אימון לבניית אמון בין הורים למתבגרים 

לגיל ההתבגרות מספר אפיונים ידועים, ביניהם הצורך בבניית זהות עצמאית, נפרדת מזו של ההורים, הצורך להתנסות ולחוות דברים חדשים והצורך בפרטיות. קבוצת השווים (החברים) נהפכת למשמעותית ביותר.
הביטוי המעשי של הגשמת הצרכים הללו טומן בחובו שינוי במערכת היחסים עם ילדינו. הילדים שלנו צועדים את צעדיהם הראשונים "בעולם הגדול", הם זקוקים למידה מסוימת של חופש ועצמאות, ואנו זקוקים לידיעה שהם צועדים במסלול בטוח.
לצד הרצון שלנו לאפשר להם לגדול ולהתפתח קיימים לא מעט חששות ופחדים. ואכן, מפחיד שם בחוץ... קשרים מסוכנים דרך האינטרנט, השפעה שלילית של חברים, נהיגה לא זהירה, זמינות של אלכוהול וסמים, ועוד סכנות מסכנות שונות.
במשפחות רבות נוצר מתח בין הצורך של ההורים לדעת, להגן ולהיות מעורבים, ובין הצורך של המתבגרים בעצמאות ובפרטיות.
ככל שהילדים שלנו גדלים, היכולת שלנו לדעת מה מתרחש בכל רגע בחייהם פוחתת, ומספר המצבים בהם הם נדרשים לקבל החלטות ולפעול, מבלי שנהייה שם לידם, הולך וגדל.
אנחנו מוכרחים לדעת שניתן לסמוך עליהם, מוכרחים לתת בהם אמון, בכדי לאפשר להם את החופש שהם כל כך זקוקים לו, לשם גדילה והתפתחות.

אמון בין המתבגר להוריו הנו צורך של שני הצדדים. ההורים זקוקים לתת אמון בכדי לאפשר חופש, והמתבגר זקוק שיתנו בו אמון, לא רק לשם קבלת חופש ועצמאות, אלא גם לשם בניית הדימוי העצמי שלו. אם סומכים עלי, אני כנראה בעל שיקול דעת וראוי לאמון. אם לא סומכים עלי.. מה זה בדיוק אומר?

התהליך של בניית אמון מתרחש במקרים רבים באופן טבעי, ללא מעורבות או מודעות מיוחדת. הילדים גדלים, אנחנו לאט לאט לומדים לסמוך עליהם, דברים שאסרנו בשלב מסוים אנחנו מתירים בשלב מאוחר יותר, והחיים זורמים להם על מי מנוחות.

בניית אמון באופן מודע ומכוון מתבקשת במקרים בהם נוצרת תחושה של צורך לא ממומש, צורך לחופש מצד המתבגרים או חשש גדול מצד ההורים.

את תהליך בניית האמון מבצעים יחד, הורים ומתבגר. מגדירים מהו אמון לגבינו, כיצד יבוא לידי ביטוי, ומה נדרש מכל אחד מהצדדים כדי לממש אותו. מתייחסים לאמון כאל מושג כמותי ולא איכותי. לא מדברים במושגים של יש / אין אמון, אלא במושגים של רצף, כשאנחנו נמצאים במקום מסוים על הרצף הזה, ומציבים לעצמנו יעדים נוספים על גבי אותו רצף.





5 צעדים לבניית אמון:

o מתחילים ממה שיש. ההורים מצביעים על תכונות והתנהגות של המתבגר המאפשרות להם לתת בו אמון, ועל המצבים בהם הם מרגישים שניתן לסמוך עליו ולאפשר לו חופש ועצמאות. המתבגר מצביע על המקומות בהם הוא מרגיש שסומכים עליו, ועל תכונות והתנהגות המצדיקות את האמון.

o מגדירים צרכים. יוצרים את רצף האמון, בעיניים של המתבגר. מה זה אומר בשבילו שסומכים עליו? איך בדיוק החופש שלו יבוא לידי ביטוי? מגדירים גם את החששות של ההורים, ומה צריך לקרה כדי להפיג את החששות האלו. בשלב זה חשוב ליצור מצב בו המתבגר ידע מה נדרש ממנו בדיוק, בהתאמה לרצף שהוא יצר. מפרטים התנהגויות כמו: כללי פגישות עם חברים שהכיר דרך הרשת, תגובה מצופה אם היה בחברת חברים ולפתע נשלף בקבוק אלכוהול וכד'.

o יוצרים תוכנית עבודה. הופכים את הגדרת הצרכים וההתנהגות המצופה לתוכנית עם לוח זמנים. מדרגים יחד את הצרכים עפ"י סדר הגיוני המתאים לשני הצדדים. קובעים מה יקרה בשלב מוקדם יותר ומה בשלב מאוחר יותר.

o מדברים על נקודות שבר. בודקים אילו מצבים יכולים לגרום להפרת אמון (לחץ חברתי, למשל) , ומשתדלים להיערך לקראתם. מסכמים שקיום התוכנית כרוך בהתחייבות של שני הצדדים. מחליטים גם על תגובה למצב משבר. במקרה של הפרת אמון, תהייה חזרה לשלב מוקדם יותר בתוכנית. הילדים שלנו אומנם מלאכים , אך גם מלאכים עלולים לטעות. חשוב להימנע ממצב בו טעות תגרום לשבר כולל. לצד המחיר המלווה את הטעות, יש להשאיר גם מקום לתקווה.

o קובעים נהלים לשימור. הגדירו יחד התנהגויות שיתרמו לשימור וחיזוק האמון. ידיעה כי המתבגר שלכם יפנה אליכם בכל עת במצב מצוקה, שיתוף ההורים במה שהמתבגר בוחר לשתף או בילוי זמן יחד. נצלו הזדמנויות בהם המתבגר מוכיח שיקול דעת, שליטה עצמית ובגרות בכדי להצביע על ההתנהגות שלו כתורמת לבניית אמון.



בהצלחה!

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי