק). במסגרת הסנקציות נדרשו מוסדות פיננסים במדינות החברות לדרוש מתושבי הפיליפינים מידע רב יותר על פעילותם המתוכננת מאשר נדרש מתושבי מדינות אחרות, עוד הומלץ ליצור מנגנון של דיווח שוטף של עיסקאות עם תושבי הפיליפינים, המדינות נדרשו להקשות על בנקים מהפיליפינים לפתוח סניפים בחו"ל, ואף הומלץ למדינות להוציא אזהרות לסקטור הפרטי מלבצע עיסקאות עם גופים מהפיליפינים.
אשר לישראל, בדו"ח האחרון של כוח המשימה מצוינת ישראל לטובה כמי שחוקקה את רוב אם לא את כל החוקים הנדרשים, אולם כוח המשימה בכל זאת בחר שלא להוציא בשלב זה את ישראל מהרשימה השחורה. זאת למרות שעוד בחודש אוגוסט שנה שעברה התקבל בישראל חוק איסור הלבנת הון.
לדעת כוח המשימה, אין להציא את ישראל מהרשימה בין השאר מהטעם שטרם הוקמה רשות מסודרת למלחמה בהלבנת הון וטרם הותקנו מלוא התקנות הנדרשות (אם כי חלקם כבר קיימות). נציין כי שבוע שעבר פורסם בעיתונות שעו"ד ליאור חורב פרש מראשות צוות ההקמה של הרשות למלחמה בהלבנת הון, וברור שהדבר לא יועיל למאמצי ישראל לצאת מהרשימה השחורה.
קשיים אלו אינם נחלתה של ישראל בלבד. בשוויץ לדוגמה, התפטר מתפקידו בחודש יוני שנה זו ראש הרשות לפיקוח על הלבנת הון, ניקולס הובר, וזאת מסיבות שהוגדרו באופן פורמלי כמחלוקות עם הממונים עליו במשרד האוצר השוויצרי. באופן בלתי פורמלי התפטרותו נבעה ככל הנראה כתוצאה מסרובו של משרד האוצר השוויצרי להרחיב את סמכויות הרשות, להגדיר בברור מהי האסטרטגיה של המדינה במלחמתה בהלבנת הון, סירוב משרד האוצר השוויצרי להרחיב את תקן כח האדם ברשות ל ? 40, והעובדה שישנם כ - 500 תיקים התקועים במשרד אשר אינם זוכים לטיפול נאות כתוצאה ממחסור בכוח אדם וסמכויות.
מספר דוגמאות שימחישו את החשיבות שיש לאמור על תכנוני המס:
בכדי להמחיש את חשיבות הדברים לתכנוני המס הבינלאומיים שתושבי ישראל צד להם, נביא להלן מספר דוגמאות מחיי המציאות אשר יש בהם כדי לתת לקורא מושג קטן על הצפוי:
א. כידוע הכנסה פאסיבית (דיבידנד, דמי שכירות, תמלוגים, ריבית) שקיבל תושב ישראל בחו"ל ממקורות בחו"ל לא תחויב כיום במס בישראל, כל עוד ההכנסה התקבלה לראשונה בחשבון הבנק של אותו תושב בחו"ל, ורק אח"כ הועברה לחשבון הבנק בישראל. במספר מדינות בעולם חשבונות מעבר כאמור נחשדים כחשבונות שבהן מתבצעת פעילות של הלבנת הון (הסוואת מקור הכספים באמצעות חשבונות ביניים), עד אשר יתבקש אותו אדם ע"י הבנק להעביר את עסקיו למקום אחר.
ב. תכנון מס נוסף עוסק בחברות תיווך בינלאומיות. חברות אלו מקבלות את תמורת המכר לחשבונות הבנק שהם פותחים, מנכות את העמלות ומעבירות את היתרה למוכר. פעילות זו נחשבת בעיני רבים מהבנקים כפעילות החשודה בהלבנת הון (הסוואת מקור הכספים).
ג. דוגמה נוספת, תושב ישראל משתמש בתאגיד שהוקם במקלט מס לצורך תכנון עסקיו הבינלאומיים. אותו תאגיד יידרש לפתוח חשבון בנק, אולם כבר כיום ישנם מספר בנקים ברחבי העולם שמקשים, ואף לעיתים אינם מעונינים, בלקוחות ממקלטי מס במיוחד במקרה שבו בעלי המניות הם תושבי מדינה, כדוגמת ישראל, הנמצאת ברשימה השחורה של ה- FATF.
ד. זאת ועוד, יותר ויותר יועצים ברחבי העולם אשר מבקשים להקים עבור לקוחותיהם חברות במקלטי מס, נדרשים ע"י מקימי החברות לבצע בדיקת נאותות בנוגע ללקוחות, ולגלות להם פרטים רבים בדבר עסקי החברה ומקורות הכספים של העסק. כמו כן נדרשים לעיתים אישורים נוטריונים בדבר זהות בעלי המניות והדירקטורים בחברה, ופרטים בדבר זהות לקוחות החברה וכיוצ"ב.
הפתרונות הקיימים:
למרות כל האמור לעיל, ישנם פתרונות רבים וזולים לבעיות שהועלו לעיל, וזאת במסגרת תכנון מראש נכון וקפדני של מבנה המס הבינלאומי.
א. לדוגמה ידוע שבנקים שוויצרים אינם אוהבים כלל ועיקר חשבונות מעבר כדוגמת אלו שתוארו לעיל, אולם ניתן להפקיד את הכספים בחשבון מספר חודשים ורק אח"כ למשוך אותו וע"י כך לפתור את הבעיה. כמו כן בקיימן ובמקומות אחרים בעולם ניתן להגיע להסכמות מול הבנקים אשר יאפשרו שימוש בחשבון כפי שתואר לעיל.
ב. אשר לבעיית הגילוי הנאות, באנגליה לדוגמה ישנן תקנות המאפשרות לספקי שירותים להסתמך על "written assurance" (הבטחה בכתב) מטעם עוה"ד או רו"ח של הלקוח, לפיה מצויה ומתועדת בידם עדות מספקת בדבר זהות הלקוח, ובלבד שאותם יועצים כפופים לחקיקה דומה כנגד הלבנת הון בארץ מושבם. מספר יועצים באנגליה ובאיי הבתולה הבריטיים כבר עובדים בדרך זו מול עו"ד ישראלים, מבלי שהאחרונים ידרשו לחשוף את זהות הלקוח.
ג. ישנם מדינות שמרחיקות לכת אף יותר ומפרסמות רשימה של מדינות שהן מחשיבות כמדינות בעלות חקיקה מתאימה למלחמה בהלבנת הון ואשר מן הנכון להקל לגביהן את הדרישות. כזהי הרשימה באיי קיימן (תוספת שלישית לתקנות הלבנת הון משנת 2000) הכוללת את המדינות הבאות: ארה"ב, ארגנטינה, אוסטרליה, בלגיה, ברזיל, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, גיברלטר, יוון, הונג קונג, איסלנד, אירלנד, איטליה, יפן, לוקסנבורג, מלטה, מקסיקו, הולנד, ניו-זילנד, נרווגיה, פורטוגל, סינגפור, ספרד, שוודיה, שוויץ, טורקיה, אנגליה.
ד. כמובן שתמיד קיימת אפשרות לבנות את המבנה ולהקים את החברות במדינות שאינן מופיעות ברשימה השחורה, ועדיין ליהנות מיתרונות מס משמעותיים. לדוגמה: דנמרק ובלגיה (עם פטור ההשתתפות המיוחד), הולנד (עם כל הקשיים הכרוכים בהשגת פטור השתתפות), קפריסין (ותשומת לבכם לרפורמה הצפויה) ומלטה, ומדינות אחרות שיתרונות המס לגביהן מפורטות ברשימה נפרדת.
לסיכום:
בעולם מתפתח ודינמי חייב יועץ המס הבינלאומי להיות בקיא בנוסף להיבטי המיסוי גם בהיבטים פיננסים אחרים כדוגמת המאבק בהלבנת הון. על מומחה המס הבינלאומי לקחת בחשבון שמבני מס מסוימים עלולים לעורר חשדות להלבנת הון ועליו להערך מראש ולידע את הלקוח שלו בדבר הפתרונות האפשריים העומדים לרשותו. ויודגש, הפתרונות לבעיות שתוארו לעיל ברשימה זו זמינים קיימים וזולים, אולם באי נקיטתם יכולים להיגרם ללקוח הוצאות מיותרות ועגמת נפש רבה, וחבל. הערכות נכונה ומראש יכולה לכן למנוע הרבה עגמת נפש ויכולה להוביל לחסכון כספי משמעותי ללקוח.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
צבי אלטמן, עו"ד; מיקי נחמני, עו"ד ג'ק בלנגה, רו"ח
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
