בפס"ד חשוב ביותר מיום 28.12.01 שנתקבל ע"י ביהמ"ש הפדרלי לערעורים במחוז החמישי בארה"ב בפרשת חברת המחשבים קומפאק , הצדיק בית משפט תכנון מס של רכישת מניות עבור קבלת דיבידנד ומכירתם אח"כ בהפסד הון אשר מקוזז כנגד רווח הון בעיסקאות אחרות.
מפסק דין זה ומפס"ד קדום יותר בפרשת IES עולה שאין כל פסול בכך שנישום ירכוש מניות לצורך קבלת דיבידנד פטור ממס, וימכור אח"כ את המניות בהפסד הון אשר יקוזז כנגד רווח הון מעיסקאות אחרות, ובלבד שרכישת ומכירת המניות נעשים במחירי השוק.
מטרתנו במאמר זה לתאר בפרוטרוט את השיקולים השונים שהניעו את ערכאות השיפוט השונות בבואם להכריע בסוגיה זו, ביקורתנו על החלטות אלו וההלכות העולות מהן.
נפנה איפוא לפרוט העובדות נשוא הדיון בפרשת קומפאק.
ב. העובדות:
נקדים ונאמר כי עובדות אלו ממחישות יותר מכל את האגרסיביות שבעיסקה זו (או ביתר דיוק את אגרסיביות תכנון המס), אשר לא מנעה מבית המשפט לקבוע בסופו של דבר כי אין מדובר כאן בעיסקה מלאכותית.
בשנת 1992 נוצר לקומפאק רווח הון בסך של 231.7 מליון דולר. חברת ברוקרים מקומית אשר שמעה על רווח ההון, שלחה לקומפאק מכתב לפיו הם "פיתחו מספר אסטרטגיות שמנצלות רווח הון".
בפגישה בת שעה אחת שהתקיימה עם חברת הברוקרים הוצע לקומפאק להשקיע במכשיר פיננסי שנקרא ADR. למעשה מדובר בהשקעה בקרן נאמנות שניירותיה נסחרות ב ? NYSE. ההשקעה בקרן הנאמנות מייצגת השקעה ישירה במניות חברות זרות שבבעלות קרן הנאמנות, והייתה הדרך המקובל על חברות זרות לרשום את ניירותיהם למסחר בבורסה בארה"ב.
אם כי ישנה מחלוקת בעניין מה היו כוונותיה הנסתרות של קומפאק, ניתן לומר כי אין מחלוקת כי קומפאק ביקשה ליהנות מכך שסכום הדיבידנד גבוה מהפסד ההון שנוצר בעקבות חלוקתו. הפרש שנקבע ע"י השוק החופשי ואשר מקורו משיקולי מס.
ני"ע שנבחר היה של חברת נפט הולנדית אשר פרסמה בעיתונות שהיא עומדת לחלק דיבידנדים. ואכן, חברת הברוקרים רכשה עבור קומפאק את ני"ע ב- NYSE בתמורה לכ- 888 מליון דולר, ומכרה אותם שעה אחת אח"כ לאותו מוכר בתמורה לכ ? 868 מליון דולר והכל במחירי שוק לפי מרווחי מחירים מוגדרים מראש. לסוחרים אחרים בבורסה הייתה אפשרות להתערב במסחר אולם היות והמסחר בוצע במחירי שוק לא ארעה התערבות שכזו בפועל.
היות והרכישה והמכירה נכנסו לתוקפם מספר ימים אח"כ, נחשבה קומפאק כבעלת המניות ביום ה ? X והייתה זכאית לכן לדיבידנד שחולק. לפי האמנה למניעת כפל מס הולנד - ארה"ב החברה ההולנדית ניכתה 15% מס במקור מהדיבידנד (3.4 מליון דולר).
ואכן כצפוי, שווי השוק של ני"ע ירד בפחות מסכום הדיבידנד ברוטו . לאחר ירידת שווי ני"ע ומכירתן, ביקשה קומפאק לקזז את הפסד ההון מרווח ההון שתואר לעיל. כמו כן הכלילה קומפאק את הדיבידנד בהכנסתה החייבת בארה"ב אותה שנה אך ביקשה כנגדו זיכוי על המס שנוכה במקור בהולנד (הרווח שנצמח לקומפאק מעיסקה זו יפורט להלן בפרק ד).
ג. האגרסיביות שבעיסקה נשוא פסק הדין:
מבדיקה מדוקדקת של העובדות נשוא פסק הדין ניתן להבין כי מדובר בעיסקה מיוחדת מאד מבחינת נסיבותיה, וזאת ממספר טעמים:
א. קומפאק כלל לא ערכה בדיקת נאותות בחברה ההולנדית וזאת למרות שהשקיעה במניותיה כמליארד דולר.
ב. קומפאק החליטה על השקעה של כמליארד דולר לאחר פגישה בת שעה אחת בלבד עם חברת הברוקרים, בעוד שעסקאות כאמור בד"כ לוקחות חודשים רבים.
ג. בפסה"ד כלל לא מצוין אם קומפאק ניהלה מו"מ על מחיר המניות, ודומה כי לא היה כל מו"מ כאמור.
ד. המניות נרכשו בסכום של כמליארד דולר ולאחר שעה אחת בלבד נמכרו.
ה. מוכר המניות ומי שרכש את המניות בחזרה היה אותו גוף שהיה לקוח של חברת הברוקרים. כנראה מדובר בגוף שלא יכל לנצל את זיכוי המס ההולנדי (הדבר לא ברור מפסק הדין אם כי הדבר משתקף בעמלות הגבוהות שנגבו מקומפאק 1.5 מליון $ לעומת ס"כ הרווח מהעיסקה 1.2 מליון $).
ו. לכאורה, אם כי הדבר נתון בספק עובדתי, הסיכון על קומפאק בעיסקה זו היה קטן. חברת הברוקרים קיבלה הנחיות מדויקות לגבי המחירים שבהם ימכרו וירכשו עבור קומפאק את ני"ע.
ז. מניתוח כלכלי של העיסקה כמפורט להלן, ניווכח כי עסקינן בעיסקה הפסדית, ורק בעקבות קיזוז הפסד ההון מרווח ההון שהיה לקומפאק בעיסקה אחרת, הפכה עיסקה זו לרווחית .
ד. הדרכים השונות לנתח את העיסקה:
מבחינת פסקי הדין, הן של הערכאה התחתונה של בית המשפט הפדרלי למיסים, והן של הערכאה העליונה בבית המשפט הפדרלי לערעורים, עולה כי כל אחד ניתח את העיסקה מנקודת ראות אחרת תוך שימוש באותם עובדות.
א. הדרך הראשונה ? בחינת כדאיות העיסקה לפני תשלום מיסים ? לא מלאכותי:
הדרך הראשונה, בה בחר בית המשפט לערעורים (הערכאה העליונה), היא להציג את העיסקה כעיסקה כלכלית אמיתית, בה ביקשה קומפאק להנות מהרווח הנובע מכך שלפי מחירי השוק האמיתיים ירידת ערך המניות קטנה מגובה הדיבידנד שחולק:
טבלה 1:
תוצאות עיסקה לפני מיסים:
הפסד הון ממכירת מניות (19.2 מליון $)
עלויות עיסקה (עמלות וכיוצ"ב) (1.5 מליון $)
הכנסות מדיבידנד ברוטו 22.6 מליון $
רווח ברוטו לפני מס: 1.9 מליון $
תוצאות עיסקה לאחר מס בהולנד ובארה"ב:
ניכוי מס במקור בהולנד על דיבידנד : (3.4 מליון $)
מס בארה"ב על דיבידנד 35% : (4.5 מליון $)
הטבה מקיזוז הפסד ההון 35%: 7.2 מליון $
רווח נטו לאחר מס: 1.2 מליון $
במילים אחרות, קומפאק נהנתה מרווח של 65% (רווח נטו לאחר מס של 35%) על ההפרש שבין ירידת שווי המניות לפי מחיר השוק לבין גובה הדיבידנד בניכוי עלויות העיסקה: ($3.4M-$1.5M)x0.65=$1.2M
ב. הדרך השניה ? בחינת תזרים המזומנים ? מסחר מלאכותי בזיכוי המס:
מנגד, בית המשפט למסים בארה"ב (ערכאה תחתונה שפסק דינה נהפך ע"י בית המשפט לערעורים) ראה את העיסקה באור אחר לגמרי, לפיו כל מטרתה הייתה לסחור בזיכוי שניתן בחו"ל על הדיבידנד (הטבלה הבאה ממחישה זו):
טבלה 2:
תזרים מזומנים (אין רווח) :
עלות רכישת מניות בפועל: (887,577,129$)
הכנסות נטו מדיבידנד:
דיבידנד ברוטו : 22,545,800$
ניכוי מס בהולנד: 3,381,870$
דיבידנד נטו בארה"ב 19,163,930$
תמורה נטו ממכירת המניות בפועל 868,412,129$
סה"כ תוצאת עיסקה לפני מסים בארה"ב 0
מיסים בארה"ב (הרווח האמיתי):
הטבת מס על הפסד הון 35%
בגין ירידת ערך מניות: 6.7 מליון $
הכרה בעלויות העסקה: 0.5 מליון $
סה"כ הטבת מס בארה"ב: 7.2 מליון $
מס על הדיבידנד 35%
מס על דיבידנד נטו: (6.7 מליון $)
בתוספת מס על הפרש לברוטו הדיבידנד: (1.2 מליון $)
בזיכוי על המס ההולנדי 3.4 מליון $
סה"כ מס על הדיבידנד: (4.5 מליון $)
סה"כ הטבת מס בארה"ב: 2.7 מליון $
עלויות עיסקה (עמלות וכיוצ"ב): (1.5 מליון $)
סה"כ רווח מעיסקה: 1.2 מליון $
למעשה מהניתוח הנ"ל עולה שקומפאק רכשה את הזיכוי ההולנדי בסך של 3.4 מליון דולר בתמורה לסך עלויות העיסקה של 1.5 מליון דולר ותשלום מס נוסף של 700,000$ ? וסה"כ רווח 1.2 מליון דולר.
ההסבר לכך פשוט:
היות ושווי נייר הערך הנסחר ירד בגובה הדיבידנד נטו שהתקבל בארה"ב (היות והושפע מניכוי המס במקור בהולנד), הרי שמבחינת תזרים מזומנים (לפני מיסים בארה"ב) העיסקה מאוזנת לחלוטין (הפסד ירידת ערך= דיבידנד נטו). לפיכך תוכן העיסקה ייבדק רק לאור היבטי המס בארה"ב שהם היחידים המשפיעים על כדאיות העיסקה.
בשלב שני, מבדיקת היבטי המס בארה"ב אנו עדים לרווח שצומח לקומפאק בגובה הזיכוי על המס ההולנדי (בניכוי עלויות העיסקה). רווח זה נובע מהעובדה שניצול הפסד ההון בארה"ב מקנה לקומפאק הטבה בגובה שיעור המס המלא על רווח הון, בעוד שלאור הזיכוי שניתן בארה"ב על המס ההולנדי, תשלום המס בארה"ב על הדיבידנד הוא חלקי בלבד.
היבט נוסף שחשוב לשים אליו לב הוא שארה"ב הפסידה למעשה מס לטובתה של הולנד. תוספת המס בארה"ב על הדיבידנד לאחר זיכוי המס ההולנדי הוא 4.5 מליון בעוד קיזוז הפסד ההון בארה"ב מוביל להקטנת מס של 7.2 מליון דולר, ובסה"כ ארה"ב הפסידה כ - 2.7 מליון דולר מס לטובת הולנד.
למרות האגרסיביות בתכנון זה, עדיין הכריע בית המשפט לערעורים כי מדובר בעיסקה בעלת אמיתי ואין לראות בה עיסקה מלאכותית כפי שדרשו רשויות המס הפדרליות. פסק דין זה נותן משנה תוקף ולגיטימציה למספר עסקאות אשר לדעת נציבות מס הכנסה בישראל מהוות עיסקאות מלאכותית ואשר לפי פסק הדין אין מקום לקבל את עמדתם.
ה. הדיון בבית המשפט הפדרלי למסים (ערכאה ראשונה):
א. טענות רשויות המס:
רשויות המס בארה"ב טענו בפני בית המשפט הפדרלי למסים כי מדובר בעסקה ללא משמעות כלכלית או מטרה עיסקית מלבד הפחתת מיסים וסחר בזיכוי המס, ולפיכך יש לשלול מהחברה את הזיכוי בגין המס שנוכה במקור בהולנד ואת קיזוז הפסד ההון.
לדעת רשויות המס, העיסקה נשוא הדיון כשלעצמה היא הפסדית, ורק כתוצאה מניצול זיכוי המס והפסד ההון ביחס לחבויות מס אחרות, הפכה עיסקה זו לכדאית מבחינה כלכלית. כמו כן נטען שלא היה כאן כל סיכון כלכלי המהווה סמן נוסף להיות העיסקה מלאכותית שכל מטרתה לזכות בהטבות המס.
עוד נטען שאין זה הגיוני שעיסקה בת מאות מליונים של דולרים תיסגר לאחר פגישה בת שעה אחת בלבד, וכי פעולות הרכישה והמכירה יתבצעו בהפרשים של שעה אחת בלבד ביניהם מול אותו מוכר וקונה בטווחי מחירים מוגדרים מראש.
ב. טענות קומפאק:
מנגד טענה קומפאק שמדובר בעיסקה בעלת תוכן כלכלי אמיתי ולמטרות עיסקיות, שכל מטרתה היתה לנצל את ההפרש שנוצר בין ירידת ערך המניות כתוצאה מחלוקת דיבידנד, לגובה הדיבידנד עצמו שחולק.
קומפאק הוסיפה וטענה כי לא זכתה בהטבת מס כתוצאה מפעולה זו, אלא להיפך, שילמה יותר מס ולפיכך אין כל מקום לטענה כי מדובר בעיסקה שכל מטרתה להפחית את נטל המס.
ואכן מהניתוח דלעיל עולה כי בפועל שילמה קומפאק כ ? 700,000 $ יותר מס במישור הכלל עולמי מאשר לולא ביצעה את העסיקה (ראה ניתוח כלכלי שני דלעיל), אם כי בארה"ב הובילה העיסקה להקטנת נטל המס בכ ? 2.7 מליון דולר על חשבון הולנד .
כמו כן נטען ע"י קומפאק שהיה בעיסקה זו סיכון כלכלי, לאור החשש משינוי שער ני"ע במהלך המסחר בבורסה פתוחה לציבור, ולאור החשש מהתערבות סוחרים אחרים במסחר.
אשר לשלילת הזיכוי, טענה קומפאק בנוסף שאין לומר כי כוונת המחוקק הפדרלי בקוד המס הייתה לאפשר לרשויות המס ליישם את דוקטרינת העיסקה המלאכותית בכל הקשור לזיכוי על מס זר ששולם ? שהרי העדר זיכוי יוביל לכפל מס. לפיכך נטען שאין לרשויות המס סמכות לשלול מקומפאק את הזיכוי על המס שנוכה במקור בהולנד בגין הדיבידנד.
ג. פסיקת בית משפט קמא ? בית המשפט למיסים:
1. עיסקה מלאכותית:
לאחר ששמע את טענות הצדדים, פסק בית המשפט הפדרלי למסים (ערכאה ראשונה) שאכן עסקינן כאן בעיסקה שכל מטרתה הקטנת נטל המס ולא למטרה עיסקית לגיטימית אחרת, וקיבל לכן את טענות רשויות המס.
בית המשפט התבסס בפסק דינו על פסק הדין של בית המשפט העליון הפדרלי בפרשת Frank Lyon בקובעו שיש לכבד לצרכי מס עיסקה אמיתית בעלת תוכן כלכלי, שנעשתה ממניעים עיסקיים מציאותיים ולא נעשתה לצרכי הימנעות ממס בלבד.
בית המשפט המשיך וצטט את פסק הדין של בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז השביעי בפרשת Saviano , בקובעו שחובתו של בית המשפט לבחון כל עיסקה מעבר לצורתה הפורמלית שניתנה לה ע"י הצדדים ולבדוק אותה לפי המהות הכלכלית האמיתית ולהפעיל את דיני המס על מהות אמיתית זו.
ביהמ"ש קמא פסק כי לאור העובדות שפורטו בפניו עסקינן בעיסקה הפסדית כשלעצמה שפרטיה נקשרו מראש בדקדקנות ושכל מטרתה הייתה לרכוש את זיכוי המס ההולנדי ולא את ני"ע בחברה ההולנדית.
2. לא היה סיכון כלכלי אמיתי:
עוד ציין בית המשפט כי למעשה בעיסקה זו לא היה כל סיכון עיסקי אמיתי על קומפאק והדבר מעיד על העדר תוכן כלכלי אמיתי:
?Transactions that involve no market risks are not economically substantial transactions; they are mere tax artifices"
טענתה של קומפאק שיש סיכון, לא נשמעה הגיונית בידי בית המשפט היות שלא הובאו בפניו ראיות כלשהן המצביעות על כך שקומפאק ביצעה בדיקה או ניתוח של הסיכון קודם לביצוע העיסקה. להיפך, לדעת בית המשפט העובדות מלמדות שלא היה כאן סיכון אמיתי: ני"ע נרכשו ונמכרו במרווחי מחירים קבועים מראש בהפרשי זמן קטנים של שעה אחת בלבד, כאשר למעשה כמעט ולא היה כל סיכוי לשינוי במחיר ני"ע.
3. נסיבות המקרה מעידים על מלאכותיות:
כתמיכה לעמדתו שמדובר בעיסקה מלאכותית, ציין בית המשפט את העובדה שני"ע נמכרו ונרכשו ע"י אותו גורם, וכן את העובדה שקומפאק כלל לא ביצעה בדיקת נאותות בחברה ההולנדית קודם להשקעה של כמליארד דולר בני"ע שלה וכל שידעה עליה הוא שהיא עומדת לחלק דיבידנד.
לאור האמור הגיע בית המשפט למסקנה כי לעיסקה אין תוכן כלכלי אמיתי וכל מטרתה לרכוש את זיכוי המס ההולנדי ולקזז את רווח ההון ולכן יש להתעלם ממנה לצרכי מס.
4. יש לשלול את הזיכוי מנימוקים של עיסקה מלאכותית:
את טענתה של קומפאק בדבר העדר יכולת לשלול את הזיכוי מטעמים של עיסקה מלאכותית, שלל בית המשפט קמא בקצרה. בית המשפט קבע כי מטרתו של הקונגרס במתן זכות הקיזוז הייתה למנוע כפל מס ולעודד עסקאות בינלאומיות. בית המשפט לא שוכנע שמטרתו של הקונגרס הייתה לסייע לעיסקאות נשוא הדיון שכל מטרתן להוביל לחסכון מס בארה"ב.
5. העובדה שלימים תוקן החוק בארה"ב אינה מעלה ואינה מורידה:
נציין כי בשנת 1997 תוקן החוק בארה"ב ונשלל זיכוי המס בארה"ב על מס זר בגין דיבידנדים, וזאת במידה והמניות הוחזקו ע"י הנישום לתקופה של פחות מ ? 15 ימים . בית המשפט התייחס לתיקון זה וקבע כי אין בו ללמד על כך שקודם לתיקון בשנת 1992 (שנת השומה נשוא פסק הדין), הייתה כוונת הקונגרס לאפשר את הזיכוי.
חשוב לציין כי הדיון בבית המשפט עסק בזכותם החוקית של רשויות המס לשלול זיכוי על מס זר לפי הוראה חד צדדית בקוד המיסים האמריקאי, וכלל לא נדונה שאלת הזיכוי המגיע לקומפאק לפי אמנת המס הולנד ? ארה"ב.
ו. ביקורתנו על פסק הדין:
לדעתנו שגה בית משפט קמא במספר הלכות שקבע (ואכן כפי שיתואר להלן, הלכתו נהפכה ע"י בית המשפט הפדרלי לערעורים):
א. אין פסול בניצול מחירי שוק אמיתיים אפילו מושפעים משיקולי מס:
בראשונה, לדעתנו ניצול מחירי שוק אמיתיים למטרות רווח, אפילו נוצרו משיקולי מס, אינו מהווה עיסקה מלאכותית. וזה בדיוק מה שקומפאק עשתה במקרה זה.
אכן אין ספק כי קומפאק ניצלה במקרה זה את ההפרשים שנוצרו בשער ני"ע בין מחיר הרכישה למכירה בהשוואה לגובה הדיבידנד שנתקבל בפועל. כמו כן אין ספק שמחיר השוק של ני"ע הושפע משיקולי המס שנוכה במקור בהולנד ? אולם אין זה אומר שמדובר בעיסקה מלאכותית.
למעשה מדובר בעיסקה לגיטימית שבה קומפאק ביקשה לנצל את המחירים שקבע השוק. נכון הוא שמחיר השוק נקבע משיקולי מס אולם לא נראה לנו שניצול מחירים כאמור הופך את העיסקה לעיסקה מלאכותית (זוהי גם עמדת בית המשפט הפדרלי לערעורים שיתואר להלן, אשר הפך ובצדק את החלטת בית המשפט הפדרלי למיסים).
כל השקעה עליה מוטל מס הינה פחות אטרקטיבית מהשקעה אחרת עליה לא מוטל מס, ולפיכך מחיר השוק שלה נמוך יותר. מי שבחר להכנס להשקעה עליה מוטל מס, ידרוש, ובצדק, שעלותה תהיה נמוכה יותר בכדי להשיג תשואה דומה. האם יעלה על הדעת לטעון כנגדו לעיסקה מלאכותית בכך שביקש לנצל מחירי שוק נמוכים - לדעתנו התשובה לכך היא בשלילה, וזאת למרות שהפרשי המחירים נובעים משיקולי מס בלבד.
כזוהי בדיוק ההשקעה במניות החברה שעל התשואה עליה (דיבידנד) חל מס. משקיעים יהיו מוכנים להיכנס לאותה השקעה ובלבד שיקבלו פיצוי על המס שידרשו לשלם, פיצוי כדוגמת הפחתת מחיר המניה. ואין לראות בכך מעשה מלאכותי כלשהו. במקרה זה מחיר השוק של ההשקעה נקבע מכוח שיקולי מס בלבד! אולם אין פסול בניצול מחיר שוק נמוך זה לצבירת רווחים.
כמו כן, ברור לכל שאם יוטל מס על הבורסה, הרי שיקשה על חברות לגייס הון ? משמעות הדבר מבחינה כלכלית היא ששווי המניות שלהם בבורסה ירד ? האם יעלה על הדעת לטעון שגופים שיבקשו לנצל את ירידת ערך המניות יבצעו בכך עיסקה מלאכותית?
מחקרים רבים מעידים שירידת ערך חברה בעקבות חלוקת דיבידנד היא ירידה בגובה הדיבידנד נטו שמחלקת החברה. לעניין זה ראה דבריהם של פרופ' יצחק סוארי, משה ברקת ודן גבעולי בספרם "היבטים בחלוקת דיבידנד", עמ' 25:
"הממצאים האימפיריים נוטים לתמוך במודל של גילום המס ? היינו שמשקיעים מנכים את תשלומי המס הצפויים ממחיר הפירמה, כלומר דורשים תשואה ברוטו גבוהה יותר על חברות המשלמות דיבידנד" .
אין ספק כי כל צעד כלכלי מושפע ממסים, ובמקרה זה אין ספק כי מחיר המניות הושפע מניכוי המס במקור בהולנד כפי שהתרשימים שהובאו לעיל מראים היטב, אולם עדיין אין בכך תכנון מס בלתי לגיטימי - זהו המחיר שהשוק קבע, ואין כל פסול שנישום ינסה לנצל את ההפרשים הנ"ל באופן עיסקי לגיטימי.
ב. גם כשאין סיכון בעיסקה ? אין בהכרח לראות בה מלאכותית:
ביקורתנו הנוספת על פסק הדין נובעת ממבחן הסיכון. לדידנו, העובדה שבעיסקה מסוימת אין סיכון כלכלי, או שהסיכון שבה נמוך, אינה הופכת אותה בהכרח לעיסקה מלאכותית כפי שעולה לכאורה מפסד הדין של בית משפט קמא.
ישנם מקרים (אם כי נדירים) שבהם מזדמנות עיסקאות שכמעט אין בהם סיכון כלכלי, ואין זה אומר שכל עיסקה כאמור היא מלאכותית. היה ראוי לכן שבית המשפט קמא יסייג את דבריו.
בכל מקרה בעיסקה שנערכת בבורסה פתוחה, לפי מחירי השוק המושפעים מהתערבות סוחרים אחרים במסחר, בהחלט קיים סיכון המעיד על תוכן כלכלי אמיתי ובכך גם כן שגה בית המשפט.
ג. היה ראוי לבחון את שלילת הזיכוי גם לאור אמנות המס:
לבסוף, בכל הקשור לשלילת זיכוי המס, היה מן הראוי שבית משפט קמא יתייחס בפסק דינו גם להוראות האמנה למניעת כפל מס שנחתמה בין הולנד לארה"ב ולא יתייחס רק להוראות קוד המס הפדרלי.
טענה שמועלית נגד השימוש בדוקטרינת העיסקה המלאכותי אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
צבי אלטמן, עו"ד, זיו שרון, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
