התיקונים הרלוונטיים לענייננו נעשו בתקנה 19 העוסקת בדרך ושיעור הפקדות המעביד בקופות גמל לשמירת זכויותיהם הסוציאליות של עובדיו. התיקון הראשון נוגע להפקדת כספים להבטחת זכות העובד לפיצויים בקופת גמל לקצבה. לפני התיקון המעביד יכול היה להפקיד את הכספים המיועדים לתשלום פיצויים בקופת גמל לקצבה ועל ידי כך לאפשר לעובד לייעד את הכספים כאמור למטרת הקצבה עם פרישתו מעבודתו, בהתאם לסעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה. בתיקון 2 הוספה בתקנה 19(א)(1)(ג) הוראה, לפיה בשל מחויבותו של המעביד על פי חוק פיצוי פיטורין, התשכ"ג ? 1963 ייזקפו רק אותם סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה לפי פסקאות משנה (1) או (2) העולים על 5% מהמשכורת, ובקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח - העולים על 6% מהמשכורת. כלומר, הפקדת כספים בשל מחויבותו של המעביד על פי חוק פיצוי פיטורין לקופת גמל לקצבה אפשרית בהתאם לתקנות רק אם בצד ההפקדה כאמור בוצעה הפקדה למטרת קצבה של 5% או 6% לפי העניין. בהקשר זה יש להזכיר את הוראות תקנה 19(ב), לפיה אישור קופת גמל לקצבה לא יחול, אלא אם עמית שכיר שעבורו משלם המעביד לקופה כאמור, ישלם אף הוא מדי חודש למטרה האמורה סכום השווה לסכום ששילם המעביד. התייחסות מחוקק המשנה לתשלומים בשל מחויבות המעביד מכוח חוק פיצוי פיטורין בלבד מעלה שאלה מה דינם של פיצויים שמקורם אינו בחוק פיצוי פיטורין, אלא בהסכם עבודה קיבוצי או אישי (חלק מהפיצויים העולה על הסכום הקבוע בחוק פיצויי פיטורין). לדעתנו, אין בהוראות תקנה 19 (א) (1) (ג) כדי למנוע הפקדות של כספים להבטחת תשלום הפיצויים כאמור בקופת גמל לקצבה גם אם אין בצדם הפקדה למסלול קצבה, אך הוראות סעיף 19 (ב) עלולות להוות מכשול להפקדה כאמור.
יצוין כי הנפגעים העיקריים מהתיקון לעיל הינם העובדים הזכאים לפנסיה תקציבית, לגביהם נקבעו בתקנה 19(ג)(2) שאף היא נוספה בתיקון 2, כי אישור קופת גמל לא יחול על עובד הזכאי לקיצבה בשל אותה משכורת, על פי דין או חוזה, למעט אישור לקרן השתלמות, שכן כפי שעולה לכאורה מהוראות התקנה הנ"ל, לא ניתן להפקיד עבורם כספים לקופת גמל לקיצבה למטרת קצבה וכפועל יוצא מכך גם לא למטרת פיצויים.
הוראה נוספת, שהוספה במסגרת תיקון 2 הינה תקנה 19 (א) (1) (ה) , לפיה סך כל התשלומים של המעביד לקופות גמל לתגמולים, לפיצויים ולקצבה לא יעלו על שיעור של % 1/3 13 מהמשכורת ואם שולמו לקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ? על % 1/3 14 מהמשכורת. לדעתנו, מדובר בתיקון טכני, שכן ניתן היה להגיע למסקנה זהה גם מעיון בסעיף 19(א)(1)(ג) שלפני התיקון.
ברשימתנו הבאה נציג טבלה מסכמת של התיקונים לעיל ונתייחס להשלכותיהם על היבטי המס של עובד ומעביד.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
