בישראל האופציות העיקריות העומדות למימוש הורות הינן שלוש:
1. אימוץ בישראל
הדרך הראשונה הינה להגיש מועמדות לאימוץ ארצי- כעיקרון, בהתאם לתכלית המקורית של חוק האימוץ, מי שרשאי להגיש מועמדות לאמץ ילד ישראלי הינם זוג ישראלי נשוי הטרוסקסואלי -"איש ואשתו יחד". כמו"כ, ניתן להגיש מועמדות לבד (ללא בן זוג) באחד משני מקרים: מקרה בו מגיש המועמד בקשה לאמץ את הילד של בן/בת זוגתו, ומקרה בו המועמד לאמץ הינו קרוב משפחה של הילד והוריו של הילד נפטרו.
חשוב לציין כי כיום ישנה החלטה תקדימית של היועץ המשפטי לממשלה לפיה בני זוג חד מיניים (הומואים ולסביות) יוכלו לאמץ את ילדו של בן הזוג, וגם לבקש משירותי הרווחה לאמץ יחד - כמו שמבקש אדם יחיד.
2. אימוץ בין ארצי
מאחר ובמדינת ישראל אין הרבה תינוקות בריאים המועמדים לאימוץ, הליך אימוץ ילד ישראלי הינו ארוך, מתיש ופעמים רבות כלל אינו נושא פרי (שהרי מוגשות בקשות רבות לאימוץ) לפיכך, בוחרים רבים מהמעוניינים באימוץ לפנות לאימוץ ילד מחו"ל- אימוץ בין ארצי.
חוק האימוץ קובע כי על מנת לאמץ ילד ממדינה זרה יש לפנות לעמותה בישראל המורשית לעסוק באימוץ בין ארצי. הפנייה לעמותה כרוכה בתשלום אשר עד לאחרונה עמד על סך 20,000$, ואולם בימים אלה ממש ככל הנראה יעלה התשלום לעמותה ל-22,000 יורו.
יש לשים לב, כי התשלום לעמותה בגין שירותיה אינו כולל הוצאות נוספות המוטלות על המועמדים לאמץ, לרבות הוצאות טיסה,שהייה במדינה הזרה, בדיקות רפואיות של הילד וכו'.
בטרם התחלת הליך האימוץ, נדרשים ההורים המאמצים לעבור סדרת בדיקות דוגמת אבחון פסיכוסוציאלי, הנפקת אישורים שונים, תעודת יושר וכו'.
במרבית מדינות החוץ, גם חד הוריים (יחידים) יכולים להגיש בקשה ואין דרישה דווקא לזוג.
פונדקאות
דרך שלישית ולא מוכרת למרבית הציבור בישראל הינה פנייה לאם פונדקאית. החוק מאפשר לזוג הטרוסקסואלים (ולא ליחידים) להתקשר בהסכם עם פונדקאית לשם נשיאת ילד בעבורם. החוק אינו קובע את התשלום בעבור נשיאת העובר, ואולם כפי שיפורט להלן, העניין נתון לפיקוחה של וועדה מיוחדת.
ההליך עצמו הינו השתלת ביצית של האם המיועדת המופרית בזרעו של האב המיועד, ברחמה של האם הפונדקאית שבסיומו תמסור האם הפונדקאית את הילד להורים המיועדים.
בטרם הפתיחה בהליך ההתעברות, יש להגיש את ההסכם בין האם הפונדקאית להורים המיועדים לוועדת אישורים, אשר תוודא כי הצדדים להסכם כולם הינם בגירים ותושבי ישראל וכי האם הפונדקאית אינה נשואה. יחד עם זאת, במידה והוועדה שוכנעה כי לא עלה בידי ההורים המיועדים במאמץ סביר להתקשר בהסכם עם אם פונדקאית שאינה נשואה, יכולה הוועדה לאשר גם הסכם עם אם פונדקאית נשואה.
לבקשה לאישור הסכם יש לצרף מסמכים שונים דוגמת חוות דעת רפואית לעניין אי יכולתה של האם המיועדת להתעבר ולשאת הריון, הערכות פסיכולוגיות וכו'.
עוד חשוב לדעת כי על האם הפונדקאית ועל האם המיועדת להשתייך לאותה דת אלא אם כן כל הצדדים להסכם אינם יהודים.
החוק קובע כי מסירת הילד ע"י האם הפונדקאית למשמורת ההורים המיועדים תהיה בנוכחות פקיד הסעד ובסמוך ככל הניתן להולדת הילד. לאחר מכן, נדרשים ההורים המיועדים להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו הורות ובהנחה שבית המשפט מאשרו, יהיה הילד ילדם של ההורים המיועדים לכל דבר ועניין.
במקרה בו אם פונדקאית מבקשת לחזור בה מההסכם עמו התקשרה עם ההורים המיועדים ולבטל את ההסכם עליה לפנות לבית המשפט. ואולם בית המשפט לא יאשר את ביטול ההסכם אלא אם כן ישתכנע כי חל שינוי נסיבות בגינו יש הצדקה לביטול ההסכם, וכי הילד לא ייפגע כתוצאה מביטול ההסכם.
על הליכי הפונדקאות חל חיסיון ואין לפרסם את שמם זהותם או כל דבר אחר העלול להביא לזיהויים של אם פונדקאית, הורים מיועדים או ילד.
לבסוף, חשוב לדעת כי המבצע הליך פונדקאות בניגוד לפרוצדורה הקבועה בחוק, מבצע עבירה פלילית ודינו מאסר בן שנה.
מן הצד האחר, הורים מיועדים אשר יחבקו ילד בהתאם לחוק, יהיו זכאים לזכויות של הורים ביולוגיים דוגמת דמי לידה, חופשת לידה וכיוצ"ב.
המדור אינו תחליף לייעוץ משפטי אלא כללי בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול.
עו"ד אופיר מילר מתמחה בעיקר במשפט מסחרי,בליטיגציה (התדיינות) בבית המשפט ובכל הקשור לחקירת עדים ולניהול מו"מ.
עו"ד מילר נחשב כאחד מהמומחים הספורים בארץ לדיני אימוץ ילדים בין ארצי.
תפקידים ציבוריים בעבר ובהווה:
- מרצה בפקולטה לניהול של אוניברסיטת בן גוריון.
- יו"ר עמותת סיירת הצנחנים.
- יו"ר ועדת הערר לענייני ארנונה באילת.
- חבר בועדת צבא וביטחון של לשכת עו"ד.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
