לכאורה, הטלת מגבלות חמורות על האפשרות לנכות תשלומים סוציאלים שמשלמת החברה, עומדת בניגוד לעמדת המחוקק לעודד הפרשות לזכויות סוציאליות. אולם, הרציונל למגבלות בנוגע לתשלומים הסוציאלים בעבור החברים בעלי השליטה הוא חששו של המחוקק כי בהעדר מגבלות בחוק, אותם חברים בעלי השליטה יקבעו את גובה השכר המשולם להם ללא כל פרופורציה לעבודתם, על מנת להנות מההטבות הניתנות בחוק לתשלומים סוציאלים.סעיף 32(9)(א)(2) קובע כי לחברה "בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם", לא יותרו בניכוי תשלומים לקופת גמל ששילמה בשל "חבר בעל שליטה". הגבלה זו לא תחול על סכומים ששולמו לקופת גמל לפיצויים או לקצבה בעבור אותו חבר, בהתאם לשעורים ולתנאים שבתקנות קופ"ג, ובכל מקרה הסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 9,320 ? לשנה (נכון לינואר 2001).מהי אם כן חברה "בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם"? ההגדרה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה קובעת, כי מדובר בחברה שחמישה בני אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים בעניניה. "שליטה" לצורך סעיף 76, כוללת בין היתר גם את הזכות לרכוש שליטה, וכן גם החזקה או זכות לרכוש, את רוב כח ההצבעה בחברה, או את רוב הון המניות של החברה. נציין, כי לצורך הסעיף ייחשבו ל"בן אדם אחד" גם אדם וקרובו (בנ"ז, אחים,הורים והורי הורים, וצאצאים), וכן גם שותפים בשותפות. מהגדרה רחבה זו, כפי שפורשה בפסיקה (פס"ד מען), עולה כי הוראות סעיף 32(9) חלות גם על חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, ובלבד שהיא בשליטתם של עד חמישה בני אדם. לצורך המחשה, סעיף 32(9) יחול גם על חברה בה הציבור מחזיק 49%, ושאר 51% מוחזקים בידי חמישה בעלי מניות ומשפחתם הקרובה. ברור, כי בחברה שכזאת משכורתו ותנאיו של החבר בעל השליטה לא יקבעו רק על ידיו, והם כפופים לאישור כעסקאות עם בעלי עניין, כך שהרציונל לקיום הסעיף נחלש.כאמור, סעיף 32(9) מתייחס לתשלומים בגין "חבר בעל שליטה" ? אשר מוגדר בסעיף כבעל שליטה, שיש לו לבדו, או ביחד עם בן זוגו, או לבן זוגו לבדו, למעלה מ 5% בחברה.הקושי בגישתו הגורפת של סעיף 32(9) יומחש בדוגמה הבאה ? חברת "מסרק טק" היא חברת סטארט-אפ בעלת רעיון מהפכני למסרק הפועל באמצעות אנרגייה סולרית. בעלי המניות ב"מסרק טק" הם שני המייסדים, ד"ר קרחת ומר בלורית המחזיקים כל אחד, ב 10% מהון החברה, שלוש שותפויות של קרנות הון סיכון המחזיקות כ"א ב 11%, ושאר המניות (47%) מפוזרות בידי משקיעים נוספים. אשתו של ד"ר קרחת, המשמשת כסמנכ"ל הכספים של "מסרק טק", קיבלה עם מינויה לתפקיד 1% ממניות החברה. מכח סעיף 32(9), היא תחשב ל"חבר בעל שליטה", שכן היא מחזיקה ביחד עם קרובה (במקרה זה, בן זוגה) למעלה מ 10% מההון, ובנוסף בן זוגה מחזיק לבדו למעלה מ 5% מההון. מכח הגדרתה כ"חבר בעל שליטה", כל הפקדה לקופ"ג עבור גב' קרחת לא תותר בניכוי לחברה, זולת הפקדה לקופ"ג לפיצויים או לקצבה, וגם זאת עד לתקרה של פחות מ 10,000 ? לשנה, כאמור לעיל. ברור, כי מדובר במגבלה שאינה ריאלית, ובמיוחד בולטים הדברים כאשר ה"חבר בעל השליטה" הוא עובד מן המניין בחברה, והתשלומים הסוציאלים בגינו משולמים בעבור עבודה המבוצעת בפועל בחברה. העיוות בולט עוד יותר בחברות היי-טק, לאור רמות השכר והתנאים הנלווים המקובלים בהן, גם כיום. בשבוע הבא נבחן בחלקו השני של המאמר הוראות נוספות בפקודת מס הכנסה בקשר לתשלומים לבעלי שליטה, ונציע דרכים להתמודדות לגיטימית עם הוראות אלו.
אברהם אלתר, עו"ד
avi@altertax.co.il
מיקי נחמני, עו"ד (רו"ח); הלנה בן ברוך
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין
http://www.altertax.co.il מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי