מיסוי הסדר נופש מרוכז לעובדים

במהלך חודש נובמבר 2000 יצאו כ-120 עובדים בחברתנו לנופש מרוכז.

עלות הנופש הוטלה על החברה ועל העובדים שנפשו. חלקם של העובדים בעלות זו יקוזז מזכאות העובדים להבראה (הודענו על כך מראש לעובדים, והם אכן הסכימו).

השאלות הן:

1. האם אפשר לזקוף הוצאה זו כהוצאה עודפת בדו"ח המס ?

2. האם יש חובה לחייב את העובדים בשווי (בשל ההטבה שקיבלו מהמעביד); ואם יש חובה כאמור - על איזה סכום יש לחייב את העובד בשווי ?

3. האם ישנו היבט מסוים לעובדה, שהעובד "ניזוק" במחיר ההבראה "נטו" ?

4. המעביד מימן 1,900 ש"ח; והעובד מימן ע"ח זכאות הבראה 1,700 ברוטו; ס"כ העלות 3,600 ש"ח. מאיזה סכום אנו אמורים לחייב את העובדים בשווי ?

יניב גבריאל משיב:

התשובה על פניית השואלים מובאת כאן בכפיפות לעובדות הכלולות בפנייה.

---------------------------------

1. ככלל, מחויב מעביד לבדוק היטב, אם מדובר בטובת הנאה, הניתנת לייחוס לעובד מסוים, או לעובדים מסוימים; ואם אומנם אפשר לבצע ייחוס כאמור, עליו לדאוג לחייב את שכרם של עובדים אלה במס הכנסה כ"הכנסת עבודה", כאמור בסעיף 2(2) לפקודה.

אולם, אם טובת ההנאה הזו אינה ניתנת לייחוס לעובד מסוים, או לעובדים מסוימים - היא לא תותר לניכוי על פי סעיף 32(11) לפקודת מס הכנסה [להלן - "הפקודה"], והיא תיחשב להוצאה עודפת על פי סעיף 181ב לפקודה.

2. לטעמי - אל לו, למעביד, לקבוע שרירותית, כי הוצאות מסוימות, הניתנות לייחוס לעובדים מכוח היותן מוענקות לעובד באורח אישי, כגון: יציאות לנופש, מתנות, ארוחות וכיוצא באלה, הן הוצאות עודפות, זולת אם מסיבה כלשהי אימץ פקיד השומה את הקביעה השרירותית מטעמי העדפתו הוא, כגון: מצבים, שבהם שיעור המס השולי של העובד נמוך משיעור המס של החברה(1); החברה מפסידה(2); וכיוצא באלה.

המעביד יקבע את סכום טובת ההנאה: לפי הסכום ששילם בעבור הנופש, או לפי מחיר השוק של הנופש, לפי הגבוה שביניהם; והכול - בניכוי החלק ששילמו העובדים(3).

3. על פי סעיף 25(6) ל"חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958" [להלן - "החוק"]: חוב שחייב עובד למעבידו מאפשר למעביד לנכות על חשבון החוב האמור, עד %25 משכרו של העובד.

מעביד שניכה משכרו של העובד מעבר לשיעור הגבלה זה, רואים אותו כמי שהלין את שכרו של העובד לפי הגדרת "שכר מולן" שבסעיף 1 לחוק, ובשל כך יחויב המעביד לשלם פיצויי הלנה לפי סעיף 17 לחוק(4).

מודגש כאן, כי ניכויו של חוב כאמור, מותנה בהיות החוב על פי התחייבות בכתב של העובד כלפי המעביד.

4. הסכום הנוסף שהעובדים חייבים במס ש"ח שלמים

עלות הנופש למעביד (בהנחה שהעלות משקפת את "מחיר השוק"):

- פחות - 3,600

השתתפות העובד בעלות הנופש למעביד ("דמי ההבראה ברוטו"): 1,700

סכום ההטבה לצורכי מס ("שווי הנופש"): 1,900

הפניות המשיב:

(1) לשם השוואת שיעורי המס - ראה: סעיפים 121, 126 ל"פקודת מס הכנסה, נוסח חדש, התשכ"א-1961"; סעיפים 47(א), 47(א1) ל"חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959"; סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

(2) בחברה רווחית תתקזז המקדמה בשל ההוצאה העודפת כנגד המס המגיע, לפני המקדמה מהמחזור; והדבר יביא לכך, שקביעת ההוצאה, שיש בה טובת הנאה לעובד כהוצאה עודפת בחברה, תעניק יתרון ניכר מבחינת נטל המס הכולל בחברה.

לעומת זאת - בחברה מפסידה לא תתקזז המקדמה בשל ההוצאה העודפת, אלא היא תועבר לשנה הבאה והיא תקוזז כנגד המס בעתיד (בהנחה שהחברה תהיה רווחית בעתיד), כפי שמורה סעיף 181ג לפקודה.

(3) תקנה 8(א) ל"תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (בניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993.

(4) פסק דין דב"ע לג/1-4, זיוה להיס נגד מדינת ישראל.

יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.

יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.

פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:

פרסם את המאמר

הדפס את המאמר

שלח לחבר

קישור ישיר למאמר

פניה לכותב המאמר

דווח מאמר בעייתי