מה קורה בעצם במיתרי הקול שלנו?
אתחיל ואספר בקצרה על תהליך הפקת הקול. בגרון שלנו, בקנה הנשימה, מצויים 2 מיתרי הקול (מאחורי הסחוס המכונה ה"פיקה" או הגרוגרת). המיתרים ממוקמים זה מול זה, כמו 2 "מדפים" קטנטנים. בזמן נשימה יש ביניהם מרווח, המאפשר מעבר אויר מהראות החוצה, ואל הראות פנימה. לעומת זאת, בזמן הפקת קול מכל סוג שהוא (דיבור, שירה, צעקה, אנחה) המיתרים מתקרבים זה לזה, והמרווח ביניהם נסגר לשבריר שנייה, ונפתח שוב, נסגר, ומייד נפתח, וחוזר חלילה. תנועה מחזורית מהירה זו, של סגירת ופתיחת המיתרים (ויברציה או רטיטה), מייצרת קול. בהמשך הדרך, הקול שנוצר במיתרים עובר דרך הגרון, הלוע, הפה והאף, שם הוא מוגבר וזוכה למאפייניו המיוחדים, תהליך הקרוי תהודה.
אם מסיבה כלשהיא מיתרי הקול אינם נסגרים לחלוטין בעת הרטיטה שלהם (בזמן הפקת קול), ונותר ביניהם מרווח (קטן או גדול), נשמעת צרידות. במילים אחרות, הצרידות היא בעצם בריחת אויר מיותרת (נשיפתיות) דרך המרווח שבין המיתרים. לנשיפתיות זו מתלווה "חספוס" קולי, הקול נשמע "לא נקי" וגס. גם במקרה שהמיתרים אינם רוטטים ונעים בצורה סדירה וסימטרית, תישמע צרידות. יכולות להיות סיבות רבות למצבים כאלו. למשל, הופעה של יבלות על גבי המיתרים, פוליפ, או ציסטה, חולשה או שיתוק של מיתר קול, מחלות נוירולוגיות שונות, ועוד.
סיבות אחרות לצרידות, השכיחות מאד בעיקר בחורף (עם ההצטננויות והשפעות), יכולות להיות דלקת גרון ש"התפשטה" למטה לכיוון מיתרי הקול, וגרמה להם להיות נפוחים ובצקתיים. במקרה של הצטננות אשר מלווה בנזלת והפרשה מוגברת של ליחה, יתכן כי הפרשות אלו יגיעו אל המיתרים, "יתיישבו" עליהם ויפגעו ביכולת התנועה הסדירה שלהם.
כמובן שהצעד הראשון במקרה של הופעת צרידות היא פנייה לרופא אף אוזן גרון. הרופא בודק את מיתרי הקול (בעזרת מראה או סיב אופטי), רואה את צורתם והמבנה שלהם, ויכול לזהות את הגורם לצרידות. במקרים רבים נדרש טיפול רפואי, תרופתי או כירורגי, בהתאם לממצא שעל המיתרים. טיפול תרופתי יינתן למשל במקרים של דלקת, בצקת, או מחלה אחרת. טיפול כירורגי יומלץ במקרה של הופעת יבלת, פוליפ, ציסטה או גידול על המיתר, הניתנים להסרה. במקרים רבים הטיפול הרפואי מלווה בטיפול של קלינאי תקשורת. קלינאי תקשורת מלמד טכניקות שונות של דיבור נכון ולא מאומץ, נשימה נכונה, שימוש נכון במיתרי הקול ובמנגנון התהודה. שינוי הרגלי הדיבור והקפדה על שימוש בטכניקות אלו עשויים לסייע במקרים רבים, ואפילו "להעלים" יבלות ממיתרי הקול ולחסוך את הצורך בהתערבות כירורגית. גם במקרים שבהם נערך ניתוח להסרת ממצא מן המיתרים, כדאי לרכוש הרגלים של דיבור נכון, על מנת למנוע את הישנות הבעיה.
וכמו תמיד, ישנן גם כמה "תרופות סבתא" שעשויות לעזור:
? הקפדה לא לאמץ יתר על המידה את מיתרי הקול, ועריכת "מנוחה קולית" ? עד כמה שאפשר פשוט לשתוק (לא ללחוש! זה דווקא מאמץ את המיתרים) ולתת למיתרים לנוח ולהחלים. אם אפשר, להקפיד על הפסקות רבות ככל האפשר בדיבור (לא לדבר דיבור ממושך, נניח כמו מרצה באוניברסיטה שמדבר שעה וחצי ויותר ברצף).
? כמובן ? לא לצעוק. זה כולל לא לדבר בדיבורית ברכב (גם בלי להתכוון, מדובר ממש בצעקות!), ולהשתדל לא לקרוא לילד לאכול בצעקה רמה, אלא לגשת לחדרו ולבקש בשקט.
? מיתרי הקול זקוקים לסביבה לחה. כדאי לשתות לגימות קטנות של מים תוך כדי דיבור. אפשר גם לשאוף אדי מים רותחים (ממש כמו פעם, מעל קומקום פתוח, סיר או קערה) דרך הפה. האדים יחדרו פנימה, וילחלחו את המיתרים. ניתן להשתמש במכשיר אדים.
? אם יש נזלת, כדאי לייבש אותה (באמצעות טפטוף מי מלח, למשל).
? מי שרגיש למוצרי חלב (לחלק מן האנשים הם גורמים להפרשה מוגברת של ליחה) ? לעבור למזון דל חלב.
? אם מחממים את הבית/ המשרד, להשאיר חלון פתוח, על מנת לדאוג לתחלופת אוויר.
? עוד כמה תרופות סבתא - לחתוך בצל ולערבב אותו בדבש, להניח למספר שעות, ולשתות כמו סירופ (מניסיוני - הטעם איום ונורא, וגם הריח, אבל זה מאד יעיל!!). שתיית מיץ לימון סחוט יעילה אף היא. יש המוסיפים למיץ גם מעט מלח, ומגרגרים. נטורופאתים ממליצים על שתיית חליטה של זעתר או סמבוק.
קלינאית תקשורת PhD, עוסקת באבחון ובטיפול במגוון רחב של הפרעות שפה, דיבור, תקשורת, קול וגמגום, בקרב ילדים ומבוגרים. מרצה בכירה בחוג להפרעות בתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל. מרצה ומנחה סדנאות במגוון תחומים.
http://michal-icht.ask4.co.il
http://michal-icht.ask4.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
