פיצוי עבור כאב וסבל בתאונות דרכים 

קל יחסית לאמוד את הנזקים הריאליים של נפגע בתאונת דרכים. הנזקים מצטברים בדרך כלל במספר מישורים (ראשי נזק): הפסד הכנסה מיידי, הפסדי הכנסה לעתיד, הוצאות ממשיות (נסיעות, הוצאות רפואיות, נזק לבגדים, משקפים וכו'). במקרים כגון אלו חישוב הנזק הוא אריתמטי ומבוסס על נתונים אובייקטיבים: תלושי שכר, אישור מעביד על העדרות מהעבודה, קבלות וכו'.

קשה יותר לאמוד את הנזק הלא ממוני - הכוונה היא לפיצוי בגין "עגמת הנפש" המגיעה לנפגע, פיצוי המכונה ע"י עורכי הדין המטפלים בתאונות דרכים וע"י בית המשפט כפיצוי עבור "כאב וסבל".

קשה לאמוד, כמה סבל אדם אחרי תאונה? - מי סבל יותר, אדם שנפגע בראשו, או אדם שנפגע בבטנו? מה מטריד יותר, כאב אוזניים או כאב שיניים?

כיצד קובע בית המשפט את הפיצוי עבור הכאב והסבל שהיו מנת חלקו של הנפגע בתאונת דרכים? כיצד מחליט בית המשפט כמה סבל הנפגע?

הדבר אינו פשוט כלל ועיקר. - כאב וסבל הינם הרגשה סובייקטיבית - לא כל אדם כואב וסובל במידה שווה, לא כל אדם מחצין את סבלו וכאבו במידה שווה. קיימים אנשים שסף הכאב שלהם גבוה, והם יוכלו לסבול כאב שאדם אחר יתקשה לעמוד בו.
לעיתים מצב כלכלי מחייב נפגעים לקום ממיטת חוליים בכדי לדאוג לפרנסתם, והם יאלצו להתייצב לעבודתם למרות שהרופא המליץ להם על חופשת מחלה.

באם קביעת הפיצוי עבור כאב וסבל תהיה רק על פי תלונותיו הסוביקטיביות של הנפגע - יהיה תמיד חשש כי נפגעים "ארטיסיטים" יזכו בפיצוי גבוה יותר לתלונותיהם, באם יצליחו, בעזרת כשרון המשחק שלהם, לשכנע את בית המשפט בסבלם הרב.
לכן, בית המשפט משתדל שלא רק להאזין לתלונות הנפגע בתאונה, אלא בית המשפט מבקש גם לראות מסמכים רפואיים המתעדים את תלונות הנפגע בפני הרופאים המטפלים.
אך מובן כי אין בכך כדי למגר לחלוטין את תופעת ההתחזות של נפגעי תאונות - שכן כשרון המשחק של הנפגע לא רוקן מתוכן, וכך גם לא השפעת כשרון המשחק על סך הפיצוי - אלא רק הוחלף הגורם בפניו עלול הנפגע להפגין את כשרון המשחק שלו (במקום "להציג" בפני בית המשפט, עלול הנפגע "להציג" בפני הרופא).

בכדי לנסות ולקבוע פרמטרים אחידים בקביעת הפיצוי בגין כאב וסבל, ולנטרל את משקלה של התלונה הסוביקטיבית של הנפגע שלגביה קיים חשש שאינה תמיד מהימנה, - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והתקנות שהותקנו על פיו, קובעים סך קבוע ומוגדר מראש, לפיצוי בגין ראש הנזק של כאב וסבל לנפגע בתאונת דרכים.

בתאונות דרכים בהם נגרמה לנפגע נכות צמיתה בשעור של 100%, ישולם פיצוי קבוע עבור כאב וסבל, בסכום המתעדכן מדי פעם, העומד כיום על סך של כ- 150,000 ש"ח.

הסך האמור, נכון לגבי נפגע שגילו אינו עולה על 30 שנים. - ואילו מעל גיל 30, יפחת הפיצוי בגין כאב וסבל ב- 1% מסך הפיצוי עבור כל שנת גיל (כך למשל נפגע בן חמישים יקבל עבור כאב וסבל פיצוי מקסימלי הנמוך ב- 20% מאשר יקבל נפגע בן 30 עבור כאב וסבל. נפגע בן 55 יקבל פיצוי בגין כאב וסבל בשעור הנמוך ב- 25% מהפיצוי שיקבל נפגע בן 30 עבור כאב וסבל).

כאשר נקבעת לנפגע נכות צמיתה בשעור הנמוך מ- 100%, ישולם הפיצוי עבור כאב וסבל, באופן יחסי לעומת הפיצוי עבור כאב וסבל הקבוע לאדם שנגרמה לו נכות בשעור של 100%, (כך למשל נפגע שנגרמה לו נכות בשעור של 10% יקבל פיצוי עבור כאב וסבל בשעור של 10% מהסך המקסימלי, היינו סך של כ- 15,000 ש"ח עבור כאב וסבל).
גם כאן קיימת הפחתה בשעור של 1% עבור כל שנת גיל של הנפגע מעל לגיל 30 (כך למשל נפגע בן חמישים שנותרה לו נכות צמיתה בתאונת דרכים בשעור של 10%, יקבל פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 12,000 ש"ח בלבד - לאחר הפחתה של 20% מהסך המקסימלי מהפיצוי בגין כאב וסבל לנפגע בגיל 30 בדרגת נכות של 10%).

כך הצליח המחוקק לנטרל את החשש מתלונות מדומות של נפגעים בתאונות דרכים - וזאת במקרים בהם נגרמה לנפגע בתאונת הדרכים נכות צמיתה.

במקרים בהם לא נותרה לנפגע בתאונת דרכים נכות צמיתה, אלא רק כאב זמני שחלף (נכות זמנית) - בית המשפט רשאי לקבוע לנפגע פיצוי עבור כאב וסבל, בסך שלא יעלה על הפיצוי שהיה הנפגע מקבל, לו הייתה נותרת לנפגע נכות בשעור של 10% - כלומר, בית המשפט רשאי לפסוק פיצןי בגין כאב וסבל, סך של עד 15,000 ש"ח, לנפגע בגיל 30.
גם כאן קיימת הפחתה של 1% עבור כל שנת גיל של הנפגע מעל לגיל 30.

מובן כי בית המשפט אינו ממהר לפסוק לנפגע את מלוא סך הפיצוי, אלא בית המשפט מתחשב בחומרת הפגיעה, משך תקופת אי הכושר הזמנית שהומלצה לנפגע, תלונות הנפגע בפני הרופאים, הפניה לפיזיוטרפיה, שימוש באביזרי עזר, נטילת תרופות, זריקות, ועוד. - לעיתים משפיעות המילים עצמן הרשומות במסמכים הרפואים, בית המשפט נותן לעיתים משקל שונה למונחים: "חבלה", "מכה", "פצע", "שפשוף", "המטומה" וכו' - ספק בעיני עם רופאי המיון מודעים לכך שלכל מילה בדו"ח חדר המיון יש לעיתים השפעה על סך הפיצוי שיקבל הנפגע.

במתכונת הנוכחית של החוק, לא נוטרל לחלוטין החשש שמא נפגע שנפגע בתאונת דרכים באורח קל יחסית, ולא נותרה לו נכות צמיתה, אך הרבה להתלונן על מיחושיו וכאביו, יקבל פיצוי בגין כאב וסבל בסך גבוה מנפגע שלא הרבה להתלונן, והמציאות עלולה לגרום עידוד לריבוי ביקורי חינם אצל רופאים.

אולם, מוצע לנפגעים שלא לפנות לחינם לרופאים בכדי להתלונן על מיחושים מדומים, בניסיון להעצים את התלונות וכך לנסות ולקבל פיצוי מוגבר בגין כאב וסבל - פעמים רבות הרופא מאבחן כי הנפגע שמולו מתחזה, והדבר מוצא את ביטויו במסמך הרפואי שהרופא מוציא תחת ידו, כך יוצא "שכרו" של הנפגע בהפסדו, במקום מסמך שיתאר מצב ירוד וסבל, הרופא מתעד אדם במצב בריאות מצויין, דבר שבסופו של דבר מפחית מסך הפיצוי.

כמו כן, נפגעים אינם מודעים לכך, אך לפעמים, תלונות מדומות של נפגע, יעמדו לו לרועץ בתביעות עתידיות בגין נזקי גוף, ועלולות "לשקף" "מצב רפואי קודם" שגוי, שאינו קיים באמת אלא רק בדימיונו של הנפגע, אך לנוכח תלונותיו המדומות של הנפגע, תלונות קורמות עור וגידים, מתועדות במסמכים רפואיים רשמיים - ובעתיד עלולה להטען נגדו הטענה כי סבל באמת מהתופעות עליהם התלונן, דבר שעלול לטרפד קבלת פיצוי הולם ברגעי אמת (הן בתאונות דרכים עתידיות, הן בתביעות על פי פוליסות ביטוח אישיות, והן בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה). - וכך בכדי לזכות ב"רווח" מדומה של אלפי שקלים בודדים בתביעה נוכחית, עלול נפגע להביא במו ידיו לדחיית תביעה אחרת שסכומה עשוי להיות גבוה בעשרות מונים.

סוף דבר, בענין זה - כתמיד, האמת עדיפה על פני הגוזמה וההגזמה. - מומלץ לנפגע לפנות לרופאים לצורך הטיפול הדרוש, ובכך גם לתעד את סבלו ותחושותיו האמיתיות - אך בשום פנים ואופן לא להמציא תחושות ותלונות שאינן קיימות במציאות.



הכותב הינו עו"ד המתמחה בטיפול בתביעות בגין נזקי גוף, פוליסות ביטוח, תאונות דרכים ותביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי
http://www.barakadv.dpages.co.il
אין באמור במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי. - בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי