שיטת הדפסה זו מבוצעת לפי עקרון התכונות הבסיסי של הדחיה בין שמן ומים. בדרך זו מעובדים החלקים על פני האבן החלקה כך שהם דוחים מים וקולטים צבע.
בתחילה מציירים את הציור המבוקש בצבע שמנוני על האבן, אח"כ מרטיבים במים הנספגים באיזורים הנקיים מצבע כך שרק הצבע יודפס, מצמידים את הנייר לאבן ובעזרת גליל ומכבש תתבצע ההדפסה על ידי לחיצה וגלילה.
שיטה זו היתה מקובלת עד תחילת המאה ה-20 ואח"כ על פי אותו עקרון פותחה שיטת דפוס ה"אופסט" או העתקה לא ישירה - במערכת גלילים של צבע ומים. במקום האבן נכנסו לשימוש לוחות אבץ ואלומיניום.
כיום, קיימת שיטת ההדפסה באבן רק בקרב אמנים לצורך הדפסה אמנותית.
לפני כמה שבועות בקרתי בבולגריה-, מצאתי שם סדנה נפלאה, פעילה ויוצרת בהדפסת אבן, עם קבוצת אמנים נפלאה, מרגש היה לראות ולהתפעל, לנוכח השימור הזה.
דפוס ה"אופסט"-מאפיין בלוחות מתכת גמישים-מורכבים על גבי טנבור-לוחות כאשר בעזרת שלושה מהם יוצרים ביחד תהליך הדפסה אחד. [טנבור הלוח, טנבור שמיכת הגומי וטמבור הלחץ]-משמיכת הגומי-עליו עליו מודפס הנושא, בצורה לא קריאה ובזמן ההדפסה על הנייר,מופיעה ההדפסה המבוקשת.
טמבור הגומי מאפשר הדפסה גם על חומרים מחוספסים-תכונה בעלת יתרון רב לגבי שיטות ההדפסה האחרות.
עם הזמן נכנסו לשימוש לוחות נייר במקום לוחות האבץ-יתרונם חיסכון בתהליך הצילום והמונטז'-גם אפשר לכתוב עליהם במכונת כתיבה-וכמובן גם לצייר עליהם בצבע.
שוכללו מכונות ההדפסה על ידי הכנסת פילמים בעלי רקע שקוף ועל ידי סידורם להדפסה - נותנים חיסכון רב בתיכנון חיתוך הנייר וקיפולו.
במסגרת השכלולים הרבים- יש לזכור את תחילתה של השיטה, כהדפס אבן ועד מערכת מכונות מורכבת עם גלילים,מעבר מהיר של צבע והכנה לדפוס של שקפים וצילומים.
יורם לילך-אמן ישראלי ותיק -יוצר ומלמד בסדנת ההדפס שלו בכפר יהושע.
אפשר לקרוא אודותיו במאמר של אילנה גרף
http://www.art.text.com/artists-23.htm
וכן לבקר באתר שלו
www.yoramlilach.com
אפשר לקרוא אודותיו במאמר של אילנה גרף
http://www.art.text.com/artists-23.htm
וכן לבקר באתר שלו
www.yoramlilach.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



