אנו מעסיקים סוכן ביטוח ישיר.
בהתחשב באופן עבודתו של סוכן הביטוח האמור התקינה החברה "דלקן" ברכבו הפרטי.
השאלות הן:
1. האם הוצאה זו מוכרת למעביד, ואם היא מוכרת למעביד, מה הם תנאי ההכרה; או, שמא, יש לזקוף את העניין הזה כהכנסה לעובד ?
2. האם על העובד לנהל "ספר רכב", שיאפשר לחשב את מספר הקילומטרים אשר שימשו לצורכי העסק ?
3. האם יש התניה בעניינה של הבחירה בין האופציה הזו (המבוטאות בשאלה מס' 2 לעיל) לבין ההכרה ב-%25 מן ההוצאה הזו ?
4. אילו נתונים יש לספק לרשויות המס, כדי שהן יכירו בהוצאות הדלק האמורות ?
יניב גבריאל משיב:
התשובה על פניית השואלים מובאת כאן בכפיפות לעובדות הכלולות בפנייה.
----------------------------------------------
מיסוי "הוצאות הדלקן" - מהיבטו של המעביד
סעיף 17 רישא ל"פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961" [להלן - "הפקודה"] קובע את הכלל, כי רק הוצאות, שיצאו כולן בייצור ההכנסה ולשם כך בלבד, יהיו מותרות בניכוי(1). לפיכך, הוצאות הדלקן, שהוצאו לשם ייצור ההכנסה של המעביד, הן הוצאות המותרות בניכוי כנגד ההכנסה.
עם זאת, משום שמעצם טיבו של הרכב הוא משמש גם לצורכי העסק וגם שלא לצורכי העסק, הרי ההוצאה בעבור השימוש שלא לצורכי העסק אינה ניתנת לניכוי.
כדי לפתור את הבעיה הזו, וכדי למנוע את האפשרות של ניכוי הוצאות שאינן לצורכי העסק - הותקנו תקנות(2) מכוחו של סעיף 31 לפקודה, המגבילות את ניכויין של ההוצאות על הרכב, לפי שתי אפשרויות, המצויות בתקנות(2):
• או, הגבלה עד לשיעור %25 - ממלוא הוצאות הדלקן לתקופה.
• או, הגבלה עד למספר מסוים של הקילומטרים שנסע הרכב - ממלוא מספר הקילומטרים הכולל שנסע הרכב בתקופה.
כדי שיוכרו לחברה הוצאות הדלק האמורות על פי התקנות(2), יש לצרף לדוח השנתי של החברה את הנתונים דלהלן:
• תיאור הרכב (יצרן, דגם, שנת ייצור, נפח מנוע).
• מספר הרישוי של הרכב.
• מספר החודשים שבהם הרכב היה בשימוש.
• קריאת מונה הרכב - בתחילת שנת המס, או בעת שהרכב הגיע לרשות החברה, לפי המאוחר.
• קריאת מונה הרכב - בסיום שנת המס, או בעת שהרכב יצא מרשות החברה, לפי המוקדם.
התניה בין ניהול הנתונים דלעיל לבין הכרה בהוצאות הרכב בשיעור של %25 אינה אפשרית.
----------------------------------------
מיסוי "הוצאות הדלקן" - מהיבטו של העובד
הוצאות הדלקן, שהוצאו שלא לצורכי העסק (כפי שנאמדו בתקנות), הן בבחינת "טובת הנאה" של העובד. לפיכך, הן חייבות מס כהכנסת עבודה של העובד לפי סעיף 2(2) לפקודה.
הסכום, שנזקף לעובד כטובת הנאה, לא יותר למעביד כהוצאה.
אם סכום טובת ההנאה יגולם בידי המעביד - הרי רכיב סכום הגילום, לצורכי חישוב המס המגיע, יותר במלואו למעביד כהוצאה.
הפניות הכותב:
(1) ראה: פסק דין ע"א 358/44, "חברה מאוחדת למזרח הקרוב בע"מ" נגד פקיד שומה [1945 אל"ר 222]; פסק דין ע"א 508/59 + 507, "אוצר לאשראי של הפועל המזרחי" נגד פשמ"ג [פ"ד ט"ו 2213].
(2) תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995.
יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.
יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
