וידוי אישי: בעברי האפל הייתי פריקית של סוגריים (עגולים). כמעט כל משפט שכתבתי כלל סוגריים. עם הזמן נגמלתי מההרגל המגונה, ולא זו בלבד, אלא שבדומה למעשנים שנגמלו מעישון סיגריות ואינם מסוגלים לסבול מעשנים בקרבתם, כך גם אני. כאשר אני נתקלת בהצפה של סוגריים, בעיקר סוגריים שתוכנם יכול או צריך להשתלב בגוף הטקסט, יש לי צורך עז להעיף אותם הצידה ולשאוף אוויר צח.
דוגמאות מביקורת טלוויזיה באתר וואלה:
שני פישר על "תעשה לי ילד":
- כעת (ובביטחון רב) אני...
- זוהי הדרך הקלה ביותר להתמודד... (למרות שעוצמת הרגשנות של תגובות הנגד לסדרה עשויות דווקא להצביע על כך שהיא כן חשפה ללא מעט עיתונאים איזה עצב).
ניב הדס על "ארץ נהדרת":
- ... שהתנדנד בין הנוכחות החיובית של אבירמה גולן (בגילומה המופלא של עלמה זק) למיאוס מדמותה של רוחמה אברהם בלילא (לימור, המאוסה לכשעצמה, רק נטולת שארם) וחגיגות ה-60
- ... ומריאנו כסופר-נני (בביצוע שמאוד מזכיר את הפנינה רוזנבלום שלו)...
גיא שמי על "העשב של השכן"
- ... יד ימינו של "יו-טרן" (סוחר סמים מעט פחות חינני ממנה)
- חוסר היכולת של ננסי... נובע מהגילוי ההדרגתי של שני ילדיה... (ושילובו של בנה הבכור סיילאס באופרציה)
- מול שכנתה הבלתי נסבלת סיליה (ומאוחר יותר מול חבורת אופנוענים סוחרים שמאיימים על סיילוס) וכמות יחסי המין (והשותפים ליחסי מין. גברת, גם בפרברים קליפורניים יש מחלות) ההולכת וגדלה...
נראה כי הכותבים ישובים מאחורי מכונת ירייה ולא מקלדת, ומפציצים להנאתם אוטוסטרדה של מאמרים מוסגרים שמזכירים את "החדשות בהרחבה" של אייל קיציס ב"ארץ נהדרת". אין זה מקרי שהכותבים הם מאתר וואלה הפונה לקהל גולשים צעירים. אני די משוכנעת שהם עצמם צעירים, או שמא זו השפעת מסך הטלוויזיה המרצד מולם.
באתר "השפה העברית" מוצגים כללים לפיסוק נכון. הסוגריים מוגדרים כך: "משמשים את המחבר כדי להוסיף מידע או זוית ראייה נוספת באופן שלא יפגע ברצף הקריאה".
שימוש בסוגריים כפי שהוצג לעיל אינו בבחינת הוספת מידע או זווית ראייה נוספת, אלא המשך של התוכן בגוף הטקסט. אם הפסיק יכול לבטל את הסוגריים וההערה אינה פוגעת ברצף הקריאה, זה סימן לכך שהסוגריים מיותרים.
לדוגמה: אנסה להוריד את הסוגריים במשפטים הבאים. האם ביטולם יפגע ברצף הקריאה?
- "כעת (ובביטחון רב) אני.."
- "כעת, ובביטחון רב, אני.."
- "זוהי הדרך הקלה ביותר להתמודד...(למרות שעוצמת הרגשנות של תגובות הנגד לסדרה עשויות דווקא להצביע על כך שהיא כן חשפה ללא מעט עיתונאים איזה עצב)."
- "זוהי הדרך הקלה ביותר להתמודד..., למרות שעוצמת הרגשנות של תגובות הנגד לסדרה עשויות דווקא להצביע על כך שהיא כן חשפה ללא מעט עיתונאים איזה עצב."
- "... שהתנדנד בין הנוכחות החיובית של אבירמה גולן (בגילומה המופלא של עלמה זק)"
- "... שהתנדנד בין הנוכחות החיובית של אבירמה גולן, בגילומה המופלא של עלמה זק."
כעת אנסה להוריד את הסוגריים במשפט הבא:
- "בתכנית ארץ נהדרת (יום שישי, ערוץ 2, רשת), עלמה זק גילמה נפלא את דמותה של אבירמה גולן."
- "בתכנית ארץ נהדרת, יום שישי, ערוץ 2, רשת, עלמה זק גילמה נפלא את דמותה של אבירמה גולן."
ללא סוגריים המידע שמשולב במשפט פוגע ברצף הקריאה. זה סימן לכך שבמקרה זה הסוגריים נחוצים.
סוגריים גם מרמזים על מידת החשיבות של האמירה הנכתבת בתוכם, מעין אמירת אגב. הנה תגובה של מישהי לרשימה שכתבתי בנושא שאלות רטוריות:
"... יש בה פואטיות אבל - לא נריב על זה ואיש באמונתו יחיה (אבל הרשימה חביבה עד מאד - והדוגמאות מאירות ומעירות עיניים)".
הכותבת בחרה להכניס את המחמאה לסוגריים, ובכך הפכה את המחמאה לעניין שולי, אגבי. אילו הייתי איליין מסיינפלד, הייתי נעלבת. בפרק ההוא איילין כעסה על בן זוגה על כך שלא ציין סימן קריאה בהודעה הטלפונית שקיבל, ורשם אותה בסתמיות: "מירה ילדה", במקום "מירה ילדה!"
שימוש מרובה בסוגריים הוא סגנון כתיבה אופנתי. יש בו טשטוש של גבולות בין פנים וחוץ וניסיון ליצור פרובוקציה ואמירה אישית. בכתיבה טובה רצוי להימנע ככל האפשר משימוש בסוגריים. ריבוי סוגריים חושף כתיבה לא בשלה ולא בוגרת. באמצעות הסוגריים יש ניסיון ליצור מעין קשר סחבקי עם הקורא: "ת'אמת, בינינו... אבל אל תגלה לאף אחד". הכותב מבקש למצוא חן ורוצה שכתיבתו תיחשב לטובה, ייחודית ושנונה.
לא בעיניי. כשאני קוראת טקסטים תזזיתיים כאלה עולה בי תחושה של אי-שקט ומצוקה ואני ממהרת להימלט על נפשי. גם אם תוכן הסוגריים הוא אכן בגדר "מידע או זווית ראייה נוספת", עדיין, הצפת הטקסט בסוגריים היא בבחינת "מרוב עצים לא רואים את היער".
לכן, כעת (ובביטחון רב), אני ממליצה: המעיטו בסוגריים! (וגם בסימן קריאה). לעמוד סימני הפיסוק
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
