לא מעט ביקורת מוטחת בימים אלה על המלצות ועדת בן בסט. יש הטוענים כי ההמלצות אינן ישימות, יש המתקוממים כנגד הטלת מס העזבון, יש המוחים על מיסוי שוק ההון ואפיקי החסכון, ויש החרדים מהפגיעה בזכויות מסוימות של עובדים (מיסוי קרנות ההשתלמות, ביטול חצי נקודת זיכוי לנשים, ביטול הטבות לעבודה במשמרות וכו'). אכן, רפורמה במס אינה יכולה לרצות את כולם, וכנראה לעולם לא תושג הסכמה בשאלה מהו "צדק חברתי". עם זאת, אין ספק שהרפורמה עומדת במטרה מרכזית אחת שהציבה הועדה לעצמה - עקרון הגלובליזציה. בעולם הנדמה יותר ויותר לכפר קטן, בעולם בו קיימת ניידות גבוהה של עובדים, הון, סחורות ושירותים, ותחרות עזה על משאבים אלה - מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. מבחינה זו, עמדה הועדה במטרתה בהצלחה, ויישום המלצותיה יאפשר למדינת ישראל להשתלב טוב יותר בכלכלת העולם, ולהגביר את יכולתה להתמודד בתחרות העולמית מול כלכלות מדינות המערב. הרפורמה המוצעת מתבססת על הקטנת נטל המס על הכנסות מעבודה, לצד הרחבה של בסיס המיסוי על ההון והחסכון וביטול פטורים שהיו קיימים עד כה בהקשר זה. אכן, אין כל סיבה לחשוש ממס על הבורסה או על אפיקי החסכון. מיסוי על הבורסה מקובל ברב מדינות המערב, ודווקא הפטור הנוהג בישראל הינו החריג. זאת ועוד, יש לזכור כי המלצות הועדה ביחס למיסוי רווחי הון כרוכות דווקא בהפחתה מהותית של שיעורי המס על רווחי הון מ - 50% ל - 25%, ביחס לכל אותם אפיקים שלא היו פטורים עד כה, ובכללם מכירת מניות בלתי סחירות, נכסי נדל"ן וכו'. שיעור של 25% הוא עדיין גבוה מהשיעורים בעולם המערבי (בארצות הברית שיעור המס על רווחי הון ארוכי טווח יעמוד על 18% החל משנת 2001), ואולם יש בהפחתת שיעור המס כדי להקטין את הפער שהיה קיים עד כה, וממילא להקטין גם את התמריצים להתחמק ממס או להגר לחו"ל. אף הביקורת על מס העזבון אינה מוצדקת. הטלת מס עזבון מקובלת במדינות מפותחות רבות, בדרך כלל בשיעורים גבוהים הרבה יותר מהשיעור המוצע על ידי הועדה. זאת ועוד, הטלת מס עזבון על פי המלצות הועדה, קרי רק על חלק הירושה העולה על 2 מיליון ש"ח לאדם, אין בה כדי לפגוע בכלכלה, ויש בה כדי לחלק את העושר בצורה שוויונית יותר בין השכבות השונות באוכלוסיה. לבסוף, וזו נקודת המפתח, הקטנת נטל המס על הכנסות מעבודה, יש בה כדי לעודד את המשק, ולהקטין את המוטיבציה של עובדים (בייחוד מתחום ההיי-טק) להגר לחו"ל.
עדיין מוקדם לדעת מה יהיה גורלן של המלצות הועדה, ואין ספק כי המאבק מצד מגזרים שונים במשק וקבוצות לחץ בעלות אינטרסים ספציפיים עומד להיות ארוך וקשה. עם זאת, בסופו של יום, אם נשכיל להסתכל על הרפורמה כמקשה אחת ואם ייושמו ההמלצות באופן המתאים, הרי שמדינת ישראל תעשה בכך צעד נוסף קדימה לשם השתלבות בעולם המערבי.
*מרצה למיסים - אונ' ת"א. נציג לשכת עו"ד לכנסת ויו"ר ועדת מיסים-לשכת התאום של הארגונים הכלכליים בישראל. לשעבר: יו"ר ועדת מיסים לשכת עו"ד, יועמ"ש וסגן נציב מס-הכנסה, ויו"ר איפ"א ישראל.
אברהם אלתר, עו"ד
avi@altertax.co.il
ניר הורנשטיין, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין
http://www.altertax.co.il מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
פרסם את המאמר
הדפס את המאמר
שלח לחבר
קישור ישיר למאמר
פניה לכותב המאמר
דווח מאמר בעייתי
