על החוק
הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעתו של ח"כ עמיר פרץ, לשלם לחיילים בשירות חובה שכר מינימום, שעומד כיום על כ-3,800 שקל. וצודק שר האוצר בר-און באומרו: "זו הצעה קלוקלת שפוגעת
בערכים".
בהצעת החוק תמכו 41 חברי כנסת לעומת 38 מתנגדים. ח"כ פרץ נימק את הצעתו במטרה לאפשר לחיילים לקבל שכר הוגן, המשקף את העובדה כי בגיוסם הם מעניקים למדינה שלוש שנים של שירות מסור.
אני מקווה שההצעה לבסוף לא תאושר, כי יש בקיומה סכנה למרקם העדין של הצורך בשירות חובה התנדבותי לבין הפיצוי המגיע לחיילים ולסכנה להפוך את חיילי החובה לצבא מקצועי, שיש לה משמעויות מרחיקות לכת בחברה שלנו.
מה היה בזמני?
אתן דוגמא על עצמי, כאשר התגייסתי בשלהי שנות 1960, לא ראיתי זאת כמקום עבודה שתמורתו בכסף ושכר עבודה, אלא ככשרות חובה אשר עלי לתת על פי חוק שרות הביטחון כמו כל אזרח במדינה.
יתרה מכך, היה ברור לי בעת גיוסי, שאני הולך לתת מעצמי שנתיים וחצי מחיי (כך היה החוק אז) בשרות קרבי בשדה ביחד עם כל בני כתתי בקיבוץ שהתגייסו כמוני כי זו הייתה הנורמה. ואכן, עשיתי שרות קרבי במשך שנתיים וחצי כחייל, כמ"כ וכקצין בגדוד 50 המיתולוגי דאז, של הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים - שרות לא קל לכל הדעות. זכורני שקבלנו 10 לירות לחודש (במונחים של אז, זה גם לא היה הרבה כסף) ובתוספת מזערית של דמי סיוע מהקבוץ לכל חייל וההורים, הסתדרנו היטב ובלי תלונות, וכלל לא עלה בדעתנו לדרוש שכר על עמלנו.
ואם היינו חוזרים בזמן, הייתי חוזר על כך שנית ללא כל נקיפות מצפון. כך אני מצפה מחיילי החובה בימים אלה למרות שלא הם אשר ייזמו את החוק.
הצד המוסרי והערכי
בו גוריון קבע בזמנו את האמרה המפורסמת "כל הארץ חזית וכל העם צבא". הוא לא התכוון לצבא העם שיקבל שכר על שירותו בצבא. וודאי שלא כצבא מקצועי, אלא שרות בהתנדבות כחובה לאומית שעל כל אזרח לתת למדינה.
כשהתמורה עבור שירות החובה היא שכר, שמתבטא בכסף, ולא הכרת המדינה והחברה בחיוניות השירות, מדובר כבר במקום עבודה לכל דבר, במקצוע - לא בשירות התנדבותי על פי חוק שרות הביטחון, ולא במילוי חובה המוטלת בכוח החוק על כל אזרח במדינה.
ככלל, אם נלך רחוק, לא קשה יהיה לדמיין שמשמעות שרות או עבודה בצבא תמורת שכר עבודה יכול להביא :לשעון נוכחות ,התארגנויות של חיילים כעובדים ואפילו שביתות האטה ושביתות בכלל,
האם האיומים על מדינת ישראל נדחקו לקן זווית עד כדי כך שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו צבא שכיר שחייליו במסגרת שרות החובה באים בבוקר לעבודה?
השאלה העקרונית הנוספת היא, שחייל שמתגייס לצבא ממניע של קבלת שכר, האם נוכל לסמוך על מי שיסכן את חייו בעת מלחמה או במצב חירום ?
במצב כזה ברור שאין לבוא בטענות למי שבוחר לוותר על מקצוע כזה ועל תמורה כזאת. זה בדיוק חלומם של המשתמטים למיניהם.
את בעיית המשתמטים וחלוקה שווה של נטל הגיוס לא ניתן לפתור בכסף, לכך יש למצוא פתרונות אחרים.
בהיבט הכלכלי, הערכה היא שעלות ההצעה היא כ 4 מיליארד שקל לשנה, וידוע לכל בר בירב ששמיכת התקציב קצרה ואין יש מאין. יש יעודים יותר חשובים לכסף זה או לחילופין להעלות מיסים לכל אזרחי המדינה. ואם ההצעה תתקבל, והצבא משיקולי חסכון תקציבי לרב לא יגייס את כולם, היכן יעמוד אז למבחן חלוקה שווה של נטל הגיוס? ומי בדיוק יתגייס ומי לא.?
אלה השאלות שהמצביעים בעד החוק בכנסת צריכים לענות עליהם. לכן, יש לראות את שרות החובה של בנינו כערך התנדבותי עליון ולא להשמיטו מבין ידינו, כי אז את הנעשה לאחר מכן לא יהיה ניתן להשיב.
הכותב:סא"ל(בדימוס)גרשון אקשטיין,רעננה
גרשון אקשטיין , ( 66 )סא"ל (בדימוס)שרות בצה"ל בסדיר בצנחנים ,בשרות קבע ,בתפקידי פיקוד,מטה והדרכה.
ביו היתר הקים ויסד את תפקיד ראש זירת העורף במטכ"ל אג"מ מבצעים.
.עם שחרורו מצה"ל, הקים את חברת "הכוון" שעסקה בייזום והקמת עסקים ,ובין היתר כתב מספר ספרים שהם מדריכים עסקיים.וכן את הספרים: סיעוד הורים בישראל" ו"קמתי ונפלתי וקמתי שוב"
בתפקידיו הציבוריים בארגון גמלאי צה"ל-"צוות" ,שימש במשך 17 שנה ,,כחבר הנהלה,יו"ר ועדת הסברה ומערכת,יו"ר ועדת ארגון ותקנון ויו"ר ועדת ביקורת ארצית וזכה לאות "יקיר צוות"
בעקבות אירוע מוחי שממנו השתקם,יצא לגימלאות בשנת 2005 ,כיום הינו סופר ופובליציסט.
אתר הספר : http://www.gershone.ios.st
אי-מייל: grshone@zahav.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
