HRW שב וחוזר על ההאשמה כי ישראל מטילה "עונש קולקטיבי" על תושבי רצועת עזה. כפי שכבר קבעו מומחים משפטיים, לשימוש במינוח זה בהקשר הנידון אין כל בסיס במשפט הבינלאומי. יתרה מכך, ישראל היא המדינה היחידה אותה מאשים HRW ב'פשע' הזה. מדיניותה של רוסיה ב- 1999 למנוע חשמל, מים, מזון או כל אמצעי הומניטארי אחר לצ'צ'ניה - פעולה נרחבת בהרבה מזו שביצעה ישראל כלפי עזה - זכתה לגינוי מצד HRW, אבל לא תוארה כ"עונש קולקטיבי". בנוסף, המצור שהטילה אזרבייג'אן על ארמניה ב- 1994 זכה למעשה לתמיכתו של HRW בטענה שארמניה "מימנה" את המלחמה. עם זאת, את ישראל מגנה HRW כמי שאחראית ל"ענישה קולקטיבית", על אף שמשטר החמאס ממשיך בהתקפות הטילים מעזה לעבר אזרחי ישראל. ההתקפות האלה, אף ש- HRW מגנה אותן, שבות ומתוארות על ידו כ"פעולות-נגד", שהרי ישראל היא שאחראית בפירוש לאלימות בשני הצדדים.
חוסר האיזון המתמשך בדיווחי HRW בא לידי ביטוי כמותי בעובדה שההתמקדות בישראל גדולה בהרבה מהיחס המוקדש לפלסטינים (ראו תרשים). הדבר מעורר תמיהה מיוחדת על רקע העובדה שבשנה הנידונה השתלט החמאס באלימות על עזה והמהומות הנרחבות בין הפלגים הפלסטינים הביאו למותם של עשרות, ביניהם גם אזרחים.
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
כתובת האתר: http://www.jcpa.org.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
