קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות - מורה נבוכים להיבטי המיסוי 

היבטי המס הכרוכים בנושא קופות הגמל והחיסכון הסוציאלי מהווים אחד השיקולים המרכזיים בבחירת אפיק ההשקעה הרצוי. לאחרונה, במסגרת הרפורמה במס הכנסה, שתוקפה החל מיום 1.1.2003, חלו שינויים ביחס לאופן המיסוי של אפיקים אלה, והמצב המשפטי - שהיה לא פשוט עוד קודם לכן, הפך סבוך עוד יותר.
נציג להלן באופן תמציתי בלבד את היבטי המס העיקריים ביחס לאפיקים השונים, נכון להיום. מפאת קוצר היריעה אין הסקירה שלהלן מתיימרת להעניק תמונה מלאה על כלל היבטי המס או הדעות השונות. כמו כן נדגיש כי לאור המלצות ועדת רבינוביץ' להקים ועדה נוספת בנושא, ולאור יוזמות להסדרה נוספת של נושא הפנסיה, מוצע להתעדכן ביחס לשינויים אפשריים בעתיד.
קופות גמל לתגמולים
בעקבות הרפורמה, יוטל חיוב במס של 15% על התשואה הריאלית הנצברת על ההפקדות בגופים שיש להם מעמד של קופות גמל לתגמולים (לרבות ביטוחי מנהלים בעלי מעמד כאמור ו"נספח הוני" בפוליסה). החיוב במס יוטל במועד משיכת הכספים - כלומר על-בסיס מימוש בלבד. עם זאת, המס יחול אך ורק ביחס לריבית שנצברה על הפקדות חדשות כלומר הפקדות לקופה לאחר יום 1.1.2003.
קודם לרפורמה, משיכת הכספים, לרבות ריבית ורווחים, נהנתה מפטור מלא ממס - הן על הקרן והן על הרווחים בהתקיים הנסיבות הקבועות בתקנות (ובהם - ביחס לשכיר - חלוף 6 חודשים מן הפרישה מהעבודה שבמהלכם לא התחיל אותו אדם עבודה אצל מעביד חדש המפקיד לקופה, או ביחס לעצמאי - חלוף 15 שנה מההפקדה הראשונה). פטורים אלה יוסיפו ויחולו גם לאחר הרפורמה ביחס לסכומים שהופקדו קודם ל - 1.1.2003 והחיוב במס יחול רק ביחס להפקדות לאחר מועד זה.
בנוסף, נקבע ברפורמה כי יחול פטור על המשיכה מקום בו כספים מהקופה יימשכו בגיל פרישה ובלבד שמועד זה הוא לאחר לפחות 15 שנות חיסכון, או אם מועד התשלום הראשון לקופה היה לאחר שהגיע לגיל 60 - תוך חמש שנים מאותו מועד. כמו כן יחול המס על משיכת הכספים בעת פטירה. גובה הפטור הוגבל לרווחים שנבעו מ"תקרת ההפקדה המוטבת" - שהינה הפקדה לקופות גמל לתגמולים שאינה עולה על סכום של 19,680 ש"ח (סכום המעודכן לשנת מס 2003).
כהערה כללית יש לזכור כי שיעור המס 15% (כאשר הוא חל) זהה למעשה לשיעור המס הכללי החל על ריבית בשוק ההון. עם זאת, מאחר שההפקדה לקופת גמל נעשית לזמן ארוך וחיוב המס יחול רק בעת משיכה עתידית, נטל המס האפקטיבי הוא למעשה נמוך יותר.

קופות גמל לקיצבה
בנושא קופות לקיצבה לא חל שינוי מהותי במסגרת הרפורמה, וזאת לאור רגישות הסוגיה והרצון לפתור אותה תוך תיאום ושיתוף פעולה בין גורמים שונים במשק ובכלל זה ההסתדרות. המונח "קופת גמל לקיצבה" כולל גם קרנות פנסיה וכן ביטוחי מנהלים למטרת קיצבה של חברות ביטוח, שקיבלו מעמד של קופת גמל, על פי אישור הממונה על שוק ההון.
כיום הפקדת המעביד לטובת עובדו לקופה לקיצבה נהנית מאי חיוב במס בשלב ההפקדה וזאת על פי עקרונות מיסוי כלליים, מאחר ואינה בגדר הכנסת עבודה. כך הדבר בהפקדה עד תקרה של עד 5% מן השכר, עד לתקרת שכר של 4 פעמים השכר הממוצע במשק (כיום כ-27,856 ?), ובתנאי שהעובד הפקיד משכרו במקביל חלק זהה למטרה זו.
בשלב המשיכה - בגיל פרישה - שיעור של עד 35% מהסכומים פטור ממס (שיעור זה יקטן אם התקבלו מענקי פרישה פטורים). הפטור מוגבל בתקרה של 2,419 ? (35% מקיצבה מזכה עד 6,910 ?), ואילו היתרה חייבת במס.
במסגרת התיקון לחוק הוסף פטור מיוחד ביחס לקיצבה של עולה חדש, ולפיו סכום המס על קיצבה שמשלמת לו קרן זרה בגין עבודה במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס שהיה משלם על אותה קצבה במדינה שבה משולמת הקצבה אילו היה נשאר תושב בה.
תיקון זה, עניינו למעשה במישור המיסוי בינלאומי, והצורך בו התעורר לאור העובדה כי קודם לרפורמה במיסוי הבינלאומי היו תשלומי קיצבה כאמור פטורים ממס, כל עוד התקבלו על-ידי תושב ישראל בחו"ל, בהיותם הכנסה פסיבית בידיו. תשלומים אלה הפכו לחבים במס לאור המעבר למיסוי פרסונלי והחלת רשת המס של ישראל על הכנסותיו של תושב ישראל מכל מקור בארץ ובחו"ל. לשם מניעת היווצרותו של תמריץ שלילי לעלייה לישראל, הוסף הסעיף.
יש לציין כי פטור מוחלט ביחס להכנסות כאמור מקיצבה עשוי לחול על עולה חדש על-פי הוראות סעיף 14(א) לפקודה, כפי שתוקן במסגרת החוק המתקן. סעיף זה קובע פטור ממס ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה במשך 5 שנים מהמועד שבו היה לתושב ישראל בין היתר גם על הכנסות מקיצבה, ושמקורן בנכסים שהיו לו לפני שהיה לתושב ישראל ושנותרו בידיו לאחר שהיה לתושב.
ניתן לומר כי הנכס הינו זכות התביעה, ולפיכך בעת קיומן של הנסיבות המנויות בסעיף יוכל העולה החדש ליהנות מפטור מלא ממס במשך 5 שנים, ולאחר מכן, יהיה זכאי לשלם מס בהתאם להוראות סעיף 9ג.
עוד נדגיש כי סעיף 9ג מתייחס למונח "סכום המס" ומכאן שיש לקחת בחשבון לעניין זה גם פטורים והקלות אישיות להם היה זכאי הנישום במדינת תושבתו הקודמת.
קרנות השתלמות
למודת נסיון מן המאבק העז שהכריזה ההסתדרות בשעתו כלפי ועדת בן בסט, המליצה ועדת רבינוביץ' כי הפטורים ממס יוסיפו לחול. לאור זאת, מצב הדברים כיום הינו כדלהלן:
עמית שכיר
כפי שהיה המצב עוד קודם לרפורמה חלק המעביד בהפקדה לקרנות ההשתלמות (בד"כ - 7.5% מהשכר) יוסיף ויהיה פטור ממס במועד ההפקדה ובלבד שלא יעלה על התקרה המוטבת (15,400 ש"ח לחודש). במשיכת הסכומים יחול פטור ממס ביחס לרווחים הנובעים מהפקדות מחלק זה של השכר (עד לתקרה) ובלבד שהמשיכה נעשתה במועדים הקבועים בפקודת מס הכנסה - דהיינו, במידה וחלפו שש שנים ממועד התשלום הראשון לקופה (במקרה של גבר מעל גיל 65 ואישה מעל גיל 60 ובמקרה של שימוש בכספים לצרכי השתלמות ? שלוש שנים בלבד).
ההבדל היחיד שחל בעקבות הרפורמה הוא ביחס לחלק שמעל לתקרה. עמית שכיר בקרן השתלמות שימשוך כספים מחשבונו, העולים על התקרה המוטבת, יהא חייב במס בשיעור 15% בגין הריבית הריאלית (לא כולל הפרשי הצמדה) שנצברה על הסכומים שהופקדו על ידו או על ידי מעבידו, החל מיום 1.1.03.
עמית עצמאי
ביחס לעמית עצמאי, יוסיף ויחול פטור ממס הן על הקרן ועל הפרשי הצמדה והרווחים שנצברו על הפקדות לקרן השתלמות לעצמאים שמקורם ב"הפקדה המוטבת" ובלבד שנמשכו במועדים המזכים (6 שנים או 3 שנים בתנאים מסויימים - בדומה לאמור לעיל ביחס לקרן השתלמות לשכירים). המונח "ההפקדה המוטבת" הוגדר כהפקדה בסכום של 15,120 ש"ח לשנה. מעניין לציין, כי בעוד שבמועד ההפקדה מוטלת מגבלה נוספת בנוסף לתקרה לצורך הכרה כהוצאה (ההפקדה אינה עולה על 7% מההכנסה החייבת), הרי שבמשיכה יחול פטור ממס בלא כל תלות בשיעור מההכנסה החייבת. דהיינו גם יחיד שיש לו הכנסה נמוכה יחסית, המפקיד סכומים העולים על 7% מהכנסתו החייבת, יהיה זכאי לפטור במשיכה ביחס לריבית ולרווחים שמקורם בהפקדה עד 15,120 ש"ח לשנה.
ביחס לסכומים העולים על תקרת ההפקדה המוטבת, יחול חיוב במס בשיעור של 15% בגין הריבית הריאלית (לא כולל הפרשי הצמדה) שנצברה החל מיום 1.1.2003. הוראה זו תחול ביחס להפקדות שנעשו החל מיום 1.12.02 ולא החל מיום 1.1.03 כפי שנקבע ביחס לקרן השתלמות לשכירים. הוראה זו נוספה במטרה למנוע ניצול קרנות השתלמות לעצמאים לצורך יצירת אפיק השקעות פטור בהפקדת כספים בהן בשנת 2002 ללא הגבלה.
פוליסות לביטוח חיים
פוליסות לביטוח חיים הינן פוליסות הכוללות בחובן הן מרכיב חיסכון והן מרכיב של ביטוח ("ריסק"). הן ניתנות לסיווג ל- 2 סוגים עיקריים (כשלכל אחד - סיווגי משנה):
א. פוליסות בעלות אישור כקופת גמל (על פי סעיף 47 לפקודה) - אלה יכולות להיות במסלול תגמולים או קיצבה ויחולו ההסדרים שהוצגו לעיל ביחס לקופות הגמל.
ב. פוליסות שאינן בעלות אישור כקופת גמל - אף אלה עשויות להיות במסלול של תגמולים או קיצבה. קופות אלה אינן כפופות לתקרות ההפקדה, ולכן סבורנו כי לא תוכר לעובד הכנסה בעת ההפקדה שכן הוא מדווח על-בסיס מזומן והכספים אינם מועברים לידיו, אם כי ייתכן שעמדת רשויות המס שונה בנושא. הפטור במשיכת הכספים עשוי לנבוע מהוראות סעיף 9(19) לפקודה (אירוע ביטוח שהוגדר כפטירה בלבד), או 9ב לפקודה - ביחס לתשלומי קיצבה (פטור ל-35% מהסכומים).
על פי הרפורמה, ביחס לפוליסות שאינן מאושרות כקופת גמל תבוצע הפרדה בין מרכיב הביטוח (שכאמור ביחס אליו יחול פטור בעת פטירה בלבד), לבין מרכיב החיסכון - שימוסה בדומה למיסוי הריבית בשוק ההון (15% על התשואה הריאלית). הריבית והרווחים שימוסו ב-15% יהיו רק אלה שנצברו לאחר 1.1.2003 והנובעים מההפקדות שבוצעו לאחר יום 1.12.2002.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי