אבל יום שואה ויום הזכרון ? ממש לא מרגישים. קצת מאכזב אותי לחשוב שהמורשת שעליה חי וקיים עם ישראל איננה מורגשת כאן באמריקה הגדולה.
אז שכרנו סרטי שואה כמו רשימת שינדלר והפסנתרן ואפילו צפינו קצת בערוץ הישראלי ושמענו גלגלצ דרך האתר המדהים שלנו.
שכשאתה נמצא בארץ אתה בורח מכל הדיכאון הזה , פה באמריקה הרחוקה אתה דווקא מחפש את החומר המלכד את העם שלך את המדינה שלך , לא משנה שממשלה שלנו צריכה בהחלט להחזיר את המפתחות וללכת הביתה אבל בכל זאת שאתה רחוק אין כמו הבית.
עם ישראל תמיד מלוכד בימים קשים, חבל שהקהילה הישראלית בלוס אנגלס לא מתעניינת יותר מדי אחד בשני אלא רק באיך לדפוק אחד את השני , צריך בהחלט לעשות פה טקסי זכרון, להזכיר לישראלים מאיפה באנו ועם מה התמודדנו במשך קיימנו כך אולי יהיה קצת יותר איכפתיות בקרבנו.
אני בטוח לוקחת איתי משהו ממילים אלה שלא התכוונתי לכתוב עליו אבל באיזשהו מקום בפנים, כן מציקה לי הגישה הזו , חברה סיפרה לי שדווקא לא מזמן היתה כתבה במעריב על הישראלים בלוס אנגלס שמגיעים לפה ישראלים מסיומים, אני חושבת שיש משהו בדבריהם ולמה? אנחנו עושים לעצמנו את השם הרע הזה , בכך שאנחנו מעדיפים שלא לעבוד אחד עם השני ומנסים רק לדפוק אחד את השני, ישראלי רואה אדם אחר בתור דולר גדול וירוק, חבל, זה לא החומר שממנו קורצנו
צריך להחתיל לשנות את הפרספציה הזו על הישראלים בלוס אנגלס
ואם לא אנחנו אז מי .................
לכתבות נוספות:
בקרו באתר www.laisrael.net http://www.laisrael.net הוא הפורטל המוביל לישראלים בעולם
www.laisrael.net
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
