לעובד שכיר יש פוליסת "ביטוח מנהלים".
שכר העובד גבוה, ולכן על חלק המעביד העודף על ההכנסה המזכה הוא מחויב במס.
מסתבר, כי המעביד לא העביר כספים לחברת הביטוח, וקיימת האפשרות: או, להפסקת הפעילות של המעביד; או, לפשיטת רגל של המעביד.
המצב הוא: העובד שילם מס על חלק המעביד בביטוח מנהלים, אף על פי שהסכום לא הועבר כלל לחברת הביטוח.
השאלות הן:
1. האם לעובד יש זכות לגביית חלק העובד וחלק המעביד בעת פשיטת רגל של המעביד ?
2. מה קורה למס שהעובד שילם ?
3. אם יתפטר העובד מרצונו - האם ייגרעו ממנו הזכויות המוזכרות לעיל ?
4. האם האחריות והחובה לבצע תשלום הן של החברה או גם של המנהלים של החברה ?
5. אם החברה תיכנס להליך של פשיטת רגל - האם יש כאן זכות קדימה מול שיעבוד צף לבנק; או חבות לשלטונות המס - ניכויים, ביטוח לאומי, וכד' ?
6. אם, עקב הפסקת פעילות החברה בגלל חוסר כסף, התפטר העובד והתחיל לעבוד במקום אחר - האם הפסיד, מכך, זכויות כלשהן שנזקפו לו בשל עבודתו בעבר ?
7. אם קיימת אחריות כלשהי של המוסד לביטוח לאומי לשלם לעובד בעניינם של חובות המעביד לקופת גמל או לקרן השתלמות ?
8. האם הגשת תביעה נעשית רק באמצעות בית דין לעבודה, או גם באמצעות המוסד לביטוח לאומי כאמור לעיל ?
9. האם הזכויות בביטוח לאומי הן עד שכר מסוים, או על כל שכר שהוא ?
10. המצב הכספי הגרוע היה ידוע חודשים אחדים, והעובד הסכים להקטין את השכר החודשי (ברוטו) עד שהמצב ישתפר. והנה המצב לא השתפר - האם יש לו זכויות כלשהן לגבות את הסכום, שעוכב כאמור לעיל ?
יניב גבריאל משיב:
התשובה על פניית השואל מובאת כאן בכפיפות לעובדות הכלולות בפנייה.
--------------------------------
לשאלות 1, 2, 3:
היבטי מס הכנסה
"פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961" [להלן - "הפקודה"] קובעת מפורשות, כי תשלומים עודפים של מעביד לקופת גמל "יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקופת גמל"(1).
כפועל יוצא, וכהמשך ישיר של הנאמר עד כה - בטרם שולמו הסכומים לקופת הגמל, לא נוצרה הכנסת עבודה לעובד, ולכן חובת ניכוי המס במקור אינה קיימת(2).
מס שנוכה מהכנסת עובד יותר מן הדרוש, ולא קיימת אפשרות להחזירו בדרך הרגילה, יוחזר לעובד לאחר הגשת דו"ח שנתי "מקוצר"(3).
היבטי דיני עבודה
גביית כספים מעובד בכוונה להעבירם אל קופת גמל, אולם הכספים הללו נגבו אך לא הועברו ליעדם בתוך 30 ימים, מהוות עבירה משלושה סוגים:
א. עבירה - שיש בה משום הלנת שכר(4).
ב. עבירה - שיש בה משום גניבה(5).
ג. עבירה - שיש בה משום הפרת חוזה(6).
אי העברת הסכומים - הסכומים שנוכו משכר השכיר + סכומי חלקו של המעביד - מקנה לעובד זכות תביעה במישרין נגד המעביד(7), באמצעות הגשת תובענה לבית הדין האזורי לעבודה, שמטרתה: השבת הכספים מן המעביד, אשר נטלם בעבירה.
לשאלה 4:
בפסק דין "דוביצקי"(8) נקבע, כי חוב מס על ניכויים של חברה יש לו השלכות גם על בעלי המניות בחברה, ככל שהדבר נוגע לאחריות ולחובה שבביצוע התשלום.
לשאלה 5:
לפי פקודת המיסים(9) - זכות קדימה בעיקול היא בכפוף לסדר, שבו נרשמו המישכונים שלפניו.
לפי פסקי הדין: אלי ושושנה שמש; קהילת ציון אמריקאית; וואנו, עו"ד וכונס נכסים(10) - דין קדימויות בין נושים בזמן פירוק חברה גובר על הסנקציות הקבועות בחוק לטובת רשויות המס.
לשאלה 6:
לפי חוק פיצויי פיטורים(11): הרעה מוחשית בתנאי העבודה, והתפטרות בעקבותיה - התפטרות זו היא בבחינת התפטרות, המזכה בקבלת פיצויי פיטורים.
לשאלות 7, 8, 9:
חוק הביטוח הלאומי(12) מסדיר את זכויות העובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד כלהלן:
זכאים לגמלה
• עובד, שמעבידו פשט את הרגל, או עובד שבית המשפט נעתר לבקשתו להוציא נגד מעבידו צו פירוק; (אם המעביד הוא תאגיד).
• שאירי עובד הזכאים לפיצויי פיטורים(13).
• קופת גמל, אם קיים חוב של המעביד לקופת הגמל שהעובד מבוטח בה.
תנאי זכאות לגמלה
• בית המשפט הוציא נגד המעביד צו, המכריז על המעביד, שהוא פושט רגל, או צו לפירוק חברה, או צו לפירוק שותפות, או צו לפירוק אגודה שיתופית.
• פרטי התביעה של העובד אושרו בידי הנאמן של פושט הרגל או בידי המפרק של החברה.
סכומי הגמלאות
• לעובד -
שכר העבודה ופיצויי הפיטורים, שהמעביד חייב לעובד, עד המקסימום הקבוע בחוק הביטוח הלאומי(12) (בשנת 2001: כ-62,000 ש"ח).
• לשאירי העובד -
פיצויי הפיטורים, המגיעים לשאירי העובד לפי חוק פיצויי פיטורים(13), עד למקסימום הקבוע בחוק הביטוח הלאומי(12) (בשנת 2001: כ-62,000 ש"ח).
• לקופת גמל -
יתרת החוב בעד כל עובד, עד המקסימום הקבוע בחוק הביטוח הלאומי(12) (בשנת 2001: כ12,000 ש"ח).
• לחבר באגודה שיתופית -
עד המקסימום הקבוע בחוק הביטוח הלאומי(12) (בשנת 2001: כ50,000 ש"ח).
לשאלה 10:
אין לראות במצב כלכלי קשה "נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה"(14). לפיכך - "שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע", הוא בבחינת "שכר מולן", אשר עליו ישולם פיצוי הלנת שכר(15).
הפניות המשיב:
(1) סעיף 3(ה1) וסעיף 3(ה3) לפקודה.
(2) סעיף 164 לפקודה.
(3) סעיף 131 לפקודה; דו"ח שנתי לשכירים (טופס 135).
(4) סעיף 25 ו-26 ל"חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958"; דב"ע לג/1-4, זיוה להיס נגד מדינת ישראל.
(5) סעיף 383(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [הסעיף מובא בחוק: בפרק י"א ("פגיעות ברכוש"), בסימן א' ("גניבה")].
(6) חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
(7) סעיף 28 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; דב"ע/3-115, ישיבת בני עקיבא "אהל משה" נגד שמחה זגורי [פד"ע י"ג, 171]; דב"ע ל"ב/3-15, אורבך משה ואח' נגד אברהם סמו [פד"ע ג', 473].
(8) פסק דין דוביצקי נגד פקיד השומה תל-אביב 5 [פד"א י"ז, 177].
(9) פקודת המיסים (גבייה).
(10) פסק דין ת"א 2182/82 (המ' 8099/90), אלי ושושנה שמש ואח' נגד מפרקי "ג'י.אי.ג'י השקעות לישראל בע"מ" [פד"א י"ט, 277]; פסק דין בג"ץ 199/88, קהילת ציון אמריקאית (בפירוק) נגד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית אתא [פד"י מ"ג (1), 89, 92-3], פסק דין המר' 2904/87 המ' 4805/89, וואנו, עו"ד וכונס נכסים של חברת מיקרו שבב נגד מינהל מקרקעי ישראל מחוז הצפון [פד"א י"א, 205].
(11) סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"כ-1963.
(12) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(13) סעיף 5 ל"חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963".
(14) דב"ע ל"ב/3-9, האופרה הישראלית נגד מריקה ורסנו [פד"ע ג', 351].
(15) סעיף 1 וסעיף 17 ב"חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958."
יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.
יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
