"ופקחת ביום ההוא את עיניך, בן אדם, והצצת ישר לתוך עיני הטבע וראית בהן את תמונתך. וידעת, כי אל עצמך שבת, כי בהתעלמך מן הטבע התעלמת מעצמך."(א.ד גורדון)
על פי הגדרת המילון, פירוש המילה טבע הוא: "כלל הדברים הקיימים בעולם שלא שונו ע"י בני האדם" או "התכונות הפיזיות, המנטליות והרוחניות שבאופן טבעי שייכים לאדם או דבר."
אם כך האם הטבע הוא בתוכינו או סביבינו? ומה ההשפעה שלהם האחד על השני? הפרדוקס הזה מתגבר בהתבוננות במילים "אדם" ו"אדמה".
ישנו דיאלוג תמידי בין האדם לאדמה.בין הפנים לחוץ. דיאלוג לשם ריפוי,גילוי, חיבור רוחני ועוד.דווקא האמונים על ריפוי הנפש במערב - הפסיכולוגים לרב מתעלמים מהחוץ ומתמקדים בפנים.
תחילתו של האדם מן האדמה. כשהקשר של האדם עם האל מקבל ביטוי דרך האדמה. "אם שמע תשמעו אל מצוותי....ונתתי מטר ארצכם בעיתו.."(דברים יא)
לאורך כל התקופות החיבור בין האדם לאל היה דרך הטבע ? אל השמש ואלת הירח, אמא אדמה ? גאיה ואשרה ועוד.( לטבע ואלוהים אותה גימטריה)
בהנחה שאנו מייחסים אספקטים אלוהיים לטבע, וכך הוא נתפס. רק טבעי שכל עבודה של קדושה או ריפוי יעשה במרחב המקודש של הטבע.ומכאן ? תראפיה בטבע אינו חידוש אלא הזכרות באיך שריפוי נעשה תמיד.
מה זה תראפיה בטבע?
תראפיה בטבע זה להיות אנו. להיות Human being ולא Human doing .
בהתבוננות בטבע רואים איך הטבע מרפא את עצמו. איך נחל שהזדהם מזרים יותר מים כדי להתנקות למשל.
כולנו רוצים להיות באיזון, ובמיקוד מדוייק בקשר לעצמינו וחיינו. כך שנחיה את חיינו עפ" האמת שלנו. כששואלים מהי האמת בחיינו? במה אפשר באמת לבטוח? התשובה היא החוויה המיידית. זאת האמת, אם אני צמא אז לא ניתן לפרש זאת בכל מיני דרכים, זאת האמת כרגע.
העולם הטבעי משלב סוג של אהבה שלא מבינה ורבליות. האם חלק ממך יכולה לסמוך על כך? החלק הזה הוא טבעיך הפנימי .((Cohen1997
ככל שאני עוסקת בכלי הזה יותר כך אני מגיעה לנקודה טהורה, פשוטה אך מדויקת, - בעיני תורת ה"תראפיה בטבע" היא תורת האיחוד!
ואיחוד היא אהבה, הצורך הפנימי הבסיסי להגיע לשלמות, אלכימיה, לממש את הפוטנציאל שלנו זהו תהליך החיפוש את הטבע. שילוב ההפכים ו/או החלקים בתוכינו. וזה גם אהבה.
"תראפיה בטבע" מאפשרת חוויה מרפאה של איחוד ושייכות. איננו כבר בודדים או פרטים ללא יעוד או תכלית. כ"א הוא בר השפעה אין סופית ,עצומה ומשמעותית ביקום. ועל כן עלינו לדאוג לעצמינו, לאהוב אותנו ולעסוק במימוש הכולל של מי שאנו.
בטבע ניתן בקלות להבחין במשמעות שיש לכל פרט,ואיך כל פרט משפיע על מעגל גדול יותר (אפקט הפרפר) חיות שנחכדות, חימום כדור הארץ, הקרחונים שמפשירים. כמעט לכל פעולה בטבע השפעה מיידית ונראית לעין.
לא בכדי נוצר האתיאזם והתפשט במקביל לתהליך האורבניזציה. ישנו קשר חזק בין חווית האלוהים לחווית הטבע ? האיחוד.כשהאדם יחזיר לעצמו את האלוהות, האיחוד עם הגוף ולא המתכחש, החיבור לאדמה ולא בשמיים, האיזון בין חשיבה לרגש, אז נוכל להבריא את עצמינו.
השמאנים (מרפא השבט) יוצרים את האיחוד הזה. השמאן מדבר עבור החיות, רוחות הצמחים ורוח ההר או הנהר. הוא שר למענם, הם שרים דרכו וכל הקהילה, בדו שיח עם הכוחות העל אנושיים שמאפשר לאדם לצאת מהריבוע הקטן של האדם, לשים מסכה ולהיות לרגע, המוח של הדב או העצמה של האריה. כך מטשטשים הגבולות בין האדם לטבע והעולם הופך אחד.
זה מה שאנשים מחפשים בדת, את האפשרות להיות באיחוד.באיחוד עם משהו גדול יותר. כשאנו עוסקים באיחוד בטבע לעומת הנפרדות בחיים המערביים אז הריפוי, הטקס והחיבור נעשה מתוכינו .
כשאני מבין שכל מה שאני עושה אני עושה בקונטקסט הרבה יותר גדול מאשר ה"אני" המצומצם שלי. עושה למען העולם, אז אנו מתמלאים במשמעות, אומץ, אמביציה. אנו פחות מונעים מהספק, והסיפוק המידי והאישי שבהכרח מובילים לאכזבה.
האפטיה, האדישות, הבדידות והדכאון הם תוצר של "אני" שדוכא והתכווץ ביחס לחשיבות ולמשמעות שלו.
היום ה"אני" מצטמצם למקצוע שבו אני עוסק.או כמה אני מרוויח. אנו שוכחים לעיתים שהשמחה הגדולה והמשמעות בחיים קשורה במימוש העצמי בקונטקסט רחב.
ה"אני" האקולוגי = עם מה אני מזדהה. כשיש הזדהות אז יש חמלה וסולידריות.
הבסיס ליצירת חברה ללא אלימות היא האמונה באחדות של הכל. אמרו חז"ל "המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו" גנדי אמר "אני מאמין באדויאטה (לא דואלי). אני מאמין באיחוד הבסיסי של אדם, ושל כל החי. לכן אם אדם רוכש רוחניות העולם כולו רוכש זאת איתו ואם אחד נכשל כל העולם נכשל באותה מידה"
המילה "אינדיאני" שחי באיחוד עם הטבע, נובעת מהמילה = En Dios איחוד עם אלוהים.
"נגיעה אחת בטבע וכל העולם קרוב" שייקספיר
אז למה הכאב והסבל הפנימי למרות הקידום החיצוני של המערב?
א.ד. גורדון כותב "כי האדם במידה שהוא לוקח יותר מן הטבע, הוא הולך ומתרחק ומתעלם ממנו; במידה שחייו מתעשרים, מתרחבים ומתעמקים הוא הולך ובונה לו חיץ יותר ויותר עבה בינו ובין הטבע, הולך ומצטמצם ומתכווץ בתוך חומותיו כצב הזה בתוך שריונו עד כי כבר הורגל לחשוב למכשול ראשון, כי חיים לחוד וטבע לחוד".
"בהתפתחות המדע העולם מתרחק מהאנושי. האדם בודד בקוסמוס. הוא לא מעורב בטבע ואינו חלק מהאירועים הטבעיים, שהיו עבורו בעל סימבוליות. הברק אינו קול ה' והרעם אינו כעסו. לנהר אין נפש...הקומוניקציה המיידית עם הטבע נעלם והאנרגיה הזאת שקעה ללא מודע" יונג ((Sabini 2005
"ההתפתחות של האדם אל הלוגוס הוא הישג גדול אבל המחיר בכך הוא אבדן האינסטינקט והמציאות עד למצב שהאדם תלוי במילים...ההתרחקות מהאינסטינקט יוצרת מודעות / ידע. אינסטינקט הוא טבע לעומת ידע שמחפש תרבות או התכחשות. כשאנו בטבע אנו בלא מודע האינסטינקט בפעולה. בחיי היומיום במרחק מן הטבע אנו כל חלק בהמנעות מין הבעיה, אנו בספק. כשיש מספר אופציות אז זזנו מהאינסטינקט ועברנו לפחד. אנו פתאום מבקשים מהלוגוס שיעשה מה שהאינסטינקט ידע קודם". יונג ((Sabini 2005
את הנ"ל מנסה ה"תראפיה בטבע" ל"תקן". השימוש בטבע למטרות תראפיה במערב החל סביב חינוך אקספיריאנטלי.(קראפט, סאקופס) הגדירו זאת כלימוד ע"י עשייה עם שיקוף.( גאס).
עפ"י קראפט וסאקופס) הלימוד החוויתי מבוסס על ההנחה שלימוד הוא תוצאה ישירה של חוויה וכולל את ההנחה שאנשים לומדים הכי טוב כשמופעלים על ידם כמה חושים בו זמנית בזמן הלימוד. מחקרים פסיכולוגים בנושא מחזקים את ההשערה בכך שתהליך מולטי סנסורי מעלה את רמת הפעילות הקוגנטיבית ומגדיל את הזכרון. בסטינג סגור יש לימוד את הדבר. בחוץ הלימוד מהדבר (חוויה) ומצייד אותנו לחיים.
הרמה הסנסורית הגבוהה של עבודה בטבע יכולה להיות הסיבה של שינוי הגדול בתוצאות המדווחות. "אינטגרציה של החוויה יכולה להיות מעוגנת בחוזק בגלל המרחב הסנסורי הרחב" (קריספ)
נקודות נוספות :
1. המטופל בטבע אחראי ישירות ומעורב בתהליך. כמו כן אנו נשענים על האמונה שאנשים לומדים יותר כשהם נמצאים מחוץ למרחב הבטוח והמוכר שלהם.
2. כאן המטופל משתתף ולא מתבונן בתהליך הטיפולי. התהליך הטיפולי דורש ממנו מוטיבציה בצורת אנרגיה, מעורבות ואחריות.
3. פעילויות תראפויטית בטבע הן אמיתיות ומשמעותיות ביחס לתוצאה הטבעית עבור המטופל.
4. השיקוף הכרחי בתהליך התראפויטי.
5. שינוי פונקציונלי צריך רלוונטיות בהווה כמו בעתיד עבור המטופל והסביבה.
המטופל בטבע מגדיל את המודעות העצמית שלו, שמוביל להבנה מוגברת ביחס לתוצאות ההתנהגות שלו ואפשרויות בחירה. שנית, המטופל לומד דרכי התנהגות בריאים יותר. שלישית המטופל חווה הצלחה נתפסת וישירה שמובילה לתפיסת טובה וחיובית סביב ה"אני".רביעית הם חווים כלים לפתרון בעיות יצירתי, תקשורת, וכלים לשיתוף פעולה. חמישית העבודה בטבע מגבירה את העידוד המציאותי של הכוחות, החולשות והמגבלות הפרטיות. המודעות המוגברת אמורה להוביל לקבלת החלטות טובה ומודעת יותר.
,adventure therapy ? ב40 שנים האחרונות, מושפע מהחינוך ההתנסותי. שילוב של אתגר בסביבה בטוחה. טיפול פסיכולוגי דרך חוויה והתמודדות במשחקי אמון, שיתוף, פתרון בעיות, סיכון וחוץ. עבודה איזומורפית= העברת חוויה מהטבע אל החיים. Loughmiller הביא ב46 את הפילוסופיה שלו לאתגר בטיפול בטבע. "תפיסת הסיכון והתוצאות הטבעיות בונה ערך עצמי בזמן שיש סבל מהתוצאה הטבעית ואלו מלמדים את הצורך האמיתי בשיתוף פעולה. זאת גישה של קוגניציה-התנהגות ? תוצאה שמשתמשת בבסיס הומאני אקסטנציאליסטי כדי להביא לשינוי דרך התנסות ישירה באתגר.
ecopsycology- אקופסיכולוגיה: תחום אינטר-דיסציפלינארי בן שנים ספורות, הכולל בתוכו חשיבה ומחקר של פסיכולוגים, אקולוגים, פילוסופים, ביולוגים, סופרים, גיאוגרפים, רופאים, אנשי מינהל ועוד. מטרתו לחקור את השפעות הגומלין בין האדם והעולם בו הוא חי. התחום עוסק במחקר ההשפעות המורכבות של העולם ושל הטבע על האדם. בדרכים בהם משנה האדם את העולם, בצורך בשמירה מושכלת על העולם ועל הטבע, ובדרכים לעשות זאת. על רקע המשברים האקולוגים המסכנים את בריאותינו, את חיינו ואת אפשרות קיומם של הדורות הבאים, חשיבותו של תחום זה בסיוע בהתמודדות עם התהליכים האקולוגיים השונים.
(אקופמניזים ? הקשר בין הרצון לשלוט בטבע ובין הרצון לשלוט באשה, בילדים ובמיעוטים.שליטת המערב בעולם השלישי)
האקופסיכולוגיה אומרת שהתשובות לבעיות לא תמיד מגיעות מהקשר עם הפנים. ואולי טמונות דווקא בקשר עם החוץ. המיקוד האגוצנטרי לעיתים גורם לאדם להתמקד ברגשות הכואבים, בדכאון, במסכנות. הפניית הקשב של המטופל פנימה לא תמיד תצליח להוציא אותו..הפניית הקשב החוצה ע"י התבוננות אקוצנטרית יכולה לרפא לאין ערוך.
האוריאנטציה האגוצנטרית נובעת מרקע היסטורי ? "...מלאו את הארץ וכבשוה.." בראשית א' כח'. ? אנו עלולים לחשוב שהטבע הוא מאיים וסכנה ושעלינו לכבוש אותה ולשלוט בה. גם אנו משתמשים במונחים הללו של ל"כבוש" הר. סוכרים נהר ועוד.היהדות והנצרות רואה את החיים כלניארים מא' עד ת' מחיים ועד מוות ומה שהטבע מציע בדרך. אין כאן דין וחשבון מול הטבע ולא נלקחת בחשבון חזרה. האינדיאנים, אבוריגניז והבודהיסטים רואים את האדם כמכלול של של תהליך הקשור לחי, צומח, רוחות וחרקים. להם החיים הם מעגליים
המלכוד ההיסטורי והתרבותי שלנו מוביל לביזה במקום שמירה, פחד במקום הנאה, מעודד אותנו לראות בעץ חומר גלם שטמון בו, מעבר לגירוי החיוני שהוא מביא.
הרעיון שיש לנו שליטה בעולמינו היא נוסחה לעצב. המציאות היא שמעולם לא הצלחנו להכניע את הטבע ולעולם לא נצליח.
פילוסופים רבים התיחסו לחולי המערבי כתוצאה של השליטה בטבע ע"י בני"א. וככל שהמשבר מחריף ויש עליה בריקנות ובבדידות יש חיפוש חזרה אל הטבע או אל אותם שמאנים שמתחברים לריפוי של הטבע. ניו אייג, בחזרה לטבע....
פסיכולוגים שנשאלו מה הם עושים להגברת האושר האישי או מה עזר להם בזמני מצוקה ו היטיב עימם כמרגיע. טענו רובם שעסקו בהליכה, צלילה, אופניים, גינון ועוד פעילויות בטבע. משום מה אין הלימה בין מה שהאנשים הללו עשו בטבע לרווחתם לבין מה שעשו עם המטופלים שלהם.
בכל המחקרים, כתבים ומאמרים שנכתבו יש הלימה ישירה בין בריאות האורגניזים, לבין בריאות האקולוגיה שלו והקשר ביניהם.
רוזאק טוען שהפסיכולוגיות למיניהן מנסות לרפא את הניכור בין אדם לאדם, אדם למשפחתו ולחברה. האקופסיכולוגיה באה לרפא את הניכור הבסיסי יותר בין האדם לסביבתו הטבעית.((Burns 1998)
מהות הטבע הוא בהיותו לא נשלט, חי, פראי, לא ידוע ומסתורי מהותה של הציוויליזציה היא ברצון לשלוט.
לא ניתן לפרט את מספר המחקרים המוכיחים את הטענה שהחיבור לטבע מוביל להשפעה חיובית,מורידה רמת לחץ, מובילה להתנהגות בריאה יותר....
רק התבוננות דרך חלון אל נוף יש לה השפעה חיובית.(סטון וארווין)
במחקר שנעשה בבי"ח הוכח שחולים שקיבלו מקום ליד חלון עם נוף הצטרכו פחות תרופות, היו פחות דכאוניים ונרפאו מהר יותר.(אולריך)
"שלחתי יותר מאדם אחד בדכאון לחפור בור לעץ ולשתול פרחים." (מילטון אריקסון)
אקופסיכולוגיה היא יעילה, קצרה,סביב פתרון בעיות,ממוקדת מטופל, פרמטית, סבה סביב בריאות,מגבירה מוטיבציה, מעודדת בחירה, מעצימה,מהנה
בעזרת החושים אנו יודעים את הסביבה שלנו. לחושים שני תפקידים מרכזיים. האחד הם משמשים כהגנה ושנית הם אמצעי להנאה. בתראפיה בטבע אנו מתמקדים באמצעי השני כדי להביא הנאה גדולה יותר לחיים, להקל על הפרעות אמוציונליות ולהגביר את הבריאות הטובה.
היילי טוען ש"הדרך הטובה ביותר להכשל כמטפל היא להתעלם מהעולם האמיתי שהמטופל חי בו ולהגדיל את חשיבות הילדות, הדמיון והדינמיקה הפנימית"
תרבויות שומרות סוד. הן מדגישות חלקים מסוימים ומדכאות אחרים. כך הן תרבויות והן שורדות כל עוד הן יכולות להחזיק בסגנון הזה. כל תרבות היא קונספירציה, עם רצון לפתוח דלתות מסויימות ולהשאיר אחרות סגורים. איך הסביבה הטבעית נעדרת מהתהליכים הפסיכולוגים בצורה כ"כ חד משמעית? ואיך המגרעת הזאת עוברת בלא עוררין? הניתוק הסביבתי של הפסיכולוגיה המודרנית היא קונספירציה. איחוד של טובי המוחין בחברה המנסים לשמור את טבע האדם מרוחק, שונה ומנותק מהטבע במידת האפשר. רק בתקופות של לחץ מוגבר או התדרדרות יש התעוררות לפרספקטיבה הכוללת. בדורות האחרונים מסיבות פנימיות וחיצוניות, התרבות המערבית מראה יותר ויותר סדקים בהגנות האינטלקטואליות. אנו מאפשרים ל"משוגעים" לגלות את המתנות שבפיהם כמו אוראקלים בתקופות עתיקות. פתאום משבר הופך למאפשר. ויש פתאום תחושה שאם אנחנו בנוכחות של מוח שנוגע באסור, שמעז לראות מעבר למציאות רק אז יש בפנינו עומק ואמת.
יש השערה מקצועית שבריאות הנפש של היחיד ושל חברות שלמות אין לה קשר לחור באוזון, מוות הימים, חימום העולם, גידול אוכלוסיות, הידלדלות משאבים...בקיצור עם התנהגות פרטית וכוללת שמאיימת לחסל את כדור הארץ ובמלחמה על הישרדות האדם, פסיכולוגיה מקצועית החליטה לא ליטול חלק. "הטבע הוא מרוחק, הוא הורס אותנו ? בקור,רוע וחוסר רחמים" פרוייד
הקרע שבין פסיכולוגיה וטבע הוביל את רוזאק לומר "הפסיכותראפיה מנתקת את האדם מהיקום"
התנועה האקולוגית נולדה בשנות ה60 עם התנועה לזכויות האזרח, התנועה נגד מלחמה, התנועה לחופש הדיבור, התנועה לשיוויון וחופש מיני. כל התנועות האלה ניסו לאתגר את הגישות המצומצמות של הדורות הקודמים.
כשאנו מבינים את המכלול שממנו אנו חלק, ואת התלות עם כל היצורים האחרים אז התפיסה של זהות נפרדת שהשגנו במאמץ רב ונשמרה בעבודה קשה, הולכת אל עבר מאחורי הקלעים ובמקום העצמאות, היחסים,בין אם מאוזנים או לא, הופכים הבמה והפוקוס העיקרי.
הפסיכולוג פיליפ קושמן מותח קווים מקבילים בין נרקסיזים ותרבות הצרכנית. המירוץ המתמיד אחרי היקר יותר, טכנולוגית מתקדם ועוד מאכיל את ה"אני המזוייף" בעוד האני הפנימי החסר בטחון והריק נשאר פגוע ולחוץ. ואז צריך לצרוך יותר כדי למלא את הריק. אומר קושמן " האני הריק מחפש להתמלא כל הזמן ע"י קניות, קלוריות, חוויות, פרטנרים רומנטים ותראפיסטים אמפטים ברצון להלחם בבדידות ובניכור הגובר"((Metzner 1999
הצרכן הרגיל מרגיש לא מספיק טוב, הוא חווה פרסום תמידי שאמור לגרום לו להוציא יותר ויותר כדי לשפר את מצבו העגום. הזעקה של הסביבתיים לצרוך פחות לא נשמע בגלל פרסום הבנוי מפחד. ואז האשמה על צריכת יתר גורמת לרגשות אשמה מוגברים במקום למודעות סביבתית.
אנו כאנשי המערב "המתקדם" חווים ניכור סביב גופינו. מחפשים את החיבור והאחיוד עם מקורות רוחניים.מבקשים חזרה את האינסטינקט במקום הפחד. את המשפחה במקום הקידום בדרגה ואת הדברים הפשוטים שיגרמו לנו שמחה.
אנחנו הורגלנו לנסות "לשלוט" ולהדחיק את הרגשות הטבעיים שלנו ושל גופינו. הרצון בשליטה מופנה גם החוצה כדי לקדם את האידיאלוגיה המערבית של " כיבוש הטבע".
האם אפשר להיות באיחוד ובאהבה במקום בכיבוש ובמלחמה. השאלה מתייחסת קודם כל לתפיסה שלנו את עצמינו ואחר"כ במעגלים הולכים וגדלים סביבינו.
אני מאמינה שכן, ולא משנה מאיזה כיוון מהחוץ פנימה או להיפך. זה עובד, זאת עובדה.
ונסיים עם מילים נפלאות מאת א.ד גורדון " מכל האמור יוצא ברור, כי האדם באשר הוא אדם, צריך להיות תמיד בתוך הטבע; כי הטבע הוא לאדם המרגיש והמכיר ממש מה שהמים הם לדג. כי לא רק להשתקפות בבואתו של הטבע בתוך נפשו זקוק האדם. זקוק הוא לספירה של הטבע, ללחיצה המקפת והמאחדת, שהטבע, שההוויה אין-הסופית לוחצת על כל נקודה מנקודות גופו ונפשו ומכריחה אותו לחיות, להיות אדם ולהיות פרט בפני עצמו; זקוק הוא לקשר בלתי האמצעי והתמידי שבינו ובין הטבע אין-הסופי, ליניקה הנעלמה, שכל אחד מאטומי גופו ונפשו יונק מן הטבע האין-סופי ושכולו יונק מן האין-סוף; זקוק הוא לא רק להכרה ולהרגשה, זקוק הוא לחיי עולם."
Burns,George :Nature guided therapy;Brunner Mazel.Philadelphia. 1998
Cohen Michael J; Reconnecting with Nature;Ecopress, Oregon. 1997
Metzner,Ralph; Green Psychology; Park street Press, Vermont 1999
Sabini, Merredith: The earth has a soul.The nature writings of C.G Jung,North atlantic books, Berkely, California.2005
ליה נאור: טבע תראפיסטית, M.A בדרמה תראפיה, B.A בעבודה סוציאלית, רשיון מורה דרך (מטעם משרד התיירות). רכזת תוכנית לתראפיה בטבע במכון תמר-ה. מרצה ומנחה סדנאות במבחר תחומים בנושאי התבוננות, חוויה ויצירה ומספרת סיפורים.
http://www.leanaor.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



