מאת: נסים גבאי gabbai@012.net.il
זאת כבר איננה קלישאה שחוקה שאיזה עבריין אומלל זועק מאחורי סורג ובריח: "דפקו אותי, אני זכאי".
בישראל התבססה נורמה משפטית עקומה והרסנית אשר מעבר לויכוחי סרק של מצדדי ומתנגדי "שלטון החוק שעל הנייר", ביססה המשך קיומה של עננה שחורה ומבעיתה מעלינו.
האם באמת איננו מבחינים בתופעה הקשה?
מאות מקרים של עיוותי דין בישראל אינם נחקרים, וה"אשמים" מרצים תקופות מאסר על לא עוול בכפם עד שלברי המזל מהם צץ לפתע איזה עו"ד גואל עקשן, והצדק מחליט להופיע ולחלץ שלד האדם האומלל מהכלא.
המערכת סופקת כפיה ומגלגלת עיניה לפני הציבור: "טעינו", ורוצים לומר: "שוב תפסתם אותנו".
אבל כל ההליכים המובילים אזרחים בוזגלואים בסד היישר מביתם החם לחושך התא הצר בכלא, אינם אלה העוברים על האולמרטים, ההירשזונים, והנגבים.
כאשר מתגבשת חקירה פלילית נגד מיוחסים כאלו, כל מערכת החוק והמשפט מתכנסת בתוך עצמה בפחד אלוהי, ומבקשת רחמים על כי מאן דהוא בכלל הפנה תשומת ליבם לעבירות לכאורה נגד "אישיות רמת הדרג הזו".
כעת מתחילים דיונים...
לא חושבים לרגע לעצור את החשוד הקרימינאלי: "הוא חסין". "לא נעים". "אולי יש טעות?". "מה יעשו לנו עורכי הדין שלו?". "ואם ייצא לבסוף זכאי? מה נאמר אז?".
לא מתכוונים אפילו למהר ולחקור את החשוד, לעצור מקורבים לפרשה, ובכלל... לנסות ולמצות את אופציות החקירה עד תום, ומהר.
יש זמן.
החשוד יודע את זה.
הציבור יודע את זה.
אפילו ביהמ"ש יודע שאף אחד לא ימהר להגיע אליו.
כי מה בסה"כ קרה?!: נשיא אנס? שר אוצר גנב? ראש ממשלה קנה שלטון בכסף? שר משפטים נישק חיילת? שר בטחון פנים (בזמנו) שיחד מקורבים בעזרת מינויים פוליטיים? מה בוער, יש עניינים חמורים יותר: בחוץ מסתובב אזרח שעשה תנועה מגונה נגד שוטר, נציג החוק, ומעצרו המיידי מחייב פעילות לא קטנה... אז להיטפל לאישיות האולמרטית רק בגלל כמה חקירות "צווארון לבן"?!
יכול להיות שזה מצחיק מישהו, ויתכן מאוד שאת האחרים זה מרתיח עד כדי חוסר מוטיבציה להמשיך לקרוא "עובדות החיים במדינת ישראל". אבל לשם כך נכתבים הדברים. "לא יעלה על הדעת" יאמר חייזר הנקלע למדינה כזו, ואנחנו, ברצינות, חייבים להביט במראה ולהתפרק.
האם הסצינריו המזעזע עם פרשות, פרשיות, והפרשה החמורה האחרונה בחקירות נגד אולמרט ? מפתיע מישהו?! שאלה רטורית.
אז מאשימים. So what?
אולמרט: ממשיך להיות ראש ממשלה. ממשיך להיות אדם חופשי. אינו נוקף אצבע בכל החקירות, כי הכסף יענה עורכי דין מ"השורה הראשונה" המנצלים כל אות חוק למיסמוס כל ניסיון לפגוע ב-לקוחם.
הציבור: צחכה לכותרת הבאה, ולא חולם לרגע כי יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, ויהי מה.
המשטרה: "חוקרת ביסודיות". דובריה יסבירו לציבור העייף שזה עלול לקחת עוד חודשים רבים... כי גם כאן אינם אוהבים לומר את האמת: שנים.
הפרקליטות: שם כבר הוכנו המקררים. לכשיגיעו תוצאות החקירה, מיד יוכנסו ל"דיונים לצורך קבלת החלטות". בקיצור: לדיפ-פריזר.
כל מערכות השלטון, החוק והמשפט, אילפו זה מכבר את כל הציבור, על כל רבדיו התוססים ו/או הממושמעים.
כולם משחקים את משחק הרולטה המסוכן הזה, ואף אחד לא שם לב (ואם כן, אז שותק) שאת הדין נותן תמיד הבוזגלו התורן, אתה ואני. המשטרה חייבת "להביא תוצאות", ואת זאת תמשיך ותעשה... על גבנו. את הסימנים של השוט החורץ בגבנו כמו בתקופת העבדים, נקרא כבר מחר בבוקר בעיתוני הערב: "נעצר עובד חשוד בלקיחת שוחד בעיריית...". "נעצר נהג שהפריע לעובד ציבור...". "נעצר נער שהעליב מורה...". "נעצר עובד בנק שהשלים הכנסתו בגניבה מחשבונות לקוחות". הנה לכם: המשטרה מבצעת עבודתה ללא חת, ללא מורא, וללא פחד.
לסיכום: יכול מאוד להיות שיש חוקים המגבים כל מיסמוס החקירות נגד אישי ציבור, ואינני מתעלם מהם. אני מלין על מבחן התוצאה. במבחן התוצאה, אין, לא היה, ולא יהיה שיוויון בפני החוק. כל ניסיון קל שבקלים להביא לשיוויון כזה, יטופל מיידית ע"י המחוקקים, שהרי הם אלה הנקראים בבוא היום "נבחרי הציבור" וה"מורמים מעם, מחוק ומשפט". אינני יודע מה קדם למה, הביצה או התרנגולת, אבל יודע אני גם יודע שהפער בהתייחסות לבוזגלואים לעומת האולמרטים ? הורס כל חלקה טובה במירקם חיינו במדינה הזו, ומכאן ההשלכות החמורות עד לאינסוף.
מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות, ולוחם צדק חברתי. נשוי ואב לארבעה מופלאים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
