בנקאות פרטית מרחוק-היבטי המס 

מבוא:
בשנים האחרונות, עקב הגיאות הכלכלית והליברליזציה בפיקוח על המט"ח, גילו ישראלים רבים את ההשקעה בנדל"ן בחו"ל. עדות טובה לכך, מעבר לנתונים הסטטיסטים היבשים, הוא מספרן הגדול של המודעות המתפרסמות בעיתונות, ומזמינות את תושבי ישראל להשקיע בנדל"ן בחו"ל ? ארה"ב, קנדה, הונגריה, בלגיה, צ'כיה ועוד.
רוב המודעות מתמקדות בשכר הדירה שיקבל רוכש הדירה בחו"ל. אבל האם שכ"ד הוא הקריטריון היחיד לרכישת נכס בחו"ל? בשורות הבאות ננסה לסקור את השיקולים העיקרים, אותם רצוי לשקול טרם ביצוע ההשקעה. כמו כן נציע מספר תכנוני מס לביצוע השקעות בנדל"ן בחו"ל, שמטרתם הפחתת נטל המס לרוכש.

השקולים המרכזיים לביצוע השקעה בנדל"ן בחו"ל
כאמור לעיל, לפני ביצוע כל השקעה במקרקעין בחו"ל, כדאי להביא בחשבון את השיקולים הבאים:
· תשואה.
· מבנה ההשקעה.
· מימון.
· אחריות אישית ? חשיפה.
להלן נרחיב לגבי כל שיקול ושיקול.
תשואה
את התשואה יש לבחון בשני שלבים ? תשואה שוטפת לאורך תקופת ההחזקה בנכס, היינו שכר הדירה, ותשואה במכירת הנכס, היינו הרווח או ההפסד במועד היציאה מההשקעה.
כמובן, שחישוב התשואה מהנכס מחייב ביצוע הערכות ואומדנים, כאשר מרווח הטעות גדל ככל שהחישובים נערכים לתקופות ארוכות יותר.
חשוב ביותר לזכור, התשואה המוצגת בפרסומים היא בדרך כלל תשואה לפני מס. טרם ביצוע ההשקעה חובה לבדוק את השלכות המס בהשקעה, ומה התשואה נטו ממס בידי המשקיע. משקיע שלא טרח לבצע את הבדיקות ו"נפל" ? עשוי לגלות באיחור שרכישה של דירה בחו"ל היא אמנם נושא נפלא לשיחות סלון ביום שישי, אבל בדיעבד לו היה משקיע את כספו בארץ, היה משיג תשואה זהה או גבוהה יותר, וזאת ללא הסיכון והטרחה הכרוכים בביצוע ההשקעה בחו"ל.
תשואה שוטפת ? הכנסות משכר דירה
שקולים עסקיים
בראש ובראשונה, חשוב לבדוק מהי התשואה נטו לפני מס. כלומר, מהי ההכנסה הצפויה משכר דירה, לאחר הפחתת הוצאות דוגמת דמי הניהול המשלמים לחברת הניהול בחו"ל, אשר בדרך כלל אחראית למציאת השוכרים ולניהול היומיומי של הנכס.
שאלה חשובה נוספת ? לכמה זמן מובטחת השכירות, שהרי אין דין חוזה שכירות לעשר שנים, כדין חוזה שכירות לשנה אחת. כמובן שיש חשיבות גם לזהות השוכרים, לביטחונות שהם מספקים, ולפיצוי שיקבל הרוכש במידה והשוכר ירצה להשתחרר מהסכם השכירות לפני סוף תקופת השכירות. כדאי לבדוק את תחזית שוק השכירות לשנים הבאות ? האם צפוי גידול בביקושים? האם צפויה בניה מסיבית של נכסים להשכרה? שאלה נוספת ? האם יש משקיעים נוספים שאינם ישראלים באיזור? האם תושבים מקומיים גם משקיעים באיזור?
שיקולי מיסוי
אף על פי ששיקולי המיסוי הם חלק מהשיקולים העסקיים, מצאנו לנכון לייחד להם מקום מיוחד.
ככלל, במצב החוקי כיום, הכנסות פסיביות (לדוג' הכנסות משכ"ד, ריבית ודיבידנד) מחו"ל של תושבי ישראל, אינן חייבות במס בישראל, אם התקבלו לראשונה בחו"ל. כלומר, תושב ישראל אשר מקבל הכנסה משכ"ד וההכנסה התקבלה לראשונה בחו"ל, לדוגמה הופקדה בחשבון בנק בחו"ל, ורק לאחר מכן נמשכה לישראל, לא יתחייב במס בישראל בגין אותה הכנסה. נציין כי בין יתר המלצות ועדת בן בסט לרפורמה במס, הייתה גם ההמלצה לקבוע כי גם הכנסות פסיביות מחו"ל של תושב ישראל יחוייבו במס בישראל.
יש לזכור ? הכלל לעיל לפיו לא יתחייבו ההכנסות הפסיביות מחו"ל, כפוף לחריגים. אחד החריגים הוא כאשר פעילות תושב ישראל בחו"ל עולה לגדר של פעילות עסקית. לדוגמה, תושב ישראל שמשכיר עשרות דירות בחו"ל, ומקדיש מספר שעות ביום להשכרת הדירות, עלול למצוא עצמו מוגדר לצרכי מס כבעל עסק של השכרת דירות, וככזה יתחייב במס מלא בישראל. נציין כי מדובר במצב נדיר, מאחר שהניהול והטיפול בהשכרה בחו"ל יהיו בד"כ בחו"ל, שכן לא ניתן לטפל מישראל במושכר בחו"ל.
המיסוי במדינה בה נמצאים המקרקעין ? בעיקרון, כפופה ההכנסה מדמי שכירות למס הכנסה במדינה בה מצויים המקרקעין. על המשקיע להיות ער לאפשרות קיומם של מיסים נוספים, לנסח את הסכם השכירות ולתמחר את דמי השכירות תוך התחשבות באותם מיסים. בין המיסים שעשויים לחול ? מע"מ, מיסי רכוש, מיסים עירוניים ומיסים מדינתיים.
ומה באשר לתחולתן של אמנות למניעת כפל מס? ככלל, אמנות למניעת כפל מס קובעות כי בכל הכנסה ממקרקעין, תהיה למדינה בה מצויים המקרקעין ("מדינת המקור") זכות מיסוי ראשונית. כלומר, כאשר תושב ישראל מפיק הכנסה משכ"ד במדינת אמנה, קודם כל תהיה למדינת האמנה זכות למסות את ההכנסה, ורק לאחר מכן תוכל מדינת ישראל למסות את אותה הכנסה. גם אז, תהיה זכות המיסוי של מדינת ישראל מוגבלת, על מנת שלא יווצר כפל מס. כאמור, קבלת שכ"ד לחשבון בנק בחו"ל, ורק לאחר מכן העברתו לארץ, רצוי לאחר מספר חודשים, מונעת חיוב במס בישראל.
התשואה במכירה
שקולים עסקיים
כאמור לעיל, ככל שתקופת ההחזקה המתוכננת ארוכה יותר ? כך קשה יותר לאמוד מראש את התשואה במכירת הנכס, וזאת לאור הגורמים הרבים המשפיעים על התמורה ממכירת הנכס, וחוסר היכולת לחזות את השנוי בהם ובהשפעתם על מחיר הנכס לאורך זמן.
כמובן, שגם לגבי מכירת הנכס כדאי לבדוק את הצפי למחירי הנכסים למספר שנים קדימה. יש לזכור שגם אם הנכס ימכר ברווח, עדיין יש לחלק את הרווח על פני כל תקופת ההחזקה בנכס, ולבדוק את התשואה המתקבלת מול התשואה באפיקים אלטרנטיבים. כמו כן, מאחר ולרוב ממומן חלק נכבד מההשקעה במימון זר, יש לבדוק את התשואה ממכירת הנכס, לאחר שמהרווח הופחתו הוצאות המימון ששילם הרוכש ע"פ התקופה.
שיקולי מיסוי
בניגוד גמור להכנסות הפסיביות מחו"ל, אשר כאמור לעיל לא יתחייבו במס בישראל אם לא נתקבלו לראשונה בישראל, הרי שלגבי רווחי הון של תושבי ישראל, המס נגבה על בסיס פרסונלי, היינו, תושב ישראל חייב במס על רווח הון שהפיק ממכירת נכס בכל מקום בעולם.
כתושב ישראל לצרכי מס, ייחשב יחיד אשר מרכז חייו בישראל. על מנת שחברה תיחשב כתושבת ישראל, הרי שצריך להתקיים לגביה אחד מהתנאים הבאים ? מדובר בחברה הרשומה בישראל ועיקר פעילותה בישראל, או שמדובר בחברה השליטה והניהול על עסקיה מופעלים בישראל.
מכאן, שלמעט חריגים, תמיד יתחייב במס בישראל רווח הון שהפיק יחיד תושב ישראל מנכס בחו"ל. לעומת זאת, כאשר אותו יחיד יחזיק בנכס דרך חברה, הרי שבמידה ומדובר בחברה זרה שאינה רשומה בישראל, והניהול והשליטה אינם מתבצעים מישראל, הרי שרווח ההון שהפיקה החברה ממכירת הנכס בחו"ל לא יתחייב במס בישראל בידי החברה, וגם לא בידי היחיד, בשל עיקרון האישיות הנפרדת.
נציין, כי ועדת בן בסט המליצה להחיל בישראל כללי CFC (Controlled Foreign Company), מכוחם בתנאים מסויימים יתעלמו לצרכי מס מהחברה הזרה, וימסו את בעל המניות תושב ישראל על חלקו ברווחי החברה הזרה, גם אם אלה לא חולקו בפועל.
מסוי במדינה בה מצויים המקרקעין ותחולת האמנות למניעת כפל מס ? במועד מכירת הנכס בד"כ יתחייב המוכר במס רווחי הון, המוטל על עליית ערך הנכס ממועד רכישתו ועד למכירה. כמובן שבמקרים מסויימים ינתן פטור ממס רווחי הון, אך לא נרחיב על כך את היריעה. בהיעדר אמנה למניעת כפל מס, חשוף המוכר למיסוי כפול, היינו לאחר שמדינת המקור תמסה אותו על רווח ההון ממכירת המקרקעין, תבקש גם ישראל לגבות ממנו את המס. במקרה כזה מצוי בצו מס הכנסה (הקלה ממסי כפל) מנגנון להפחתת נטל המס, אך ברוב המקרים לא ימנע הצו תשלום מס (בארץ ובחו"ל) בשיעור של יותר מהמס שהיה משולם על הכנסה זו בארץ.
לגבי תחולת האמנות למניעת כפל מס ? כעיקרון מיסוי רווחים הנובעים ממקרקעין פשוט, ולפיו למדינת המקור זכות המיסוי הראשונית על רווחי הון המופקים ממכירת מקרקעין המצויים בתחומה. זכות מיסוי זו בד"כ אינה מוגבלת, ומדינת המקור יכולה לחייב במס את אותם רווחים לפי חוקיה. לישראל זכות מיסוי שיורית של רווח ההון במקרים אלו. במקרים חריגים, זכות המיסוי הבלעדית של רווחי ההון ממכירת המקרקעין נתונה למדינת המקור (אמנות עם יוון, צרפת).

מבנה ההשקעה
כיצד כדאי להחזיק בנדל"ן בחו"ל ? ישירות? דרך חברה ? ואם כן, איזו חברה ? הולנדית, קפריסאית, BVI? דרך מספר חברות בשרשור?
כפי שהראינו לעיל, היתרון העיקרי לביצוע ההשקעה בחו"ל דרך מבנה הכולל חברה זרה, אחת או יותר, לעומת השקעה בחו"ל ישירות ע"י היחיד, הוא החסכון במס בעת מכירת הנכס בעתיד. זאת, מאחר והיחיד יהיה חייב במס בישראל על רווח ההון ממכירת נכס בחו"ל, בעוד שחברה זרה שאינה תושבת ישראל לצרכי מס לא תתחייב במס בישראל בגין מכירת נכס בחו"ל.
יתרונות נוספים בביצוע ההשקעה באמצעות חברה/חברות זרות
· הקמת החברה במדינות מסויימות, בעיקר מקלטי מס דוגמת BVI (British Virgin Islands), (ראה טבלה מצורפת) תביא לכך שמעבר למס ששולם במדינת המקור, החברה לא תתחייב במס נוסף על דמי השכירות ורווח ההון שהפיקה.
· ניצול נכון של האמנות למניעת כפל מס, יביא למינימום ניכוי מס במקור בעת משיכת רווחי החברה בדרך של דיבידנד.
· במידה וחלק ההון העצמי בהשקעה יועבר לחברות כהלוואת בעלים ולא כהשקעה בהון, הרי שכספים שיועברו מהחברה לבעלים על חשבון החזר הלוואת בעלים לא יתחייבו במס או בניכוי במקור.
· שימוש בחברה מאפשר גמישות רבה יותר במועד המכירה. לעיתים עדיף משיקולי מס למכור את מניות החברה ולא את הנכס המוחזק ע"י החברה. מבחינת המוכר, מדובר בחסכון במס, ומבחינת הרוכש, למעשה אין הבדל, מאחר ובכל מקרה הוא מקבל שליטה בנכס.
· מבנה נכון של חברות זרות הכולל שימוש בנאמנות בלתי ניתנת לביטול לטובת נהנה תושב ישראל וצאצאיו, יבטיח בצורה טובה הגנה מפני תשלום מס מלא בישראל גם לאחר קבלת רפורמת בן בסט, במידה ותתקבל או הגנה מפני מיסוי עזבונות לו יהפוך המשקיע בעתיד תושב של מדינה המטילה מס חריג זה.
חסרונות בביצוע ההשקעה באמצעות חברה/חברות זרות
· עלות. הקמה והחזקה של חברה זרה כרוכה בעלויות המגיעות עד כמה אלפי דולרים בשנה. כמובן שככל שהמבנה סבוך יותר, לדוגמה מבנה הכולל החזקת מניות בידי נאמן, עלויות ההחזקה השנתיות גדלות. עלויות נוספות כרוכות בשימוש ביועצי מס לצורך תכנון, ביצוע המבנה, וטיפול מול שלטונות המס אם יידרש.
· אין חסינות משינויים. יש לזכור שדיני המס דינמיים, ועשויים להשתנות בכל מקום. לפיכך, מבנה שהיה אופטימלי לפני מספר שנים, עלול להחשב היום כלא אטרקטיבי. המלחמה העולמית במקלטי המס, מחייבת דריכות ומוכנות לשינויים על מנת למקסם את הרווחים מההשקעה. כמובן שביצוע שינויים כרוך בעלויות.
נקודות שחשוב לזכור
· חלוקת הדיבידנד מהחברה הזרה תיעשה ישירות לחשבון בנק בחו"ל. כידוע הרפורמה בפיקוח על מט"ח ב- 1994 מאפשרת בדר"כ לכל תושב ישראלי להחזיק חשבונות בנק בחו"ל. על מנת להימנע מטענת מלאכותיות, רצוי להמתין מספר חודשים עד להעברת הכספים מהחשבון בחו"ל לישראל, אם בכלל.
· שליטה וניהול. חשוב מאוד להקפיד על כך שהשליטה והניהול של החברה/ חברות הזרות לא יתבצעו מישראל. כל נסיון לחסוך בעלויות או לעגל פינות, עלול לעורר טענה של רשויות המס בישראל כי החברה הזרה היא תושבת ישראל, ולפיכך חייבת במס גם על רווחי ההון שהפיקה מנכסים בחו"ל.
· גילוי נאות. חשוב להקפיד על גילוי נאות וחשיפת המידע בפני רשויות המס בישראל. תכנון מס טוב הוא תכנון שיעמוד בבחינה של רשויות המס בישראל, ולכן כדאי להיזהר מתכנונים אשר מבוססים על חשאיות מרשויות המס. יש לזכור שבעוד שמחלוקת עם רשויות המס לאחר גילוי מלא נמצאת במישור האזרחי, הרי שאי גילוי נמצא במישור הפלילי. רצוי לזכור בעניין זה את הכלל שטבע רפי גינת בכלבוטק לפני מספר שנים ? "אל תתפתו לעסקאות מפוקפקות".
· אין אפס מס. חשוב להיות מודעים כי על מנת למנוע מלחמות מיותרות עם רשויות המס, כדאי לגלות נכונות להתפשר עימם, לגבי תשלום מס מסויים בישראל. מטרת תכנוני המס אינה לבטל לחלוטין את חובת תשלום המס בישראל, אלא לשמש כלי להפחתת נטל המס על ההשקעה.
· סוף מעשה במחשבה תחילה. מאחר והשקעות בחו"ל מערבות בד"כ סכומי כסף ניכרים, כדאי לשקול את כל השיקולים מראש, ולתכנן היטב את מבנה ההשקעה, כולל במידת הצורך פניה לקבלת אישורים מראש למבנה המתוכנן מרשויות המס.
מימון
בין היתר, מבטיחות חברות רבות העוסקות בשיווק נדל"ן בחו"ל למשקיעים ישראלים, מימון בהלוואה של עד 90% מערך הנכס. ובכן, מה עדיף ? מימון מלא בהון עצמי? מקסימום מימון בהון זר? להלן ננסה להרחיב מעט בסוגיה זו.
כאשר מעוניינים לחשב האם ההשקעה כדאית, הרי שאחת השיטות לחישוב התשואה על הנכס היא שיטת התשואה על ההון. בשיטה זו בודקים את התשואה שיקבל המשקיע על השקעתו מהון עצמי. היינו, אם משקיע השקיע בנכס 1,000,000$, מתוכם 10% מהון עצמי, ויתר 90% בהלוואה דולרית נושאת ריבית שנתית של 8%. שכר הדירה השנתי הוא 100,000$, היינו תשואה של 10% על הנכס. בנתונים אלו, הרי שהתשואה להון העצמי היא 100,000$ לשנה, בניכוי הוצאות המימון על ההלוואה, בסך של 72,000$ לשנה (8% מ- 900,000$). מכאן, שהתשואה נטו למשקיע היא 28,000 לשנה, כלומר תשואה של 28% על ההון העצמי (28,000$ לשנה על השקעה של 100,000$).
לכאורה, בהינף יד, או יותר נכון, במינוף יד, גדלה התשואה להשקעה מ 10% (לו הייתה כל ההשקעה ממומנת בהון עצמי) ל 28%. אולם, חשוב לזכור שהחישוב הוא נאיבי, ואינו מתמחר את הסיכון הכרוך בהשקעה, היינו הסיכון שההשקעה לא תניב את התשואה החזויה. מכיוון שהמלווים דווקא כן מתמחרים סיכון זה, הרי שבד"כ ידרשו ערבויות ובטחונות מהלווה, ולחלופין או אף במקביל, ידרשו ריבית גבוהה יותר ככל שהסיכון גדול יותר.
והיה והתשואה בפועל נמוכה מהתשואה החזויה, עלול המשקיע למצוא עצמו נאלץ לשלם על חשבון הריבית תשלומים הגבוהים יותר מהתשואה על הנכס, כלומר, המשקיע יצטרך להביא את הכסף "מהבית".
נציין כי למימון ההשקעה בהון זר קיים יתרון בדמות מגן המס הניתן על הוצאות הריבית. בעוד מימון בהון עצמי אינו מקנה כל יתרון לצרכי מס, הרי שמימון בהון זר מאפשר בד"כ לנכות את הוצאות הריבית כנגד ההכנסה מהנכס, וכך להקטין את תשלום המס על ההכנסות מהנכס.
יתרון נוסף, הרלוונטי להלוואות מסוג Non Recourse Loan , הוא כי בהלוואות מסוג זה הביטחון היחידי להלוואה הוא הנכס עצמו. במידה והלווה לא יעמוד בתשלומים ע"ח ההלוואה, המלווה יכול להיפרע אך ורק מהנכס עצמו. כלומר, בהלוואה מסוג Non Recourse Loan המשקיע מגדר את ההפסד במקרה של כישלון ההשקעה, כאשר ההפסד המקסימלי הוא בגובה ההשקעה שמומנה בהון עצמי.
לסיכום נקודה זו, הרי שהשיקולים המרכזיים בשאלה כיצד לממן את ההשקעה הם מהו ההון העצמי הזמין והתשואה בהשקעות האלטרנטיביות; מהו שיעור המימון בהון זר, מה הריבית ותנאי ההלוואה, והאם ההלוואה היא מסוג Non Recourse או שנדרשים בטחונות נוספים; מהו שיעור התשואה הצפוי על הנכס, בהתחשב במגן המס של הוצאות הריבית; האם ניתן לבצע פירעון מוקדם של ההלוואה ומימון מחדש, עם ירידת שיעורי הריבית.

אחריות אישית
שאלת האחריות האישית של המשקיע היא נגזרת של בחירת המבנה והמימון של ההשקעה. כמובן, שביצוע השקעה ישירות ע"י היחיד, חושף את היחיד לחיוב במס. בנוסף, במידה והיחיד יממן את ההשקעה בהון זר, כאשר הבטחונות להלוואה הם ערבויות אישיות, עלול היחיד למצוא את עצמו "עם המכנסיים למטה" במידה וההשקעה תכשל, וזאת מאחר והמלווים יפנו למימוש הערבויות האישיות, וכך עשוי ההפסד להגיע עד מלוא הסכום ההשקעה (הון עצמי והון זר) ובנוסף גם לסכום הריבית על הלוואה.
כאשר ההשקעה מבוצעת דרך חברות, הרי שבשל עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון האחריות המוגבלת, שהינם עקרונות יסוד בדיני התאגידים, הרי שכל עוד לא תתבצע הרמת מסך כנגד המשקיע (אשר בד"כ אינה דבר טריוויאלי), לא יהיה המשקיע חשוף לחובות החברה, אלא אם כן נתן ערבויות אישיות להלוואות שנטלה החברה.
מבחינת דיני המס בישראל, הרי שכל עוד לא התקבלו כללי ה CFC, הרי שהחברה היא נישום נפרד לצרכי מס מבעליה, וכל עוד לא קיבל היחיד הכנסות מהחברה (משכורת, דמי יעוץ, דיבידנד), הרי שאין היחיד חייב במס בגין הכנסות החברה.
תכנוני מס
להלן נביא בקצרה מספר תכנוני מס, שמטרתם הפחתת נטל המס על השקעות נדל"ן של תושבי ישראל בחו"ל.
· שימוש באמנה עם הולנד









חברה תושבת ישראל תחזיק במניות של חברה הולנדית, זכאית ל PE (מכח הדין בהולנד, ינתן פטור ממס ( Participation Exemptionאו PE) על רווח הון ממכירת מניות של חברות זרות, המוחזקות ע"י חברה הולנדית הזכאית ל PE, בכפוף למספר תנאים), אשר תחזיק במניות של חברה תושבת מזרח אירופה. החברה ההולנדית תמכור את מניות החברה הנכדה, ולא תתחייב במס רווחי הון בהולנד בשל ה PE. במידה ויחול חיוב במס במדינה בה מאוגדת החברה הנכדה, בד"כ מדובר במס בשיעורים נמוכים. לאחר מכן תחלק החברה ההולנדית את רווחיה בצורת דיבידנד לחברה הישראלית, תוך ניכוי במקור בשיעור של 5%. מכח הוראות האמנה, הדיבידנד לא יתחייב במס בישראל.
יש להיות מודעים שבשנים האחרונות מאבדת הולנד ממשיכתה בתחום תכנוני המס. ההולנדים מכבידים בדרישות כי לחברה ההולנדית תהיה פעילות אמיתית. בנוסף, בשל צמצום תחולת כלל ה PE, קשה לקבל אישורים מראש לכך שהחברה תהיה זכאית ל PE, וכמו כן חשוף המשקיע לסיכון של התעלמות מהחברה ומיסוי בעלי המניות בהולנד.
· שימוש בדנמרק ומלטה







תושב ישראל יחזיק במניות של חברה מלטזית ישירות או דרך חברת BVI בבעלותו. החברה המלטזית תחזיק במניות של חברה דנית, אשר תחזיק בחברות במזרח אירופה. החברה הדנית תמכור את מניות החברות המוחזקות, ולא תתחייב במס רווחי הון בדנמרק בשל ה PE (לפי כללי ה- PE בדנמרק, יהיה פטור ממס על רווח הון ממכירת מניות של חברות זרות, המוחזקות ע"י חברה דנית הזכאית ל PE, בתנאי שהמניות מוחזקות ע"י החברה הדנית יותר משלוש שנים, וכן בכפוף להוראות האמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה דנמרק). אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
מיקי נחמני עו"ד (רו"ח)
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי